רפופורט איתמר נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4325/98 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ח' אריאל המערער: רפופורט איתמר נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 28.4.98 בת"פ 905/97 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ג. גלעדי וכבוד השופטים אזולאי, עמר תאריך הישיבה: יב בטבת תשנ"ט (31.12.98) בשם המערער: עו"ד לילוף בשם המשיבה: עו"ד ז'ק חן בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין המערער הורשע בעבירה של מעשה סדום בבתו בת השמונה ומחצה, ונדון למאסר של שבע שנים, מתוך זה חמש שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. הוא מערער לפנינו על חומרת עונשו. הוא טען לפנינו שבגילו (הוא יליד שנת 1935), ולפיו נתוניו, עונש המאסר קשה מנשוא עבורו והוא נתון בבית סוהר (שבשלב מסויים הוא ביקש לעבור אליו), שבו חייו נתונים בסכנה. המדינה כופרת בכך. כמו כן הודיע לנו המערער שלאחר התלבטויות רבות הוא אינו כופר עוד בביצוע המעשה שיוחס לו, והוא מביע עליו חרטה, וכן שהיחסים עם בני משפחתו שוקמו. הגענו לכלל מסקנה שהעונש שהושת על המערער אינו חמור עד כדי הצדקת התערבותנו, גם בהתחשב בגילו ובנתוניו האישיים. עם זאת אנו מבקשים להעיר שתי הערות: א. העובדה שהמערער הביע (כנראה לראשונה) חרטה על מעשהו תובא לידיעת שלטונות בית הסוהר, ואלה יפעלו על יסוד מידע זה לפי שיקול דעתם. ב. רשמנו לפנינו את הצהרתו של מר חן שאם המערער יעתור להעברה לבית סוהר אחר, תישקל בקשתו ברוח חיובית בהתחשב בנתוניו של המערער ושל כל בית סוהר שאליו יבקש המערער לעבור. בכפוף לאמור לעיל, אנו דוחים את הערעור. ניתן היום יב בטבת תשנ"ט (31.12.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98043250.B01