ע"פ 432/05
טרם נותח

פלוני נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"פ 432/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס העורר: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בתיק פ 50002/04, מיום 12.1.05, שניתן על ידי כבוד השופט צ' גורפינקל תאריך הישיבה: י"ג בניסן תשס"ו (11.4.06) בשם העורר: עו"ד שמואל פלישמן בשם המשיב: עו"ד שאול כהן פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערער, קטין יליד חודש דצמבר 1998, ביחד עם אחד או יותר מחבריו, נהג לפנות לעוברי אורח תמימים, לבקש לשוחח מטלפון נייד בו החזיקו, ולאחר מכן לגנוב את הטלפון ולהימלט כשהוא רכוב על אופנוע בו נהג ללא רישיון וללא ביטוח בר תוקף. בחלק מהמקרים לוותה גניבת מכשירי הטלפון באלימות כלפי הקורבנות, ובאחד המקרים אף פגע המערער עם האופנוע בו נהג ברגליה של נערה. למערער יוחסו 5 אישומים מסוג זה, ובאישום נוסף יוחסה לו גניבה של אופנוע מבעליו. 2. המערער הודה בכל אלה, ולאחר שהוגש תסקיר של שירות המבחן ונשמעו טיעוניהם של הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי להרשיעו בעבירות שיוחסו לו: גניבת רכב, תקיפה לשם גניבה, נהיגה ללא רישיון וביטוח תקפים ושימוש ברכב ללא רשות. בהמשך נגזר עונשו: שישה חודשי מאסר על תנאי, והוא חויב במתן שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות. כמו כן, הועמד המערער בפיקוח שירות המבחן למשך שנה אחרת. הערעור שבפנינו מופנה כנגד ההחלטה להרשיע את המערער, ולעניין זה התבסס הטיעון על גילו הצעיר בעת ביצוען של העבירות וכן על המלצתו של שירות המבחן להימנע מהרשעה. 3. העבירות בהן הורשע המערער בוצעו בשלושה ימים רצופים בחודש ינואר 2004, בעת שהיה בן 15 שנים בלבד, ומאז לא שב לחטוא בפלילים. נהפוך הוא, מתסקיריו של שירות המבחן שהוגשו לבית משפט זה מצטיירת תמונה מעודדת של מי שהחליט לעשות תפנית משמעותית בחייו. הוא לומד בבית ספר תיכון מקצועי, הישגיו יפים, את לימודיו הוא משלב בעבודה ומעסיקיו הביעו שביעות רצון מדרך תפקודו. מעשיו של המערער קשים הם, ובדרך כלל מחייבים לא רק הרשעה אלא גם עונש כבד ומרתיע. אולם, מדובר במי שהיה בעת האירועים נער צעיר, וככזה עלולה ההרשעה ללוותו ככתם לכל חייו, לפגוע בעתידו ואף לסכל את גיוסו צה"ל. נראה לנו כי תוצאה זו קשה היא, ולא למערער לבדו, אלא גם לאינטרס הציבור המעדיף את שיקומו של העבריין, והדברים נאמרים ביתר שאת מקום שמדובר בקטין. לנוכח כל אלה החלטנו להעדיף בעניינו של המערער את האפיק הטיפולי, ומכאן החלטתנו לקבל את הערעור, ולבטל את ההרשעה וגם את המאסר על תנאי שהושת עליו. חיוב המערער לבצע שירות לתועלת הציבור נותר על כנו, והמערער יהיה נתון בפיקוחו של שירות המבחן במשך שנה אחת מהיום. על פי עתירתו של בא-כוח המשיבה, ובהסכמת בא כוח המערער, אנו מוסיפים ומחייבים את המערער לשלם פיצוי בסך של 500 ש"ח לכל אחד מהמתלוננים באישומים 2, 3, 4, ו-6. את המתלוננת באישום החמישי יפצה המערער בסכום של 1,000 ש"ח. למערער הובהר היטב כי אם יפר את צו המבחן או ייכשל בביצועה של עבירה נוספת בתקופת המבחן, הוא עלול להיות מובא בשנית לבית המשפט ולהיות מורשע בעבירות נושא ערעור זה ואף לשאת בעונש. ניתן היום, י"ג בניסן תשס"ו (11.4.06). נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05004320_O02.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il