אורן כזום נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4312/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4312/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר המערער: אורן כזום נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 1.4.07, בתיק פ"ח 1065/06, שניתן על ידי סגן הנשיא ס' רוטלוי והשופטים ע' סלומון-צ'רניאק וק' ורדי תאריך הישיבה: ב' בניסן התשס"ח (07.04.08) בשם המערער: עו"ד בן עובד יהל; עו"ד בעז ראובן בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד ג'ויה שפירא גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והפרת הוראה חוקית, עבירות לפי סעיפים 329 ו-287 לחוק העונשין התשל"ז-1977. בכתב אישום מתוקן שהגישה המשיבה לבית משפט קמא נטען, כי על המערער נאסר להתקרב לדירה בה מתגוררת גרושתו עם בתם או להימצא במרחק של 100 מ' ממנה. המערער הפר צו זה בשני מועדים בחודש מאי 2006, ומעשיו הסלימו ביום 24.5.06. בשעת צהרים הוא נכנס לדירה, ושעה שגרושתו היתה במטבח הוא אחז בצווארה בשתי ידיו, הטיח את ראשה בקיר ותקף אותה עד שאיבדה את הכרתה. לאחר כל אלה עזב המערער את הדירה, כשהוא מותיר אחריו את קורבנו מוטלת מדממת וחסרת הכרה. שכנתה של המתלוננת ואמה שנזעקו לשמע צעקותיה, הבהילוה לבית חולים, שם אובחנו חתך בקרקפתה, המטומות בחלקי גופה השונים ובכלל זה בפנים, שבר בסינוס המקסילרי השמאלי, ועוד. 2. עובר לטיעוני הצדדים לעונש, הוגשה לבית המשפט הצהרת נפגע, ובה תיארה המתלוננת את החבלות שנגרמו לה, סבלה הפיזי והפגיעה הנפשית שהסבה לה תקיפתה בידי המתלונן. המתלוננת הוסיפה ותארה את יחסו האובססיבי של המערער כלפיה, תוך שהיא מפנה למכתבים אותם כתב לה ממקום מעצרו. מאותה אובססיה התרשם גם שרות המבחן, כפי שהדבר מצא ביטוי בתסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי, ובו הובעה הדעה כי מהמערער נשקפת רמת סיכון גבוהה לחזרה על מעשים דומים בעתיד. לאחר שהצדדים טענו לעונש, דן בית המשפט המחוזי את המערער ל-12 שנות מאסר בגין העבירה של חבלה בכוונה מחמירה, ושנה מאסר במצטבר בגין העבירות של הפרת הוראה חוקית. כמו כן נגזרו למערער מאסר על תנאי והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 100 אלף ש"ח. 3. בנימוקי הערעור שבכתב ועל-פה, הביעו בא-כוחו המלומדים של המערער את השקפתם לפיה החמיר בית המשפט עם שולחם, תוך אי מתן משקל נאות לנסיבותיו האישיות, וסירובה של המתלוננת לאפשר לו לראות את בתם המשותפת. כן נטען, כי המערער היה נתון באותם ימים ללחצים אותם הפעילו כלפיו מלווים בשוק האפור מהם נטל הלוואות, וכי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל נאות לעובדת היות המערער נטול עבר פלילי, שהודה ונטל אחריות למעשיו. לבסוף, נטען כי בעונש אותו גזר חרג בית המשפט קמא מרמת הענישה הנוהגת במקרים דומים. 4. המערער חטא באלימות קשה, חריגה בחומרתה. נראה כי הוא אכן לוקה בקנאה אובססיבית לגרושתו, והראיה הטובה ביותר לכך היא החלטתו לפגוע בה תוך הפרתו של צו בית המשפט. למרבה הצער, נראה כי הזמן שחלף מאז לא עשה את שלו בתחום זה, כפי שהדבר מצא ביטוי בתסקיר עדכני שהניח בפנינו שירות המבחן. התרשמותנו היא אפוא כי עניין לנו עם מי שאינו רואה את עצמו נתון למוראו של החוק, לפחות בתחום זה של יחסים בין אישיים, עד שהוא מוכן להרחיק לכת ולנקוט באלימות קיצונית כדי לכפות את רצונו על מי שהיתה ושוב איננה זוגתו. הוא הפתיע אותה בדירתה-מבצרה, תקף אותה בשצף קצף, ולא הרפה ממנה עד שגרם לה חבלות חמורות. קשה במיוחד היא העובדה שהמערער עזב את הדירה תוך שהוא מותיר את קורבנו נטולת הכרה ומדממת, ולא טרח לעשות את המעט בו חייב כל בן-אנוש – להושיט עזרה למי שנקלע למצוקה כה קשה. נוכח עובדות אלו אנו סבורים כי העונש שנגזר למערער הינו ראוי והולם, והדברים נכונים גם ביחס לפיצוי בו הוא חויב. עם זאת, נראה לנו כי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לגזור למערער מאסר נוסף, ובמצטבר, בגין בעבירה של הפרת הוראה חוקית, גלומה החמרה מעבר למתחייב, ולפיכך, אנו מקבלים את הערעור ומורים כי המערער ישא בתקופות המאסר שהושתו עליו בחופף, כך שתקופת מאסרו הכוללת תעמוד על 12 שנים. יתר חלקיו של גזר הדין יעמדו בעינם. ניתן היום, ב' בניסן התשס"ח (07.04.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07043120_O04.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il