כהן יעקב נ. כונס הנכסים הרשמי

פסק-דין בתיק ע"א 4306/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4306/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' עמית המערער: עו"ד יעקב כהן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. ועדת הביקורת 3. נירה לידסקי ז"ל ואח' 4. קבוצת הרוכשים החדשים 5. דוד צלאח ובניו, קבלני בנין בע"מ 6. . עו"ד איתן ארז, מפרק קלרין טבריה חברה לבנין בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.4.08 בפשר 4668/85, בשא 6112/07, בשא 16772/07 ובשא 17442/07 שניתן על ידי כבוד השופטת ורדה אלשיך – סג"נ תאריך הישיבה: י"ב בתשרי התשע"א (20.9.2010) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד אופיר פורת בשם המשיב 4: עו"ד ברוך חכים בשם המשיב 5: אין התייצבות בשם המשיב 6: בעצמו פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. המערער שימש במשך שנים רבות כמפרק של "קלרין טבריה חברה לבנין בע"מ" (בפירוק). בפסק דין מיום 3.4.08 החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיא ו' אלשיך) להעביר את המערער מתפקידו. בד בבד הוחלט למנות כמפרק את המשיב 6. בערעור שבפנינו טוען המערער כי לא היתה עילה להעבירו מן התפקיד ולמנות אחר במקומו. 2. תפקידו המרכזי של המערער כמפרק היה להשלים בנייה של פרוייקט בנייה בטבריה, לחוף ים כנרת. הפרוייקט כלל למעלה מ-200 דירות נופש. המפרק החדש (המשיב 6) נכנס לתפקיד לפני למעלה משנתיים. הוא הביא להשלמת הפרוייקט ולאחרונה החל במסירת הדירות. במצב דברים זה הפך הערעור לתיאורטי, שכן לעת הזו אין טעם להחזיר את הגלגל לאחור מבחינת זהותו של המפרק. 3. סיפור המעשה הנוגע להליכי הפירוק משתרע על פני יותר משני עשורים. התמונה המלאה אינה בפנינו ונתאר את הדברים בתכלית הקיצור על יסוד החומר שהובא לפתחנו. דירות בפרויקט נמכרו לרוכשים שונים, כנראה עוד בשנות השמונים של המאה שעברה, אולם הקמתו של הפרויקט נתעכבה. המערער נתמנה כמפרק בשנת 1989. כאמור, האתגר המרכזי שעמד בפני המפרק היה השלמה של הפרויקט כך שהרוכשים המקוריים יוכלו לקבל את הדירות שרכשו. באמצע שנות התשעים התקשר המפרק עם קבלן, אך בשלב מסוים סולק הקבלן. תחת הקבלן המקורי נכנסה חברה קבלנית, היא המשיבה 5. דירות שלא נמכרו בתחילת הדרך נמכרו לרוכשים חדשים. בשנת 2006, ועל רקע התמשכות הבנייה המיועדת להשלמת הפרויקט, הוגשו לבית המשפט שעל הפירוק בקשות שונות על ידי דיירים ועל ידי המפרק. ביום 26.1.06 נתן בית המשפט (כבוד השופטת ו' אלשיך) צו איסור דיספוזיציה, ואילו ביום 7.3.06 הוחלט להותיר את הצו על כנו. כמו כן, נתגלע סכסוך בין המפרק לבין החברה הקבלנית (המשיבה 5). 4. בהחלטה מיום 25.6.06 הביע בית המשפט (כבוד השופטת ו' אלשיך) אי שביעות רצון מהתמונה שנחשפה בפניו. כך הועלתה תמיהה כיצד זה המפרק דאז, הוא המערער, שינה טעמו בכל הנוגע לחברה הקבלנית (המשיבה 5). המפרק העלה טענות קשות נגד אותה חברה וביקש לסלקה, אלא שבלא הסבר מסַפק שינה עמדתו והיה מוכן להמשיך להעסיקה. בית המשפט אף הזכיר את טענותיו של הכונס הרשמי על כך שהמפרק לא הגיש דו"חות כספיים. בסופו של דבר קצב בית המשפט בהחלטה הנזכרת תקופה של שלושים ימים לביצועה של חקירה על ידי רואה חשבון בלתי תלוי, וכן הורה כי בתקופת הביניים יעמדו על כנם הצווים שניתנו, ולא יינתן אישור ליטול התחייבויות חדשות. כמו כן, הוחלט לדחות את בקשת המפרק "ככל שהיא מכוונת לאישור המשך מיידי של הפרויקט". רואה החשבון שנתמנה הגיש דו"ח ביום 5.2.07. הממצאים של הדו"ח הצביעו על כך שהמערכת החשבונאית של הפרויקט לא נוהלה בצורה תקינה. בעקבות הגשתו של הדו"ח ניתנה החלטה נוספת על ידי בית המשפט (כבוד סגנית הנשיא ו' אלשיך), ביום 11.7.07, ובה נקבע כי ראוי שהכונס הרשמי ישקול לעשות שימוש בסמכויות הפיקוח הנתונות לו, כולל לבקש מינוי או החלפה של בעלי תפקיד. בעקבות החלטה זו שלח הכונס הרשמי ביום 15.7.07 מכתב למפרק, בו הוא נדרש להימנע מכל פעולה שאינה מחויבת המציאות וזאת לאור הכוונה להגיש לבית המשפט בקשה להעביר את המפרק מתפקידו. ביום 15.8.07 עתר הכונס הרשמי למינויו של מנהל מיוחד במקביל למפרק. באותה עת הייתה תלויה בפני בית המשפט בקשה של הדיירים המקוריים, בה נטען כי הבנייה של הפרויקט נמשכת חרף החלטותיו של בית המשפט. לאחר התפתחויות נוספות שאין צורך לפרטן, ניתן פסק הדין נשוא הערעור, בו הוחלט להעביר את המפרק מתפקידו. 5. בפסק הדין הובעה ביקורת חריפה על התנהלותו של המפרק. בית המשפט קבע, כי הבנייה של הפרויקט נמשכה חרף החלטותיו של בית המשפט. עוד מצא בית המשפט, כי החברה הקבלנית התקשרה עם צד שלישי לצורך מימון בלא שהדבר אושר על ידי בית המשפט. כן ציין בית המשפט את העובדה שעלתה בעבר, כי המערכת החשבונאית של הפרויקט לא התנהלה כהלכה, וכי המפרק משך כספים לכיסוי הוצאותיו בלא לקבל אישור של בית המשפט. בית המשפט התלבט בשאלה האם חרף המעשים והמחדלים של המפרק ראוי להעבירו מן התפקיד, כאשר ברור כי האינטרס העיקרי הינו למנוע עיכוב בהשלמת הבנייה, כך שסבלם הנמשך של רוכשי הדירות יגיע לקיצו. בסופו של דבר, החליט בית המשפט, כאמור, כי אין מנוס מהעברתו של המפרק מתפקידו ומינויו של אחר תחתיו, וכך אכן הוחלט. 6. כאמור, איננו רואים צורך להידרש לכל פרטי הענין, מה גם שבפנינו נחשפה תמונה חלקית בלבד של הסאגה שהתמשכה לאורך שנים רבות. כפי שצוין, המפרק הנוכחי (המשיב 6) החל למסור לאחרונה את הדירות לרוכשים. ברי, כי לעת הזו אין כל טעם והגיון בהחזרתו לתפקיד של המערער, הוא המפרק הקודם שהועבר מתפקידו. ניתן אולי להבין את טרונייתו של המערער שפעל במשך שנים להשלמת הפרויקט, אך לא זכה להגיע לשעת השלמתו, בעוד הוא מכהן בתפקיד. מכל מקום, המערער מבין, כך נראה, שאין זה מתקבל על הדעת שיחזור עתה ויכהן כמפרק ולוּ בשל חלוף כשנתיים ומחצה מאז מתן פסק הדין ולאור שינוי הנסיבות. על רקע זה ובהתחשב בכך שהתמונה שבפנינו אינה מלאה, איננו רואים אפשרות וצורך להיזקק לטענותיו הרבות של המערער המופנות נגד קביעותיו של בית המשפט בפסק הדין. כפי שהמערער הסביר בדיון, צפוי שתוגש על ידו בזמן הקרוב לערכאה הדיונית בקשה למתן שכר טרחה. במסגרת הדיון באותה בקשה ניתן יהיה לברר את הטענות והמענות השונות שעלו בכל הנוגע לתיפקודו של המערער כמפרק. נעיר, כי דומה שצדק בית המשפט קמא בהחלטתו להעביר את המערער מתפקידו, ולוּ בשל ההתמשכות הארוכה של הליכי הבנייה. עם זאת, חובה לציין, כי איננו בטוחים שאמנם הופר הצו של בית המשפט מיום 26.1.06, שאסר עשיית דיספוזיציות. היקפו של איסור זה לא הובהר דיו וכן לא נתברר האם אמנם הפר המערער עצמו את האיסור האמור. גם לגבי עניינים נוספים, אין זה ברור האם ועד כמה פעל המפרק בניגוד להחלטותיו של בית המשפט המחוזי. 7. סיכומו של דבר הוא שלאור השלב המתקדם בו נמצא הפרויקט, כאשר הדירות החלו להימסר לרוכשים, אין סיבה להחזיר את המערער לתפקיד מפרק. טענותיו של המערער שמורות לו, וכך הדבר אף לגבי הכונס הרשמי ורוכשי הדירות, הן המקוריים והן החדשים. 8. הערעור נדחה בלא שייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ג בתשרי התשע"א (21.9.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08043060_S14.doc/צש/גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il