אבו חלוב(עציר) נ' צבא הגנה לישראל - הפרקליטות הצבאית ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 43047-02-25 לפני: כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותר: חמיס עבד אלגואד מוחמד אבו חלוב נגד המשיבים: 1. צבא הגנה לישראל - הפרקליטות הצבאית 2. קצין משטרה צבאית ראשי 3. נציב שירות בתי הסוהר 4. המטה לביטחון לאומי 5. היועצת המשפטית לממשלה 6. הפרקליטה הצבאית הראשית עתירה לצו הביאס קורפוס; תגובה מקדמית מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד אמינה קומבר בשם המשיבים: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין השופט חאלד כבוב: 1. זוהי עתירה למתן צו הביאס קורפוס, שהוגשה על יסוד ההנחה כי ענייננו בכליאה, מעצר או החזקה של העותר שלא כדין. זאת מכיוון, שלפי הנטען, הלה נעצר ביום 06.11.2024 "במחסום המנהל האזרחי שבבית לאהיא שברצועת עזה". בעתירה תואר כי הלה הגיע למחסום עם אחיו ואחותו שעברו ללא מפריע, ואילו הוא עוכב על-ידי חיילים ומאז נעלם. עוד לפי הנטען, משפחתו פנתה לעמותת המוקד להגנת הפרט בבקשה לסייע באיתורו וביום 29.01.2025 פנו האחרונים בנדון לכתובת הדואר האלקטרונית של משל"ט תיאום וביקשו לקבל מידע על אודות מקום החזקתו של העותר, ולתאם ביקור של עורך דין. במענה מיום 02.02.2025 צוין, כי לפי בדיקה שנערכה אין אינדיקציה למעצרו או החזקתו של העותר על-ידי גורמי המשטרה הצבאית. 2. מכאן העתירה, במסגרתה התבקשו המשיבים להבהיר, בעיקרו של דבר – היכן מוחזק העותר ומכוח איזה דין, האם שוחרר או הועבר לגורם אחר, מה מצבו והאם מצא את מותו בעודו מוחזק בידי המשיבים, ובאלו נסיבות. 3. בהחלטתי מיום 17.02.2025 הוריתי על קבלת תגובה מקדמית. לאחר ארכה קצרה שהתבקשה וניתנה הוגשה ביום 28.02.2025 תגובת המשיבים. בתגובה הוטעם, כי אין בידי גורמי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר אינדיקציה על אודות מעצרו או החזקתו של העותר על-ידי כוחות הביטחון בהווה או בעבר. זאת בדומה למענה שניתן במסגרת מיצוי ההליכים לעתירה. כן צוין כי מבדיקה שנערכה עלה, כי אין אינדיקציה לזיהוי גופתו של העותר בין הגופות המוחזקות על-ידי כוחות הביטחון. בנסיבות דנן, טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות. 4. לאחר עיון סבורני כי במצב דברים זה, בו גורמי המדינה מבהירים כי אין בידם כל אינדיקציה למעצרו או החזקתו של העותר על ידיהם בהווה או בעבר, יש לדחות את העתירה. 5. עניינו של הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה היה כאמור להודיע למשפחת העותר על-ידי מי הוא מוחזק והאם שוחרר או מצא את מותו. עניינו של סעד זה בא על פתרונו במענה העובדתי שניתן על-ידי המשיבים, מענה שנהנה מחזקת התקינות המנהלית שלא נסתרה (בג"ץ 5474/24 אבו לבן נ' צבא ההגנה לישראל (02.09.2024)). 6. ביחס לסעד השני שהתבקש בעתירה (בירור האם העותר עצור במתקן כליאה שאינו מוכרז) – המשיבים הבהירו גם עניין זה, כי אין בסיס לטענת העותר כי ישנם כלואים המוחזקים על ידי המדינה במתקן כליאה שאינו מוכרז; ובפועל – עצורים כאלה מוחזקים מכוח הדין הישראלי. בדרך כלל הם מוחזקים תחילה במתקני כליאה צבאיים; ולאחר מכן, ככל הנדרש, הם מיועדים לעבור להחזקה במתקני שירות בתי הסוהר. 7. הסעד השלישי שהתבקש (מתן מענה כללי לשאלה מיהו הגורם האחראי על מסירת מידע על אודות החזקת העותר ואחרים במצבו) – הוא סעד כוללני, ואין מקומו להתברר במסגרת העתירה דנן, לבטח כאשר הסעד הפרטני והעיקרי נמצא כחסר בסיס. 8. לפיכך, העתירה מיצתה את עצמה ודינה להידחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ד' אדר תשפ"ה (04 מרץ 2025). יוסף אלרון שופט חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט