פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4301/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' דורנר המערער: פלוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 29.5.97 בת.פ.ח. 102/96 שניתן על ידי כבוד השופטים ברלינר, גדות, יעשעיה תאריך הישיבה: ח בשבט תשנ"ח (4.2.98) בשם המערער: עו"ד קנת מן , עו"ד נגה שבט בשם המשיבה: עו"ד תמר בורנשטיין בשם שירות המבחן לנוער: בתיה וידנפלד ה ח ל ט ה לקבל את הבקשה לראיות הנוספות. המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת פסק-דין 1. המערער הורשע במעשי רצח ואינוס ונדון למאסר לתקופה של חמש-עשרה שנים. הוא משיג לפנינו על חומרת עונשו. 2. אלו הן העובדות, כפי שנקבעו בבית המשפט המחוזי, לאחר שהמערער הודה באמור בכתב האישום המתוקן. (א) המערער, שהיה בעת המעשה בן שש עשרה וחודש, נסע עם חברו המבוגר ממנו לחולון, כשהם מצויידים בסכין במטרה לחטוף יצאנית ולהנות משרותיה המיניים ללא תמורה. הם פגשו במנוחה והובילו אותה בניגוד לרצונה ליער בן שמן, ושם דרשו ממנה כי תמסור את כספה ואת הסיגריות שהיו ברשותה, ונוכח פחדה מהם מסרה להם גם את כספה. היא נכנעה לכל דרישותיהם המיניות של השניים שכללו קיום יחסי מין, מין אוראלי, וכן קיום יחסי מין דרך פי הטבעת. לאחר מכן הוציאו המערער וחברו את המנוחה מהרכב, קשרו אותה לעץ ואספו זרדים כדי להציתה בעודנה בחיים. החבר תחב עשבים לפיה של המנוחה, אך לפי בקשתו של המערער הניח לה לעשן בעוד החבר ממשיך להצית את המנוחה. החבר שפך על המנוחה חומר דליק, אך לא עלה בידו להצית את המנוחה; השנים התירו אותה, גררו אותה לעבר סלע שהיה במקום, ושם המשיכו להתעלל בה, כאשר החבר חונק אותה בגרונה במוט ברזל, והמערער בועט בה בכל גופה. לאחר מכן גררו המערער והחבר את המנוחה בעודנה מדממת למרחק של כ20- מטרים, כיסו אותה בזרדים והציתו אותה. המנוחה צעקה כל העת ובשלב מסויים גם הצליחה להשתחרר, אך השניים המשיכו עד להשלמת מעשה הרצח. (ב) בית המשפט המחוזי קבע שהמעשה כשלעצמו הצדיק הטלת העונש המקסימלי, אך ראה שלא לעשות כן עקב גילו של המערער, מצבו הנפשי, הרקע הסוציו-אקונומי שלו וחלקו במעשה. על יסוד חוות הדעת שהיו לפניו, לרבות התסקיר, תוארו נסיבות חייו הקשות של המערער מנעוריו, כילד מוכה שהתגולל במוסדות. המערער אמנם כשר לעמוד לדין אך סובל מהפרעות אישיות חמורות; בעטיין מפתח המערער קשרי תלות עם אנשים אחרים, וכך גם קרה ביחסיו עם חברו לפשע. בית המשפט המחוזי קיבל כי מצבו של המערער אינו רחוק מרחק רב ממחלת נפש, ועם זאת הוא גם מוגבל מבחינת מה בכשרו השכלי. בפועל - כך נקבע - חלים על המערער הקריטריונים המנויים בסעיף 300א(א)(2) לחוק העונשין [נוסח משולב], התשל"ז1977-. עם זאת - כך קבע בית המשפט המחוזי - שמר המערער על מידה מסויימת של כושר הרצון וההחלטה לגבי עלילות הפשע. הוא אף הבין מה הרווח שיצמח לו מחיסולה של המנוחה ושל עקבות הפשע, לאמור, שלא ירצה את עונש המאסר המגיע לו. העונש שהושת על המערער איזן את כל השיקולים האמורים; ויצויין - הפשע נתגלה בנסיבות מקריות לחלוטין, כשהמערער הזדמן זמן רב אחרי המעשה לנסיעה מקרית עם אדם, שהתגלה לאחר מכן שהוא שוטר, שלפניו התוודה המערער על המקרה. 3. לפנינו טענו פרופ' מן וגב' שביט מטעם הסניגוריה הציבורית כל מה שניתן היה לטעון להקלה בעונש. הם הדגישו את העובדה שהמערער נגרר אחרי הנאשם האחר, שהפעיל עליו מרות, את רקעו המשפחתי של המערער, את גילו הצעיר ואת מצבו הנפשי הקשה, וכן את התוודות המערער בפשעו. הם הוסיפו וטענו שהעונש סטה סטייה חמורה מעקרון ההלימה העונשית ולא התחשב ברמת הענישה המקובלת לגבי קטינים שבצעו עבירה במצב נפשי חמור. הם גם טענו שחלק מממצאי בית המשפט המחוזי אינם מבוססים. 4. הגענו לכלל מסקנה שקיים ביסוס מלא לממצאיו של בית המשפט המחוזי, הן מבחינת העובדות והן מבחינת הערכתן, לרבות לענין הקביעה שהמערער שמר לעצמו בעת המעשה מידה מסויימת של שיקול דעת וחופש הרצון. המעשה שבו הורשע המערער הוא יוצא דופן באכזריותו ובנסיבותיו, והוא מחייב תגובה עונשית הולמת גם כאשר מדובר בקטין הסובל מהפרעות אישיות קשות. לענין זה יש להביא בחשבון גם שמדובר לא רק במעשה רצח, אלא בעבירות מיניות קשות. עוד יש להביא בחשבון כי בחוות הדעת המקצועיות שהוגשו מטעם המערער לא נסתרה החזקה, העולה מן העובדות כפי שהוכחו, בדבר מסוכנותו של המערער. בנסיבות אלו אין בידינו לומר שבית המשפט המחוזי לא הביא בחשבון, במידה מספקת, את נסיבותיו האישיות של המערער ואת הנסיבות הנפשיות שבגדרן בוצעה העבירה. העונש שהושת על המערער הוא אמנם חמור, אך הוא מאזן, לדעתנו כראוי בין כל שיקולי הענישה הנוגעים לענין. אנו דוחים את הערעור. ניתן היום ח בשבט תשנ"ח (4.2.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97043010.B01