אדווית בע"מ נ. הועדה מקומית לתכנון ובניה - אשדוד

פסק-דין בתיק עע"מ 4296/15 בבית המשפט העליון עע"מ 4296/15 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערת: אדווית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה – אשדוד 2. מהנדס העיר אשדוד ערעור על החלטתו של בית המשפט לענינים מינהליים בבאר-שבע מיום 8.6.2015 בעת"מ 18109-06-14 שניתנה על ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי תגובת המשיבים מיום 7.7.2015 בשם המערערת: עו"ד אורנה ורכובסקי; עו"ד גלעד שמעון בשם המשיבים: עו"ד אלי וילצ'יק; עו"ד כרמית רבי פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענינים מנהליים בבאר-שבע (השופטת ח' סלוטקי), מיום 8.6.2015 בעת"מ 18109-06-14, לפיה פסלה השופטת ח' סלוטקי את עצמה מלדון בעתירה נושא הערעור. 1. המערערת הגישה עתירה מנהלית נגד המשיבים. במסגרת העתירה ביקשה להורות על אכיפת החלטת המשיבה 1 משנת 2004, לפנות את חוף ימה של אשדוד תוך עריכת חילופי שטחים עם המערערת, כך שבתמורה למקרקעין המיועדים למלונאות שבבעלותה, תוקצה לה קרקע עם זכויות בניה חלופיות להקמת 100 יחידות דיור ברובע מע"ר שבדרום העיר. המערערת טענה כי נעשו פעולות שנועדו לעקר את ההחלטה מתוכן ולכן הגישה את עתירה, כאמור. במהלך דיון מיום 29.9.2014 הציעה השופטת ח' סלוטקי הצעה שניתן לה תוקף של פסק דין. המערערת ביקשה לאכוף את פסק הדין לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט. ביום 11.12.2014 התקיים דיון בבקשה. לאור אמירות השופטת שנאמרו במהלך הדיון, ביקשו המשיבים כי השופטת ח' סלוטקי תפסול עצמה מלדון בבקשה. בקשת הפסלות נדחתה, וביום 17.12.2014 קיבל בית המשפט את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט. המשיבים ערערו לבית משפט זה על ההחלטה בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט,, במסגרתה ערערו גם על החלטת השופטת ח' סלוטקי שלא לפסול עצמה (ע"פ 29/95). בתום דיון מיום 20.5.2015 ניתן פסק הדין בערעור בו קבע בית משפט זה (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין והשופטים ע' פוגלמן וי' עמית), כי בהסכמת בעלי הדין תוחזר העתירה לבית משפט המחוזי לדון בה לגופה. עניין הפסלות לא הוכרע לגופו. המשיבים הגישו בקשה לפסילת השופטת ח' סלוטקי מלדון בעתירה. המערערת התנגדה לבקשה. 2. השופטת ח' סלוטקי כתבה בהחלטתה מיום 8.6.2015 כי לא נתקיימו במקרה דנן נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול העתירה. יחד עם זאת, בנסיבות המיוחדות של השתלשלות העניינים בעתירה, ולאור האמור בבקשת הפסלות בעניין מראית פני הצדק, פסלה השופטת ח' סלוטקי את עצמה מלדון בעתירה. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 3. המערערת טוענת כי במקרה דנן לא מתקיים חשש ממשי אובייקטיבי (ואף לא חשש סובייקטיבי - לאור דברי בא-כוח המשיבים בדיון מיום 11.12.2014), למשוא פנים בניהול העתירה, ולכן היא מבקשת לבטל את פסילת השופטת ח' סלוטקי מלדון בעתירה. לטענת המערערת, במצב דברים זה לא הייתה רשאית השופטת ח' סלוטקי לפסול עצמה מלשבת בדין. לדברי המערערת, בקשת הפסלות השנייה התבססה בעיקר על קביעות השופטת ח' סלוטקי בהחלטה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, וכן על הערות שהעירה למשיבים במהלך הדיון בבקשה זו. לדעת המערערת, המשיבים כבשו את טענותיהם, והעלאתן כעת נועדה להאריך את הדיון בעתירה גופה ותו לא. לדברי המערערת, מדובר בסוגיות שונות ובהליכים נפרדים. המערערת טוענת עוד כי הלכה פסוקה היא כי אין מקום לפסול שופט בשל מראית פני הצדק. ביום 24.6.2015 הודיעה המערערת כי ההליכים בעתירה המנהלית הושהו על ידי השופטת ג' לוין, אליה הועבר הטיפול בעתירה, עד להכרעה בערעור דנן. 4. בהתאם להחלטתי מיום 29.6.2015 הגישו המשיבים תגובתם לערעור. לדעת המשיבים, החלטת השופטת ח' סלוטקי לפסול עצמה היא החלטה ראויה, מוצדקת ומתחייבת בנסיבות העניין. בנוסף, ההליכים מצויים בשלב ראשוני בלבד, ולכן לא ייגרם נזק במידה שהתיק יישמע לפני השופטת ג' לוין. משכך, ולוּ מחמת מראית פני הצדק, מבקשים המשיבים שלא להתערב בהחלטת השופטת ח' סלוטקי. המשיבים מתארים את השתלשלות העניין. לטענת המשיבים, על אף שהשופטת ח' סלוטקי הודתה שטעתה בניסוח פסק הדין, קבעה כי המשיבה 1 הפרה את פסק הדין ולכן יש לאכוף עליה הליכים לפי פקודת בזיון בית משפט. המשיבים מציינים כי במהלך הדיון בבקשת הביזיון הטיחה השופטת בהם ביקורת קשה ביותר, וייחסה להם חוסר תום לב בניהול ההליך. לטענת המשיבים, אמירותיה הנחרצות של השופטת נגדם ונגד בא-כוחם מקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט באופן המחייב את פסילתה. כך למשל, קבעה השופטת בהחלטה מיום 17.12.2014 כי המשיבים הפרו לכאורה את פסק דינה, וייחסה להם חוסר תום לב בשל ניסיון לנצל פירצה בניסוח פסק הדין. המשיבים מפנים לאמירות נוספות של השופטת. לטענתם, בנסיבות אלה, נראה כי השופטת גיבשה את דעתה עוד בטרם הוכרעו טיעוני הצדדים לגופם, ולכן בדין פסלה עצמה השופטת מלדון בעניין. המשיבים מוסיפים כי מאז ניתן פסק הדין על ידי השופטת, שבוטל על ידי בית משפט זה, חלו התפתחויות ושינויים במצב העובדתי, ובהם אישור תכנית האב לרובע מע"ר דרום. שינויים אלה מחייבים, לדעתם, הגשת כתבי טענות מעודכנים. על יסוד האמור מבקשים המשיבים להותיר את החלטת השופטת ח' סלוטקי לפסול עצמה, על כנה. 5. שקלתי את טענות המערערת כמו גם את תגובת המשיבים והגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. אכן, ככלל, הסמכות לדון היא גם החובה לדון (השוו: ע"א 2990/15 פלונית נ' פלונית (4.6.2015)). פסילת שופט מלשבת בדין אינה מעשה של מה בכך. בהעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים העלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (השוו: ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי (12.3.2015)). 6. זהו הכלל. ואולם, יש לזכור כי במקרה דנן מדובר בערעור על פסילה עצמית של שופטת מלדון בהליך. כידוע, בערעור פסלות מקובל לתת משקל נכבד לעמדתו של שופט הסבור כי עליו לפסול עצמו. אף עוצמת החשש למשוא פנים הנדרשת מקום בו השופט מחליט לפסול עצמו נמוכה מעוצמת החשש למשוא פנים כשהשופט סבור שאין מקום לפסילתו (השוו: ע"א 4758/14 פלוני נ' פלונית (12.10.2014)). בנוסף, יש לתת משקל רב יותר לעמדתו הסובייקטיבית של השופט כאשר הוא מחליט לפסול עצמו מאשר במקרה בו הוא מחליט שלא לפסול עצמו (ע"א 172/14 עמוס ניסים בע"מ נ. אל רום יועצים בע"מ (16.2.2014)). עם זאת, יש להבחין בין מקרים שבהם השופט קבע כי הוא פוסל עצמו לבקשת בעל דין או בשל האווירה שנוצרה באולם בית המשפט, לבין מקרה בו קבע השופט במפורש שדעתו ננעלה (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 355 (2006). ראו גם בעמודים 24-22). 7. המקרה דנן הוא מקרה גבולי. השופטת ח' סלוטקי קבעה בהחלטה בבקשת הפסלות: "לא מצאתי כי נתקיימו נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול העתירה, כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. יחד עם זאת, בנסיבותיה המיוחדות של השתלשלות העניינים בפניי ולאור האמור בבקשה לפסילתי בעניין מראית פני הצדק, אני פוסלת את עצמי מלדון בעתירה". אכן, כפי שכתבה השופטת ח' סלוטקי בהחלטתה (שלא ניתן לומר שהיא מפורטת), במקרה דנן לא הצביעו המשיבים על בסיס לחשש אובייקטיבי למשוא פנים נגדם. ברגיל, בהתחשב באמור, לא היה גם מקום לפסול את השופטת ח' סלוטקי בשל מראית פני הצדק (השוו: ע"א 6064/14 עואד נ' עאבד (16.11.2014)). יתרה מכך, לוּ הייתה השופטת ח' סלוטקי קובעת אחרת אפשר שלא הייתי מתערבת בערעור פסלות, אם וככל היה מוגש לעיוני. ואולם, בהתחשב בעמדת השופטת ח' סלוטקי, ולאור השתלשלות העניין שתוארה לעיל, איני סבורה כי יש להתערב בנסיבות העניין בהחלטתה לפסול עצמה מלדון בעתירה. משכך, דין הערעור להידחות. הערעור נדחה. לא יהיה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' באב התשע"ה (‏19.7.2015). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15042960_C02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il