ג'מאל זגארנה נ. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 429/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותר: ג'מאל זגארנה נ ג ד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי 2. מפקדת כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים; תגובת המשיבים; תשובת העותר לתגובה בשם העותר: עו"ד נאסר ג'יאת' בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד יונתן סיטון פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה שלפנינו בהוראות לסילוק מבנים חדשים מס' 20827 (להלן: ההוראה הראשונה) ומס' 20828 (להלן: ההוראה השנייה) מיום 11.1.2022 (להלן: הוראות הסילוק), שהוצאו מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו), כך שההוראה הראשונה הוצאה ביחס למבנה בלוקים וגג פנל וההוראה השנייה הוצאה ביחס למבנה בלוקים, בכפר רמאדין (להלן: המבנים). 1. על פי הנטען בעתירה, ביום 11.1.2022 הוראות הסילוק נמצאו על ידי העותר, כשהן תלויות על גבי המבנים, ולפיהן אלו ייהרסו בתוך 96 שעות (יוער כי בסעיף 20 לעתירה נטען שההוראות נמצאו על ידי העותר ביום ה-4.11.2021, אולם בהוראות הסילוק שצורפו כנספחים, צוין כי אלו נמסרו ביום ה-11.1.2022 ועל כן נראה שמדובר בטעות בעתירה. כך גם באשר למספרן של הוראות הסילוק המצוינות בסעיף הנ"ל בעתירה). ביום 16.1.2022, הגיש העותר בקשה לביטול הוראות הסילוק, שנדחתה למחרת על ידי המשיב 1 (להלן: המשיב), ומכאן העתירה שלפנינו. בעתירה נטען, בין היתר, כי ההוראות הוצאו רק בסיום הבנייה ולאחר שהושקעו כסף ומשאבים מצד העותר; כי בטרם קבלת ההחלטה על הוראות הסילוק, לא ניתנה לעותר זכות שימוע כדין; כי המשיבים השתמשו בסמכותם לרעה, שכן המקרה דנן אינו נופל בגדר המקרים המנויים להפעלת הצו, עליהם הצהירו בבג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין אגודת "סנט-איב"), וכי אף במענה להשגת העותר לא צוין שהמבנים דנן חוסים תחת אחד מהמקרים האמורים; כי החלטת המשיבים לוקה בחוסר סבירות ומידתיות, הואיל והעותר החל בתהליך תכנוני לקבלת היתר בניה, אך מדובר באזור עם קיפאון תכנוני; וכי הצו נוגד את הוראות המשפט הבינלאומי. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה "בקשה דחופה למתן צו ביניים", ובהחלטתי מיום 17.1.2022, ניתן צו ארעי ולפיו לא ייהרסו שני המבנים נשואי העתירה. 2. המשיבים טענו בתגובתם כי דין העתירה להידחות על הסף בשל עשיית דין עצמי, ולגופה, בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה לסילוק המבנים. בין היתר, נטען כי העותר הקים את המבנים בניגוד לדין וללא היתר בניה בתוקף; כי העותר פעל בחוסר ניקיון כפיים שעה שהמשיך להתקדם בבנייה לאחר ההחלטה ליתן צו ארעי; וכי מתקיימים כלל התנאים הנדרשים לאכיפת הצו. עוד נטען כי במסגרת ההחלטה הדוחה את בקשתו לביטול הוראות הסילוק (להלן: ההחלטה בבקשת הביטול), בשל טעות נמסר לעותר כי המבנים מצויים בתחומי צו איסור בנייה צבאי, אולם בפועל ההוראות הוצאו בהתאם לקריטריון ט' של מדיניות הרשויות ביישום הצו שעניינו "הקמת נקודות בנייה חדשות". נטען כי מבני העותר מרוחקים כ-270 מטר מבינוי קיים, וסילוקם תואם את מדיניות המשיבים באשר לשמירה על שלטון החוק ומניעת התפשטותה של בנייה בלתי חוקית נעדרת כל אפשרות תכנונית. עוד נטען כי זכות הטיעון של העותר מומשה הלכה למעשה עת שהגיש את הבקשה לביטול הוראות הסילוק; כי לעותר ניתן משך זמן מספק לנקוט בהליך המתאים כנגד ההוראות; וכי טענת ההפליה נטענת בעלמא, שכן המבנה הצמוד למבני העותר הינו חממה המשמשת לצרכים חקלאיים בשטח חקלאי, לעומת מבני המגורים שהקים העותר. כמו כן, צוין כי ההחלטה בבקשת הביטול אמנם ניתנה ביחס להוראת הסילוק הראשונה, אולם מאחר שמדובר בשני מבנים סמוכים בעלי מאפיינים דומים, יש לראותה כמענה אף להוראת הסילוק השנייה. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שהעותר בעצמו עתר במאוחד כנגד שתי הוראות הסילוק, ואילו סבר אחרת היה עליו לפנות למשיבים, ולמצער להגיש את העתירה אך ביחס להוראת הסילוק הראשונה. בתשובת העותר לתגובת המשיבים טען, בין היתר, כי על אף שפעל שלא כשורה עת שבנה את המבנים ללא היתר, באזור ישנו קיפאון תכנוני ביחס למבנים של תושבים פלסטינים; וכי בידי בית משפט זה לערוך ביקורת שיפוטית על פעולות המשיבים, ועליו לגלות רגישות יתרה בעניין על מנת שלא יקופחו זכויות התושבים באזור. עוד נתבקש לקיים דיון בעתירה במעמד הצדדים. 3. לאחר עיון בעתירה, בתגובה לה ובתשובת העותר לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, הן על הסף והן לגופה, וכי בנסיבות דנן אף אין מקום לקיים דיון בפני הרכב. 4. העותר הקים את המבנים בניגוד לדין וללא היתר בנייה בתוקף, דבר שכשלעצמו מהווה טעם לדחיית העתירה (ראו, מיני רבים, בג"ץ 206/22 אלח'וואג'ה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 5 (15.3.2022); בג"ץ 4425/22 דראגמה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 8 (7.8.2022); בג"ץ 7013/21 אבו זיתון נ' ראש המנהל האזרחי, פסקה 7 (18.11.2021)). אם בכך לא די, מצילום שצורף לתגובת המשיבים מיום 23.3.2022 עלה כי העותר המשיך וקידם את הבנייה הבלתי חוקית גם לאחר שהוצא הצו הארעי בעניינו, ואך מטעם זה היה מקום לדחות העתירה על הסף. קרי, לא רק שהעותר הפר את הוראות הדין עת שבנה באופן לא חוקי, הוא המשיך ופעל בניגוד להנחיות שיפוטיות – דבר העולה לכדי חוסר ניקיון כפיים של ממש (ראו אך לאחרונה, בג"ץ 7219/21 קואזבה נ' מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, פסקה 11 והאסמכתאות שם, (6.11.2022)). 5. אף לגופם של דברים, דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו. 6. כפי שהובהר זה מכבר בפסיקה, תכליתו ומהותו של הצו בדבר סילוק מבנים חדשים היא לאפשר אכיפה יעילה ומהירה של דיני התכנון והבניה באזור יהודה ושומרון (להלן: בג"ץ 7990/21 אבו עראם נ' מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, פסקה 4 (28.9.2022) (להלן: עניין אבו עראם)). שימוש בסמכות האכיפה מכוח הצו תיעשה אך כאשר כלל התנאים הנדרשים בו מתקיימים, ובהתאם לקטגוריות שנקבעו מראש במסגרת מדיניות האכיפה עליה הצהירו המשיבים בעניין אגודת "סנט-איב", ועוגנה במסמך "מדיניות הרשויות ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" מיום 30.8.2020 (להלן: מסמך המדיניות) (בג"ץ 4050/20 טהה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקאות 11-9 (24.9.2020); בג"ץ 7858/20 סלאמה נ' ראש המנהל האזרחי, פסקה 6 (14.2.2022); עניין אבו עראם, פסקה 4)). 7. כאמור, העותר טען כי רק לאחר סיום הבניה הוצאו הוראות הסילוק בעניינו. עם זאת, העותר לא סיפק ולו תשתית ראייתית מינימלית לטענתו, בעוד שהמשיבים צרפו לתגובתם צילומים המעידים על כך שבמועד מסירת הוראות הסילוק הבנייה טרם הסתיימה, קל וחומר שטרם חלפו שישה חודשים מסיומה. על אחת כמה וכמה מוקשית היא טענתו של העותר לנוכח הצילום שצורף על ידי המשיבים המתעד את המשך הבניה לאחר שניתן הצו הארעי. 8. העותר טען כי המבנים אינם נופלים בגדר אחד מהמקרים שהוגדרו במסמך המדיניות להפעלת הצו, וכי אף במענה להשגה על ידי המשיבים לא נטען כי עניינו נופל לאחד המקרים דלעיל. ברם, מתגובת המשיבים עלה כי הוראות הסילוק הוצאו על סמך קריטריון ט' למסמך המדיניות הקובע כי: "2. מדיניות האכיפה בהתאם לצו, תיעשה בהתאם לתבחינים הבאים: [...] ט. הקמת נקודות בניה חדשות. ככלל במרחק של 200 מטרים מהבינוי הקיים, אך כל מקרה ייבחן לגופו בראי תכלית הצו והמדיניות". כאמור, מבני העותר מצויים כ-270 מטרים מבינוי קיים. משכך, המשיבים בחנו את עניינו הפרטני של העותר בראי תכלית הצו והמדיניות, ובין היתר, את מאפייניהם הייחודיים של המבנים, את טיב המבנים המקיפים אותם, ואת התכנית החלה במקום. הבחינה העלתה כי לא קיימת היתכנות ממשית להסדרה תכנונית של המבנים, וכי ישנו חשש ממשי שמבני העותר יהפכו לריכוזי בנייה חדשים ובלתי חוקיים. המשיבים עמדו על כך שבסמוך למבני העותר, קיים שטח שבו חלה תכנית מאושרת אשר נותרו בתחומיה כ-70% שלא מומשו, ולפיכך לא ברורה החלטתו של העותר להקים את המבנים דווקא מחוץ לתחומיה. כמו כן, ייעודו התכנוני של השטח המדובר הינו חקלאי ואף בפועל מדובר בשטח חקלאי מעובד. משכך, ברי כי החממה שהוקמה בסמוך למבנים הינה בעלת ייעוד ושימוש חקלאי, לעומת מבני המגורים שהקים העותר, שאין כל היגיון להקימם במרכז השטח האמור. לבסוף, הבחינה העלתה כי במרחק של כ-500 מטרים ממבני העותר קיים האתר הארכיאולוגי חרבת תתרית, דבר המשליך על היתכנות התרחבות הבנייה לכיוונו. הנה כי כן, מהאמור לעיל עולה כי מלבד היותם של המבנים במרחק של למעלה מ-200 מטרים, המשיבים שקלו את עניינו הפרטני של העותר, והגיעו למסקנה כי סילוק המבנים עולה בקנה אחד עם תכליות הצו ומדיניות האכיפה שאומצה על ידם. משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי כי ישנה עילה להתערבותנו. בהקשר זה אציין כי הגם שהיה רצוי שהמשיבים ידייקו בנימוקם עוד במסגרת ההחלטה בבקשת הביטול (כאמור, שם בשל טעות נמסר לעותר כי המבנים מצויים בתחומי צו איסור בנייה צבאי), הדבר אינו עולה לכדי פגם היורד לשורש ההליך. 9. למעלה מן הצורך, אעיר כי לא מצאתי ממש אף ביתר טענותיו של העותר. טענת שלילת זכותו לשימוע, נדונה ונדחתה לא אחת על ידי בית משפט זה, ולא ראיתי לשוב ולהידרש לה פעם נוספת (ראו, עניין אגודת "סנט-איב", פסקה 32; עניין אבו עראם, פסקה 6 והאסמכתאות שם). באשר לטענת העותר ולפיה המשיבים פועלים "כדי לסכל כל הליך ביקורת שיפוטית כנגד חוקיות הצווים המנהליים", בין היתר באמצעות מענה מאוחר להשגות המחזיקים שלא מאפשר הגשת עתירה בטרם הריסת המבנה, אעיר כי טענה זו נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס או תימוכין. כפי שהובהר על ידי המשיבים, הצו מקנה לאדם שהוצאה הוראת סילוק למבנה שבהחזקתו להגיש בקשה לביטולה בתוך 96 שעות ממועד המצאתה, ורק לאחר שיחלפו 96 שעות ממועד המצאת ההחלטה בבקשה, המשיבים יפעלו לאכיפת הוראות הסילוק. 10. אשר על כן, העתירה נדחית. הצו הארעי מיום 17.1.2022 – בטל. הריסת המבנה תעוכב למשך 15 יום מיום מתן פסק הדין לצרכי התארגנותו של העותר. יובהר כי 15 ימים אלה לא יבואו במניין 120 הימים לביצוע ההריסה, בהתאם לסעיף 6(א)(3) לצו. ניתן היום, ‏כ' בחשון התשפ"ג (‏14.11.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22004290_E10.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1