דיאא מוסא גמיל הבל נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4288/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' כשר כבוד השופטת ר' רונן העותר: דיאא מוסא גמיל הבל נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. התובע הצבאי 3. שירות הביטחון הכללי 4. בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש 5. נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ט באייר התשפ"ד (27.5.2024) בשם העותר: בשם המשיבים: עו"ד מחאמיד סאלח עו"ד מתניה רוזין פסק-דין 1. העותר יליד 1984, תושב חרבתא אל מצבאח, נעצר ביום 31.1.2024 וביום 4.2.2024 נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד להסתה נגד מדינת ישראל; חברות ופעילות בארגון עוין; ופגיעה בביטחון האזור ופעילויות הצבא הישראלי, אולם הכחיש את המיוחס לו. נוכח המסוכנות הנשקפת מהעותר על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, ובהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, ביום 15.2.2024 הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כארבעה חודשים החל מיום 15.2.2024 ועד ליום 30.5.2024 (להלן: הצו הראשון). ביום 29.2.2024 בית המשפט הצבאי אישר את צו המעצר, לאחר שמצא שהחומר החסוי מבסס את החשדות כנגדו. ערעור שהגיש העותר לבית המשפט הצבאי לערעורים נדחה ביום 16.5.2024 תוך שנקבע כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית. על כך נסבה העתירה דנן. העותר טען, בין היתר, כי המעצר נעשה על מנת ללחוץ על חמו, אביה של אשתו, וכי בד בבד עם המעצר, חולט רכבו של המערער ונגרם נזק לרכב. 2. עמדת המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו הראשון. המשיבים הודיעו כי ביום 26.5.2024 הוצא בעניינו של העותר צו מנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים עד ליום 29.9.2024. 3. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי, וניהלנו שיח ושיג עם גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ממנה עולה כי העותר "פעיל חמאס, אשר לו חלק בפעילות חמאס עדכנית, לו פרופיל פייסבוק לאומני ומסית, וכי המשך שהייתו בשטח מסכנת את ביטחון האזור". 4. העותר הלין על כך שיום לפני הדיון נחתם צו מעצר מינהלי נוסף, באשר לטענתו יש בכך כדי לאיין את הדיון בצו המעצר הנוכחי. איננו רואים ממש בטענה זו, ואנו מקבלים הסברם של המשיבים כי הדבר נעשה בשל אילוצי זמן ועומס, וכי דווקא מבחינת העצורים המינהליים, רצוי כי ידעו מספר ימים לפני תום צו המעצר המינהלי אם הם עומדים להשתחרר או שיש כוונה להאריך את מעצרם המינהלי לתקופה נוספת. 5. עניין חילוט רכבו של העותר אינו לפנינו, ועליו לפעול במסלול המקובל בנושא זה. 6. בשולי הדברים נציין כי העתירה נשמעה בפנינו ביום 27.5.2024, שלושה ימים לפני תום צו המעצר המינהלי, כך שלכאורה היה מקום לדחייתה על הסף בשל חוסר תוחלת בשמיעתה. למרות זאת מצאנו לקיים דיון בעתירה, מאחר שהשיהוי בהגשתה אינו נופל לפתחו של העותר. החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים ניתנה ביום 16.5.2024, כמעט שלושה חודשים לאחר החלטת בית המשפט הצבאי. יש להצר על פער הזמנים בין החלטת בית המשפט הצבאי להחלטת בית המשפט הצבאי לערעורים, אך מן הסתם, הדבר נובע מהעומס החריג המוטל על בתי המשפט הצבאיים בימים אלה, ויש לקוות כי הנוגעים בדבר יעשו כמיטב יכולתם לתגבר את מצבת השופטים כדי להימנע ממקרים בהם הביקורת השיפוטית בבית משפט זה על צו המעצר נעשית בסמוך מאוד למועד פקיעתו. 7. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן ביום, ‏כ' באייר התשפ"ד (‏28.5.2024). תוקן היום, כ"ה באייר התשפ"ד (2.6.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24042880_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il