נשמת - מדרשה גבוהה לנשים נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 4288/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4288/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת א' פרוקצ'יה העותרת: נשמת - מדרשה גבוהה לנשים נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. הממונה על מחוז ירושלים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ב' בניסן התש"ע (17.03.2010) בשם העותרת: עו"ד גליה גרימברג; עו"ד מרים זקבך בשם המשיבים: עו"ד דניאל מארקס פסק-דין הנשיאה ד' ביניש: העותרת, המקיימת מוסד ללא כוונת רווח ומפעילה מדרשה גבוהה לנשים ונערות מעל גיל 18, עותרת כנגד סירובם של המשיבים - הממונה על המחוז אליה הואצלה סמכות שר הפנים בעניין זה - להעניק לה פטור מתשלום ארנונה על פי סעיף 5(י) לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 בגין השטחים המשמשים את המדרשה לצרכי לימוד. העותרת נהנתה מפטור עד לשנת 2003, כאשר המדיניות בנושא זה השתנתה. בעקבות פסיקתו של בית משפט זה ועקב אופיו המפלה באופן מובנה של פטור מארנונה, נוסחו קריטריונים כדי שהפטור יוענק על פי אמות מידה שוויוניות. אמות המידה מדגישות את הגישה לפיה הפטור ניתן למוסד הפועל בתוך הרשות המקומית ו"פעילותו משרתת בעיקר את תושבי אותה הרשות המקומית". עיקרו של הסירוב למתן פטור בנסיבותיה של העותרת נעוץ בכך שתלמידותיה באות ללמוד בירושלים, אך רובן אינן תושבות ירושלים והן באות מקצווי ארץ ואף מחו"ל, וחלקן, לטענת העותרת כ-30%, הן אכן תושבות העיר. באת-כוח העותרת עמדה על כך שהמוסד אותו היא מייצגת תורם לירושלים ולכן גם המליצה העירייה על מתן הפטור, אך המלצתה לא נתקבלה על ידי המשיבים. מוכנים אנו להניח כי אכן, כטענת באת-כוח העותרת, מדובר במוסד שמושך אליו תלמידות, אשר בתקופת לימודיהן מתגוררות בירושלים, גם אם לא שינו את כתובתן הרשומה, וחלקן אף תשארנה בעתיד בעיר. אולם, הפטור מארנונה לא נועד לתמוך במשיכתם של מוסדות שונים לפעול בירושלים ותכליתו המצומצמת יותר היא להתחשב במוסדות שנותנים לתושבי העיר שירות, שאלמלא כן היה על העירייה להעמידו לרשות התושבים, במסגרת סמכויותיה וחובותיה על פי חוק. תשלום הארנונה נועד לממן את השירות הבסיסי שהעירייה נותנת לכל המבנים המצויים בשטחה, וכל פטור מטיל את נטל התשלום הזה על תושבים שנושאים בעול צרכיה המרובים של עירם במתן אותו שירות בסיסי. אין גם לקבל את הטענה כי היעדר רישום התושבות בעיר במרשם האוכלוסין, הוא רק טעם פורמליסטי שלא להכיר בתושבותן של התלמידות. הרישום במרשם הוא כלי עזר לבחינת השאלה אם התלמידות הן תושבות ירושלים, והוא כלי עזר לגיטימי בהיעדר כלים מובהקים אחרים. לא ראינו, אפוא, על רקע האמור, עילה להתערב בשיקול דעת הממונה על המחוז. אנו שבים וממליצים בפני המשיבים לשוב ולבחון אם לא הגיעה העת לערוך בחינה מחודשת וחקיקה מחודשת בנושא תשלומי הארנונה והפטורים, על רקע העיקרון הבסיסי בדבר הצורך בשוויון בכל הנוגע לחיובי המס העירוני. לפיכך העתירה נדחית. ניתן היום, ב' בניסן התש"ע (17.03.2010), בפני באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה המשנה לנשיאה ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07042880_N02.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il