פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים ירושלים

בבית המשפט העליון בג"ץ 4280/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים ירושלים 2. בית הדין הרבני האזורי נתניה 3. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי; תגובה מיום 12.9.2023 מטעם המשיבה; תגובה מקדמית מיום 13.9.2023 מטעם הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה 3: עו"ד שיר לביא זנאתי בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד עפר יעקב פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו נסבה על טענות העותר בכל הנוגע לפסיקותיהם של בית הדין הרבני האזורי בנתניה (המשיב 2) ובית הדין הרבני הגדול (המשיב 1) בעניינו ובעניינה של המשיבה 3 (להלן: המשיבה). 2. העותר והמשיבה נישאו ביום 1997 ולהם ארבעה ילדים. בראשית שנת 2019 הגישה המשיבה תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי. 3. ברקע הדברים יצוין כי עניינם של הצדדים הגיע גם לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, לאחר שהמשיבה ביקשה הוצאת צו הגנה בעניינה על רקע אלימות נטענת מצד העותר. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה, ואף הפנה את הצדדים לטיפול. בהמשך לכך, מנהלת המרכז לטיפול באלימות במשפחה באגף הרווחה בעיר מגוריהם של השניים המליצה שלא לאפשר לעותר לשוב ולהתגורר תחת קורת גג אחת עם המשיבה, לנוכח האלימות הקשה שהפעיל לכאורה כלפי המשיבה ומשום שלא עבר הליך טיפולי מתאים. 4. ביום 1.1.2023, בחלוף כארבע שנים מאז הגשתה של תביעת הגירושין, נתן בית הדין האזורי את פסק דינו שבו קבע כי על הצדדים להתגרש. דיון לסידור הגט נקבע ליום 12.2.2023, אך בהגיע המועד העותר סירב לתתו וטען כי בכוונתו להגיש ערעור על פסק הדין (הגם שהמועד לכך חלף). 5. ביום 14.2.2023 הגיש העותר ערעור לבית הדין הרבני הגדול. בערעורו כרך העותר, שאינו מיוצג, טענות לגופם של דברים, לצד טענות הנוגעות להחלטות של בית הדין הרבני האזורי, שדחו בקשה מצד העותר לפסלות של אחד הדיינים, וכן בקשה לבטלות החלטות אחרות בשל שינוי בהרכב הדיינים לאורך שמיעת התיק. 6. בהחלטתו מיום 2.5.2023 קבע בית הדין הרבני הגדול (במותב של דן יחיד) כי אין מדובר בערעור בזכות, לנוכח האיחור שנפל בהגשתו. בהחלטה נוספת מיום 18.5.2023 נתן בית הדין הרבני הגדול (באותו מותב) לעותר רשות ערעור בכל הנוגע להחלטה על מתן הגט, ולצד זאת קבע, בין היתר, כי "לא ישמעו טענות לגבי שינוי ההרכב, פסילת הדיינים, וכל דבר הנוגע לבית הדין שנתן את פסק הדין". 7. בשלב זה הגיש העותר בקשה לפסול את הדיין מבית הדין הרבני הגדול שנתן את ההחלטות האמורות. בבקשה נטען, בעיקרו של דבר, כי זה נקט עמדה נגדו, ולכן אינו יכול לדון בעניינו. ביום 5.6.2023 דחה הרכב של בית הדין הרבני הגדול את הבקשה. 8. ככל שניתן להבין, העתירה שהוגשה ביום 5.6.2023 ממוקדת בהחלטותיו המתוארות של בית הדין הרבני הגדול, הן אלו שניתנו בדן יחיד והן זו שניתנה בהרכב. יצוין כי העותר, שהוא טוען רבני בהכשרתו, לא היה מיוצג בהליכים הקודמים, ואף את העתירה דנן הגיש בעצמו. בעיקרו של דבר, העותר מעלה טענות נגד הדיינים שדנו בעניינו בשתי הערכאות, ובכלל זה טענות למשוא פנים, שלא גובו בראיות. כן מעלה העותר טענות ביחס לשינוי הרכב הדיינים שדן בעניינו בבית הדין האזורי. 9. מנגד, המשיבה טוענת כי יש לדחות את העתירה על הסף, בשל היעדר תשתית סדורה ובהירה, ומחמת חוסר ניקיון כפיו של העותר, אשר מבקש לנצל לרעה הליכי משפט ולהימנע ממתן גט. בתוך כך, מתארת המשיבה את התנהלותו הדיונית של העותר לאורך ההליך בבית הדין הרבני וניסיונותיו "לדחות את הקץ". 10. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני סבור אף הוא כי יש לדחות את העתירה על הסף. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני מציין כי בקשות הפסילה הוגשו בתואנות שווא, מבלי שיש להן כל בסיס עובדתי או משפטי. אשר לטענות בדבר שינוי הרכב הדיינים, פירט היועץ המשפטי כי אחד הדיינים בהרכב הוחלף בשל "שיקולים מערכתיים", וכי החלפה זו נעשתה ביחס לכל התיקים הנשמעים בפני אותו הרכב. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני הבהיר כי בפתח הדיון הראשון בהרכב החדש, איפשר ראש ההרכב לצדדים לטעון מחדש את טענותיהם, בהתאם לתקנה ע"א לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג. 11. לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, כמו גם בתשובות המשיבים על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיהם של בתי הדין הרבניים, והתערבות בהחלטותיהם תיעשה במשורה, במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (ראו, מבין רבים: בג"ץ 7900/22 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 10 (29.6.2023); בג"ץ 5094/23 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 8 (6.7.2023)). העתירה שבפנינו אינה נמנית עם מקרים אלה. צודקת המשיבה בטענתה כי טענות העותר הועלו מבלי להניח תשתית עובדתית סדורה; מכל מקום, אלו נושאות אופי ערעורי מובהק, ומכוונות נגד שיקול דעתם של בתי הדין הרבניים בבקשות הפסלות. אין אפוא כל הצדקה להתערבותנו. 12. לפני סיום נוסיף כי ניתן להתרשם כי העותר, שאינו מיוצג, נכשל בשל כך בהעלאת טענות שאינן ממין העניין. ניתן לקוות כי המסכת הדיונית בין הצדדים תוכל להגיע בהקדם לסיומה. 13. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. העותר יישא בהוצאותיהם של המשיבים 2-1 בסך של 1,000 שקלים ובהוצאותיה של המשיבה 3 בסך 2,500 שקלים. ניתן היום, ‏ב' בחשון התשפ"ד (‏17.10.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23042800_A08.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il