לדאו בארדאלס נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4278/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4278/10 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: לדאו בארדאלס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"פ 409/09 מיום 21.4.2010 שניתן על ידי כבוד השופט א' כהן תאריך הישיבה: י"ז באדר ב התשע"א (23.03.11) בשם המערער: עו"ד אנדרה רוזנטל בשם המשיבה: עו"ד איילת קדוש פסק-דין המערער הורשע בבית המשפט המחוזי (השופט א' כהן), על פי הודאתו ובהתאם לכתב אישום מתוקן, בעבירות סמים. ערעורו מופנה כנגד חומרת עונש המאסר שהוטל עליו. רקע 1. על פי כתב האישום המתוקן, אשר בעובדותיו הודה המערער במסגרת הסדר טיעון, ביום 8.7.2009 הגיע המערער, הוא הנאשם 1, מפרו לישראל, כשבכוונתו לעבוד בישראל בייצור סמים. למחרת, אדם בשם ניסים שלוש (להלן: שלוש), יצר קשר עם המערער והביאו לבית בצור הדסה, שם הקים שלוש מעבדה להכנת קוקאין והפקתו. בהקמת המעבדה סייע חיים לוי, הוא הנאשם 2. המעבדה הכילה ציוד להכנת הסם שכלל, בין היתר, משקל דיגיטאלי, מטחנה וחומרים כימיים בכמות גדולה, אשר באמצעותם, החל מיום 9.7.2009 החלו שלוש והמערער בהפקת קוקאין במעבדה. ביום 14.7.2009, נעצר שלוש כשבידו שקית המכילה 1.431 ק"ג קוקאין. באותו מועד הוחזק בדירה קוקאין במשקל כולל של כ-6 ק"ג, וכן כלים המשמשים להפקת סם מסוכן. 2. בגין מעשים אלה הואשם המערער בעבירת גידול, יצור והכנת סמים לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים); עבירת החזקת כלי סם לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים. 3. המערער, במסגרת הסדר טיעון, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע בעבירות הנזכרות על סמך הודאתו. המשיבה ביקשה כי יוטל על המערער עונש של 7 שנות מאסר בפועל. גם הנאשם 2 הסכים להסדר טיעון, במסגרתו יודה בעובדות כתב אישום מתוקן (השונה מכתב האישום נשוא הרשעתו של המערער), ועל סמך הודאתו הורשע בעבירות סיוע לגידול, לייצור ולהכנת סמים ובסיוע להחזקת כלי סם. המשיבה ביקשה כי על הנאשם 2 יוטלו 10 חודשי מאסר בפועל. עניינו של שלוש נידון, כפי שיפורט, בפני מותב אחר. גזר דינו של בית המשפט המחוזי 4. מאחר שהמערער והנאשם 2 הודו בכתבי אישום שונים, התייחס בית המשפט בגזר דינו אל כל אחד מהם בנפרד. ביחס למערער, בית המשפט המחוזי עמד על כך שיש להחמיר בעבירות סמים כגון דא, בפרט נוכח סכנת הפגיעה בציבור ובמשתמשים בסמים אל מול תאוות הבצע של סוחרי הסמים. כן ציין כי על בית המשפט מוטלת חובה להלחם בנגע הסמים, ובכל חוליות שרשרת ייצור הסם והפצתו. לקולא שקל בית המשפט את העובדה כי הגורם הדומיננטי בפרשה היה שלוש, אשר הודה אף הוא במעשים, והגיע להסדר טיעון במסגרתו הוסכם כי יושת עליו עונש של שמונה שנות מאסר בפועל בתוספת קנס ומאסר על תנאי. כן נשקלה לקולא הודאתו של המערער ונסיבותיו האישיות: העדר עבר פלילי, גילו המבוגר (כ-49 שנים), ארבעת ילדיו, משלוש נשים שונות, וכן קשיי השפה עימם הוא מתמודד בבית הסוהר מאחר שמעט סוהרים דוברים את שפתו – ספרדית. לאחר ששקל את מכלול השיקולים לחומרא ולקולא, גזר בית המשפט על המערער מאסר בפועל לתקופה של 6 שנים ומאסר מותנה של 18 חודשים למשך שנתיים. טענות הצדדים 5. טענתו העיקרית של המערער היא שגזר דינו אינו מידתי ביחס לגזר הדין שהוטל על שלוש. לטענתו, חלקו בפרשה היה מינורי ביחס לחלקו של שלוש ולכן אין זה ראוי שעונש המאסר בפועל שהוטל עליו נמוך מזה של שלוש בשנתיים בלבד. המערער טען כי בית המשפט המחוזי לא נתן די משקל לכך שהוא הודה במיוחס לו, ולעובדה שחסך בזמן שיפוטי. הוא מצביע על כך כי כתב האישום המתוקן הכיל רשימה של 64 עדי תביעה. עוד טען כי לא ניתן משקל מספק לכך שהוא נעדר עבר פלילי. המערער שב וטען גם כי יש להתחשב בכך שיש לו ארבעה ילדים, משלוש נשים, אשר אינם מתגוררים בארץ. כן אין לו קשרים משפחתיים בישראל. משמעות הדבר היא שבמהלך מאסרו הוא לא יזכה לביקורים ולא יוכל לראות את משפחתו, לה אין אמצעים כלכליים להגיע ארצה לביקורים. המערער אף שב והזכיר את קשיי השפה עמם הוא מתמודד בבית הסוהר. בנוסף, המערער טען כי לאחר מתן גזר הדין התגלה כי הוא נושא מחלה קשה ומדבקת, דבר שגרם להרחקתו מיתר האסירים ולכך שאינו זוכה כמעט לאף הטבה לה זכאים האסירים האחרים. הוא הדגיש כי מחלתו לא הייתה ידועה עת ניתן גזר הדין. בהתחשב באמור לעיל, מבקש המערער כי נפחית מעונש המאסר בפועל שהוטל עליו. המדינה, מצידה, ביקשה לדחות את הערעור ועמדה על כך שהמערער מקבל טיפול רפואי נאות בבית הסוהר. דיון והכרעה 6. אנו סבורים כי על דרך העקרון העונש שהוטל על המערער תואם את חומרת המעשים. עיינו בגזר הדין שהטיל על שלוש 8 שנות מאסר. עונש זה נקבע בהסדר טיעון. בית המשפט העיר כי מדובר בהסדר טיעון המקל עם שלוש, שאינו משקף נכונה את גורם ההרתעה, ועם זאת אין לומר כי ההסדר רחוק מסבירות. בנסיבות אלה אין אנו סבורים כי יש להקל בעונשו של המערער בשל העונש שהוטל על שלוש. אף שהעונש מבטא נכונה את חומרת העבירה ראינו לנכון להקל במידה מסוימת עם המערער וזאת בשל המחלה שנתגלתה לאחר גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי. אנו מקבלים את הערעור במובן זה ומעמידים את עונש המאסר בפועל על חמש שנות מאסר במקום שש שנים. בשאר חלקי גזר הדין לא יהיה שינוי. ניתן היום, ‏י"ז אדר ב, תשע"א (23.3.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10042780_C02.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il