פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4273/13

צביקה חזן נ. מדינת ישראל

העותר טען כי נשפט פעמיים בגין אותו עניין (כפל ענישה) על ידי ועדת השחרורים ובית משפט השלום, וביקש לבטל את פסק הדין הפלילי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/06/2013 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4273/13 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עתירה לבג"ץ נגד הליך פלילי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר טען כי נשפט פעמיים בגין אותו עניין (כפל ענישה) על ידי ועדת השחרורים ובית משפט השלום, וביקש לבטל את פסק הדין הפלילי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4273/13

צביקה חזן נ. מדינת ישראל

העותר טען כי נשפט פעמיים בגין אותו עניין (כפל ענישה) על ידי ועדת השחרורים ובית משפט השלום, וביקש לבטל את פסק הדין הפלילי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אסיר ששוחרר בשחרור מוקדם, עתר לבג"ץ בטענה כי נשפט פעמיים בגין אותו עניין: פעם אחת על ידי ועדת השחרורים שביטלה את שחרורו המוקדם, ופעם שנייה על ידי בית משפט השלום שהרשיע אותו בעבירה של הפרת הוראה חוקית וגזר עליו מאסר. המדינה טענה כי מדובר בשני הליכים נפרדים וכי העתירה אינה מתאימה לדיון בבג"ץ בשל קיומו של סעד חלופי. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי קיימים ערוצים משפטיים מתאימים לערעור על החלטת ועדת השחרורים (לבית המשפט המחוזי) ועל פסק הדין הפלילי (בערעור פלילי רגיל), ועל כן אין מקום להתערבות בג"ץ.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ס' ג'ובראן, י' דנציגר, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • צביקה חזן

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לדחות את העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.
  • אין מדובר בענישה כפולה, שכן המאסר נגזר בגין עבירה פלילית נפרדת ומאוחרת.
טיעוני ההגנה
  • העותר טוען כי נשפט פעמיים באותו עניין על ידי ועדת השחרורים ועל ידי בית משפט השלום.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מדובר בכפל ענישה או בשני הליכים נפרדים בגין אירועים שונים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסק דין של בית משפט השלום בנצרת בת"פ 10926-01-13
  • החלטת ועדת השחרורים מיום 2.1.2013

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 10926-01-13
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית משפט השלום בנצרת

תגיות נושא

  • עתירה לבג"ץ
  • כפל ענישה
  • סעד חלופי
  • שחרור מוקדם
  • הפרת הוראה חוקית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4273/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4273/13 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: צביקה חזן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד רועי שויקה פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שבפנינו היא בקשתו של העותר כי נבטל את פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת בת"פ 10926-01-13 (כבוד השופטת א' אבו אסעד) מיום 12.2.2013. ביום 2.1.2013 לא התייצב העותר, שהינו אסיר אשר שהה בשחרור מוקדם, לדיון מעקב בעניינו. עקב כך, בוטל שחרורו המוקדם. נוסף על כך, ביום 12.2.2013, העותר הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הפרת הוראה חוקית, על פי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום, ביום 18.10.2012 החליטה וועדת השחרורים של בית סוהר השרון כי על העותר לשהות במעצר בית לילי בביתו. ביום 1.1.2013 הפר העותר את ההוראה החוקית אשר ניתנה על ידי וועדת השחרורים באופן ששהה מחוץ למקום מעצר הבית. בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון וגזר על העותר 40 ימי מאסר בפועל ושלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה על הוראת סעיף 287(א) לחוק העונשין. באשר לשאלת ריצוי העונש בחופף או במצטבר, בהחלטת הבהרה מיום 25.2.2013 קבע בית המשפט כי יש להפעיל את העונש על פי האמור בהוראות סימן י' בפרק ו' לחוק העונשין. מכאן העתירה שלפנינו בה טוען העותר כי הוא נשפט פעמיים באותו עניין, פעם אחת על ידי ועדת השחרורים ופעם אחת על ידי בית משפט השלום. מנגד, טוענת המשיבה כי על העתירה להדחות הן על הסף הן לגופה. לטענתה, יש לדחות את העתירה על הסף לאור קיומו של סעד חלופי ולגופה כיוון שאין מדובר ב"ענישה כפולה" משום ש-40 ימי המאסר נגזרו בגין עבירה אחרת, מאוחרת יותר. לאחר שעיינו בעתירה על צרופותיה מצאנו כי דין העתירה להידחות על הסף, עקב קיומו של סעד חלופי. "דין והלכה הם מימים ימימה, כי במקום שלעותר עומד סעד חלופי ראוי ויעיל לפני ערכאת שיפוט אחרת, לא יידרש בית-המשפט הגבוה לצדק לעתירה" (בג"ץ 6274/03 מילאד נ' מדינת ישראל (22.12.2003); אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המנהלי 223 (2008)). העותר נשפט בגין שני עניינים שונים, כאשר הערכאה המתאימה לבירור טרונייתו עבור כל עניין עליו נשפט היא אינה בית משפט זה. על החלטת ועדת השחרורים מיום 2.1.2013 יכול העותר לפנות לבית המשפט המחוזי, בהתאם לחוק השחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001. על פסק דינו של בית משפט השלום (אשר כאמור התקבל בעקבות הודאתו ומסגרת הסדר טיעון), ניתן לפנות בערוץ הפלילי המקובל. סוף דבר, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ט"ז בתמוז התשע"ג (24.6.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13042730_H03.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il