רגבים נ. ראש ממשלת ישראל

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4272/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט ח' כבוב העותרת: רגבים נ ג ד המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל 2. שר הביטחון 3. השרה להגנת הסביבה 4. אלוף פיקוד המרכז 5. ראש המנהל האזרחי 6. משטרת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד אבי סגל; עו"ד יעל סינמון בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד יעל קולודני פסק-דין השופט ח' כבוב: לפנינו עתירה למתן צווים על-תנאי, בגדרה התבקשנו להורות למשיבים 5-1 "לנמק מדוע אינם נוקטים לאלתר בכל הפעולות הנדרשות לשם חיוב מקימי ומפעילי המזבלה הבלתי חוקית הממוקמת בסמוך לצומת פסגות שבבנימין, דרומית לתחנת הדלק מעבר מכמש, בהוצאות פינוי ושיקום האתר, אשר מומנו ע"י המשיבים מהקופה הציבורית"; עוד התבקשנו להורות למשיבה 6 "לנמק מדוע לא תפתח ללא דיחוי בחקירה פלילית כנגד האחראים לביצוע העבירות הנרחבות במסגרת הקמת והפעלת המזבלה הבלתי חוקית"; לבסוף התבקשנו להורות לכלל המשיבים "למסור לעותרת ללא דיחוי את פרטי העבריינים – המחזיקים במזבלה הבלתי חוקית, הנמצאים בידיהם, על מנת שניתן יהיה לצרפם לעתירה". הרקע לעתירה לפי המתואר בכתב העתירה, במהלך שנת 2019, השתלטו אנשים על אתר הסמוך לצומת פסגות שבמועצה האזורית מטה בנימין באזור יהודה והשומרון (להלן: האזור), והחלו לשפוך במקום פסולת ולשרוף אותה (להלן: המזבלה). זאת, כנטען, ללא היתר, בניגוד לדין ותוך פגיעה סביבתית קשה ובלתי הפיכה. עוד נטען, כי המזבלה מופעלת ללא כל פיקוח, בקרה והקפדה על כללים לפינוי פסולת וטיפול בה, כך שזו אף יוצרת מפגעים תברואתיים חמורים המסכנים את חיי התושבים באזור, ולצידם מפגעי ריח. ביום 17.11.2019, פנתה העותרת אל משיבים 2, 3, 5 ו-6 ודרשה כי אלו ינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה נגד הפעלתה הבלתי חוקית של המזבלה, הליכי שיקום השטח והליכים פליליים נגד מקימי ומפעילי המזבלה. משפנייתה לא זכתה למענה, שבה ופנתה העותרת בנושאים אלו אל משיבים 3-2 ו-5, בימים 25.05.2020 ו-07.07.2020. ביום 13.07.2020, התקבל מענה מטעם משיב 5, לפיו "...במהלך חודש מאי בוצע ריכוז מאמץ למיקוד אכיפה כנגד שופכי הפסולת במקום... במהלכה נתפסו משאיות וטרקטור... לאחר הפעילות המאומצת המוזכרת לעיל התקבלה החלטה לחסום את האתר ביוזמת העבריינים". לאור זאת, פנתה העותרת אל משיב 5 ביום 01.09.2020, בבקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, במטרה לקבל מידע נוסף הנוגע לתאריך בו הוחרמו כלי הרכב; זהות העבריינים שנתפסו שופכים פסולת באתר המזבלה; האופן שבו טופל עניינם של העבריינים; וכן בנוגע ללוח הזמנים לפינוי הפסולת המזהמת (ובתוך כך גם לשאלה מי יישא בהוצאות הפינוי). ביום 12.01.2021, התקבל מענה מטעם משיב 5, ובו צוין כי אין באפשרותו למסור מידע על אודות בעלי כלי הרכב שהוחרמו; אך צוין כי אלה נדרשו לשלם הוצאות תפיסה של כלי הרכב, לפנות את הפסולת מהמזבלה וליישר את שטחה. בנוסף צוין, כי פעולות אלו נעשו כבר, וכי לא הוגשו נגד בעלי הרכב כתבי אישום. ביום 07.06.2021, שבה ופנתה העותרת למשיבים 2, 3, 5 ו-6 ודרשה, בין היתר, כי יוגשו כתבי אישום נגד העבריינים שנתפסו; ולדעת מי עתיד לשאת בעלויות שיקום אתר המזבלה. ביום 13.06.2021, השיב קצין מטה איכות הסביבה (להלן: קמ"ט סביבה) מטעם משיבה 5, כי אתר המזבלה טופל ושוקם על-ידם בחודש אפריל. לטענת העותרת, משום שסברה היא, כי מענה זה לא מתיישב עם המענה הקודם שקיבלה מטעם משיב 5, לפיו הטיפול והשיקום של אתר המזבלה נעשו על-ידי העבריינים שנתפסו, פנתה אל משיב 5 שוב ביום 13.10.2021. בפנייה זו, דרשה לקבל, בין היתר, מידע על אודות העלות של שיקום האתר, מאיזה תקציב הדבר מומן והאם נעשו ניסיונות לגבות עלות זאת מהעבריינים שנתפסו. ביום 07.12.2021, השיב נציג מטעם משיב 5 כי שיקום האתר מומן מתקציב קמ"ט סביבה, העלות של כך עמדה על סך של 370,098 ש"ח, וכי אין בידו מידע נוסף הנוגע לעבריינים שביצעו את שפיכת הפסולת באתר, ונתפסו. העותרת המשיכה לדרוש שיוגשו כתבי אישום נגד העבריינים שנתפסו, ופנתה בנושא זה אל משיב 5 ביום 21.12.2021 בבקשה שיעשה כן, כמו גם שיפעל לצורך גביית עלות שיקום האתר מכיסם של מי שנתפסו. ביום 02.01.2022, השיב לה משיב 5, כי המנהל האזרחי אינו מוסמך להעמיד חשודים לדין פלילי; וכי הוגשה תלונה למשטרת ישראל נגד חשודים בביצוע העבירה. במהלך חודש פברואר 2022, תועדו מקרים נוספים של השלכת פסולת באתר המזבלה, וזאת לאחר שזה שוקם. לאור זאת, ביום 14.03.2022, פנתה העותרת אל משיבים 2, 3, 5 ו-6 ודרשה כי ינקטו בפעולות נגד ההפעלה הבלתי חוקית של המזבלה. בנוסף דרשה העותרת לקבל לידיה את פרטי התלונות שהוגשו במשטרת ישראל, נגד ההפעלה של המזבלה. משפנייה זו לא נענתה, שבה ופנתה העותרת אל משיבים 2, 3, 5 ו-6 גם בימים 30.03.2022 ו-15.05.2022. ביום 09.06.2022, התקבל מענה מטעם משיב 5, ובו צוין, כי בהתאם לפנייתה של העותרת, ובמידת הצורך, "ינקטו הליכי פיקוח ואכיפה בהתאם לנהלים, ומימוש האכיפה יקבע בהתאם לסדר העדיפויות ובכפוף לשיקולים המבצעיים". עוד צוין, כי המידע שדרשה העותרת אינו נמצא בידי משיב 5, כך שעליה לפנות למשטרת ישראל על מנת לקבלו. טענות הצדדים לעתירה לטענת העותרת, במחדליהם מתנערים המשיבים מחובתם לאכוף את הדין באזור, וזאת תוך "חריגה ניכרת מכל אמת מידה מקובלת של התנהגות ציבורית ומנהל תקין". לעמדתה, התנהלות זו לוקה בחוסר סבירות, ותוצאתה פגיעה בהרתעה מפני הקמה והפעלה של אתרים בלתי חוקיים לפינוי של פסולת וטיפול בה, ופגיעה בסביבה ובבריאות אלו הנמצאים בקרבתם. כן טוענת העותרת, כי הימנעות המשיבים מלהגיש כתבי אישום נגד מקימי ומפעילי המזבלה, או אלו שנתפסו מפנים אליה פסולת, וכן הימנעות מלפעול לצורך גביית העלות של שיקום האתר מכיסם "לא רק שגורמת לפגיעה אנושה ובלתי הפיכה במרחב הטבעי, למפגעים סביבתיים, תברואתיים ובטיחותיים, אלא אף לפגיעה כלכלית קשה ולפגיעה חמורה לא פחות בשלטון החוק במדינת ישראל ובאמון הציבור ברשויות המדינה". לשיטתה, חוסר הסבירות בהתנהלות המשיבים מצדיק התערבות של בית משפט זה, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק. בהודעתה מיום 20.07.2022, עדכנה העותרת כי המזבלה ממשיכה לפעול, וכי עודנה קיימת פעילות עבריינית של השלכת פסולת בתחומיה. בהתאם להחלטתי מיום 23.06.2022, והארכות שניתנו, הגישו המשיבים ביום 17.11.2022 את תגובתם המקדמית לעתירה. לעמדת המשיבים יש לדחות את העתירה בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. המשיבים מזכירים את ההלכה, לפיה בית משפט זה ימעיט התערבותו בשיקול הדעת הניתן לרשויות הפועלות באזור בכל הנוגע להפעלת סמכויותיהן, וקביעת סדרי עדיפויות לאכיפת הדין. כן טוענים המשיבים, כי הם נקטו ונוקטים בצעדים שונים כדי להתמודד עם התופעה של הקמה והפעלה של אתרים פיראטיים להשלכה של פסולת בכלל, ועם המזבלה מושא ענייננו בפרט. זאת, בהתאם למשאבים המוגבלים העומדים לרשותם ובכפוף לסדרי עדיפויות שונים. בתוך כך ציינו המשיבים, כי שפיכת הפסולת במזבלה אינה מתבצעת על-ידי גורמים ספציפיים באופן שיטתי, אלא על-ידי גורמים "מגוונים, פרטיים ושאינם, אשר משליכים פסולת באתר באופן ספוראדי" ושזהותם ככלל אינה ידועה להם. משכך, טוענים המשיבים, כי לא נפל פגם באופן הפעלת שיקול דעתם, וממילא לא פגם המצדיק התערבות של בית משפט זה. דיון והכרעה לאחר עיון מצאנו כי דין העתירה להידחות בשל היעדר עילה להתערבות. הלכה היא, כי שיקול הדעת המסור לרשויות האכיפה בתחום סמכויותיהן – רחב; ואילו מתחם הביקורת השיפוטית על החלטה מסוג זה – צר (בג"ץ 7478/22 נורואלייב נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 8 (28.11.2022)). בפרט, התערבות בשיקול דעת רשויות האכיפה בכל הנוגע לקביעת סדרי עדיפויות לאכיפת הדין תעשה במשורה, וזו שמורה למקרים בהם החלטות בנושאים אלו נגועות בחוסר סבירות קיצוני; בפגם מינהלי שורשי אחר; או כאשר הן שקולות להתנערות של הרשויות מחובותיהן לאכוף את הדין (בג"ץ 4129/22 ל. לוי נדל"ן בע"מ נ' משטרת ישראל, פסקה 11 (23.06.2022); בג"ץ 6002/17 רגבים נ' ועד הישוב צופים, פסקה 6 (13.02.2019), והאסמכתאות שם). בענייננו, לא השתכנענו כי המשיבים התנערו מחובתם או כי התנהלותם לוקה בחוסר סבירות, באופן המצדיק התערבות של בית משפט זה. כפי שעולה מכתבי הצדדים, המשיבים נקטו ונוקטים בפעולות שונות לצורך מיגור התופעה של הקמה והפעלה של אתרים בלתי חוקיים לפינוי פסולת בכלל, ובפרט בכל הקשור למזבלה. בתוך כך נתפסו רכבים ששימשו לפינוי פסולת שלא כדין; נעשו ניסיונות לצורך חסימת צירי הכניסה למזבלה; והוגשה תלונה למשטרת ישראל בנדון על-ידי פקח מטעם משיב 5. פעולות אלו ואחרות, כמצוין, ננקטות בהתאם לאמצעים העומדים לרשות המשיבים (ובפרט, משיב 5) ולסדרי עדיפויות באכיפת הדין בנושא של מפגעים סביבתיים באזור, שנגדם, יש לציין – העתירה דנא אינה מופנית. זאת ועוד, לא מצאנו כל עילה להתערבות שיפוטית בנוגע לסעדים שעניינם אי פתיחה בחקירה פלילית והגשת כתבי אישום. כידוע, מידת התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתן של רשויות החקירה והתביעה – מצומצמת עד מאוד (ראו מהעת האחרונה בג"ץ 474/21 מחאמיד נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 30 (04.12.2022), והאסמכתאות שם). אנו סבורים, כי המקרה שלפנינו אינו עומד, ולו בקירוב, ברף הנדרש להתערבותנו בכגון דא. כמצוין, המזבלה מושא ענייננו אינה מופעלת באופן מוסדר על-ידי גורם מרכזי, אלא שהפינוי של הפסולת אליה, והטיפול בה שם, נעשים על-ידי גורמים רבים, שזהותם אינה ידועה למשיבים. בהתאם לכך, ומקום בו העבריינים שנתפסו מפנים פסולת למזבלה אינם "מקימי ומפעילי" המזבלה, אלא חלק מקבוצה רחבה של אנשים המשליכים את הפסולת שלהם באתר זה באופן ספוראדי; ובשים לב לכך שאין למשיבים מידע על אודות האחראיים על הקמת המזבלה והפעלתה, ככל שישנם כאלה – לא ניתן להיעתר לסעד השני שהתבקש בגדר העתירה, להורות על פתיחת הליכים פליליים נגד "האחראים לביצוע העבירות הנרחבות במסגרת הקמת והפעלת המזבלה". נוכח האמור, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, לרבות החשיבות הרבה בשמירה על ערכים סביבתיים, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ט בכסלו התשפ"ג (‏13.12.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22042720_C04.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1