נור תקלה נ. מדינת ישראל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4269/17 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון המערער: נור תקלה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.04.2017 בת"פ 47487-11-14 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' עטר בשם המערער: עו"ד חיים שוורצברג בשם המשיבה: עו"ד רוני זלושינסקי בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונח לפנינו ערעור הנסוב סביב חומרת עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער – תקופה של עשרה חודשים. המערער הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות שהמשותף להן הוא שימוש ברכב. העבירות כוללות נהיגה בפזיזות וברשלנות, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה ניזוק רכוש. סיפור המעשה, בהתאם לכתב האישום שבו הודה המערער, הוא זה: המערער נהג ברכב ללא ביטוח לאחר ששתה לשכרה, והגיע אל מחסום משטרתי. הוא החל להימלט מהשוטרים, בעודו נוסע בפראות, תוך חציית צמתים באור אדום, חציית קו הפרדה רצוף, נסיעה בנתיב הנגדי, וסיכון כלי הרכב בכביש והשוטרים. במסגרת הימלטותו מהשוטרים ניגח המערער ניידת משטרה וגרם לה נזק. על פי הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, המדינה עתרה לעונש מאסר בפועל של 18 חודשים ועונשים נוספים, ואילו ההגנה היתה רשאית לטעון על פי הבנתה ובכפוף לדין. הסנגור ביקש להטיל על מרשו מאסר מותנה, ולחלופין עונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. נאמר כבר עתה כי מטיעוני הצדדים עולה שהסוגיה העומדת להכרעה בערעור זה היא האם המאסר שיושת על המערער יבוצע בבית מאסר, או בדרך של עבודות שירות. להשלמת התמונה יצוין כי על המערער הושתו גם עונשי מאסר מותנה, פסילה בפועל למשך שלוש שנים, וקנס בסך 10,000 ש"ח. 2. העובדות המתוארות לעיל מלמדות כי בית המשפט לא החמיר עם המערער, ואף התחשב בו בשל גילו הצעיר יחסית בעת ביצוע העבירה – 19 שנים. בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה שמצויה בתחתית מתחם הענישה שנקבע – 30-10 חודשי מאסר בפועל. לשון אחר, אין לומר, על פי נסיבות המעשה, כי בית משפט קמא החמיר עם המערער. ואולם, הגישה האינדיבידואלית של הענישה היא השולטת בשיטת המשפט הישראלית. ביטוי לכך הם תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועקרון ההלימה, לפיהם יש לבחון לא רק את נסיבות המעשה אלא גם את נסיבות העושה. עסקינן לא רק בעבירות, אלא גם באנשים. כך גם במקרנו. לנוכח הנסיבות האישיות של המערער והאמור בתסקיר שהוגש, בית משפט זה היה נכון להעניק למערער הזדמנות להוכיח את עצמו, ולאפשר לו לצעוד בדרך השיקום. כידוע, תיקון 113 אף מאפשר לבית המשפט לסטות ממתחם הענישה אשר קבע משיקולי שיקום. 3. בענייננו, לאור האמור בתסקיר והזמן שחלף, פתחנו את דלת השיקום לפני המערער. פתיחת דלת כזו אינה ערובה לקבלת הערעור. במקרה המתאים, בית המשפט נכון יהיה לשקול הקלה על סמך דיווחים בדבר התנהגותו של מערער והתקדמותו עם שירות המבחן. העניין תלוי במעשי המערער. זוהי שורת הדין, שתואמת את האיזונים השונים של הכרה בפרט ובאינטרס הציבורי שבתיקון 113 לחוק העונשין. אף על פי שלמערער ניתנו הזדמנויות מספר, על פי שירות המבחן הוא לא נענה לאתגר שנועד להיטיב עמו, ולא ניצל לחיוב את מנגנון השיקום שהוצע לו. מהתסקיר האחרון עולה כי במהלך תקופת הערעור נפתחו נגד המערער שני תיקי תעבורה שהסתיימו בהרשעה, ביחס לשתי עבירות תעבורה נוספות של נהיגה ללא רשיון נהיגה, ובעבירה אחת של נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף. בנוסף לכך, על פי התסקיר המערער לא הצליח בסופו של דבר במסגרת טיפולית, בין היתר לנוכח קושי ממשי לשתף בתכנים אישיים ולבחון לעומק את התנהגותו מושא ערעור זה. אכן, ניתן היה לקוות לתוצאה אחרת. ברם, לא ניתן להתעלם מהעובדות כפי שהתפתחו. אין הצדקה בנסיבות העניין להקל בעונשו של המערער, זאת לנוכח העבירות שעבר, והצורך להרתיע מנהיגה פרועה ונהיגה בשכרות, שהם בגדר אינטרס משפטי מובהק. 4. סוף דבר, הערעור נדחה. על המערער להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבימ"ר הדרים, ביום 15.1.2020, לא יאוחר מהשעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336. ניתן היום, ‏א' בטבת התש"ף (‏29.12.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 17042690_Z08.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1