חאדר עניסי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4267/98 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש המערערים: 1. חאדר עניסי 2. עיסא בהג'ה 3. ג'סאן מוסטפה נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 23.6.98 בת"פ 625/97 שניתן על ידי כבוד השופט י' כהן תאריך הישיבה: כ"ו באב תשנ"ח (18.8.98) בשם המערערים: עו"ד משה מרוז בשם המשיבה: עו"ד דפנה בינוול בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' זהבה מור פסק-דין המערערים הורשעו לאחר שבשלב מסויים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן. המערער מס' 1 הורשע בנסיון לחבלה חמורה, התפרצות לבניין וגניבה מתוכו, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ומסירת ידיעות כוזבות על שתי העבירות הללו. בגין כל אלה הוטלו עליו שש וחצי שנות מאסר מהן 3.5 לריצוי בפועל. כן נפסל מהחזקת רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים. המערער מס' 2 הורשע בעבירות של איומים והתפרצות לבניין ב4- מקרים וכן בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הוטלו עליו 4 שנות מאסר מהן שנתיים לריצוי בפועל. כן הופעל במצטבר עונש מאסר על תנאי בן חודשיים. המערער מס' 3 הורשע בהתפרצות לבניין וגניבה ב4- מקרים וכן בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הוטלו עליו שלוש שנות מאסר מהן שנה לריצוי בפועל. על כל המערערים הוטל עונש כספי בסך 20,000 ש"ח וכן חיוב לחתום על התחייבות על סך 25,000 ש"ח להמנע מעבירות מסוג התנאי. הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. מר מרוז הדגיש את נתוניהם האישיים של כל אחד מהמערערים ובהם העדר עבר פלילי למערער מס' 3, פעילותו הציבורית של מערער מס' 2 והזמן הרב שעבר מאז ביצע המערער מס' 1 את האחרונה שבעבירותיו. כל אלה נלקחו בחשבון על-ידי בית המשפט המחוזי כמו גם המלצות שרות המבחן. העונש שהוטל על המערערים אינו חמור ואינו סוטה ממדיניות הענישה. הוא אינו מצדיק התערבותה של ערכאת הערעור. הערעורים נדחים. ניתן היום, כ"ז באב תשנ"ח (19.8.98). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98042670.A03