מדינת ישראל נ. מאיר כלפה

פסק-דין בתיק ע"פ 4266/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4266/07 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' אלון המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: מאיר כלפה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת.פ. 1066/06 מיום 15.4.07 שניתן על ידי השופטת נ' מוניץ תאריך הישיבה: י' באב התשס"ז (25.7.07) בשם המערערת: עו"ד יעל שרף בשם המשיב: עו"ד צבי אבנון פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור המדינה על קולת עונשו של המשיב, שהורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"פ 1066/06, השופטת מוניץ) ביום 30.10.06 בעקבות הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של גניבת בקר, ניסיון לגניבת בקר, ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין וקשירת קשר לביצוע פשע; דינו נגזר ביום 15.4.07 ל-13 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי. ועוד, עונש מאסר מותנה שהוטל עליו, והוארך בעבר, הופעל בחופף. הוטל על המשיב לפצות את שני המתלוננים בסך 2,500 ₪ כל אחד. ב. בכתב האישום תואר, כי ב-9.5.06 בערב קשר המשיב עם אחרים לגנוב עגלים, ולשם כך הגיע עם אחר ברכב. אנשי המושב ארבו לסיכול גניבה. שלושה אנשים גנבו שישה עגלים וכפתום. המשיב הגיע למקום אליו הועברו העגלים וניגש לאחד העגלים, ואז יצאו אנשי המושב ורצו לעכבו. המשיב הניף סכין לעבר אחד מהם, הלה הכהו בידו ברובה, והתפתח מאבק. באירוע השני, בבוקר אותו יום הגיע המשיב לשטח בו רעה בקר והוא ואחר תפסו עגל לשם גניבתו, וקשרו את רגליו הקדמיות, אך הגיע בעל העדר ומנע זאת. ג. (1) בית המשפט קמא עיין בתסקיר שירות המבחן שתיאר רקע משפחתי קשה, לרבות שכול, משנהרג למרבה הצער אחיו ע"ה כאזרח עובד צה"ל ממטען צד בלבנון. שירות המבחן התרשם ממערכת משפחתית בעייתית; המשיב ייחס חלק ממעשיו לכך שנגנבו ונשחטו עגלים ממשקו, והוא התחבר לחברה שולית כהרתעה וכמגן. שירות המבחן המליץ על מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי ופיקוח השירות לשנה. (2) בגזר הדין עמד בית המשפט על הצורך בענישה מרתיעה, הן בגלל חומרת התופעה של גניבת בקר והצורך להיאבק בה, הן בגלל עברו הפלילי של המשיב; מנגד הובאו בחשבון רקעו המשפחתי והאישי של המשיב, וכן העובדה שהמדובר במאסר ראשון לו, וגם כי ספג מכות מן המתלוננים במהלך האירוע באישום הראשון. העונש נגזר כאמור. ד. (1) בערעור המדינה נטען, כי בנושא גניבת בקר יש צורך בהחמרה לשם גמול והרתעה, וכי לא יוחס המשקל הראוי לעברו הפלילי של המשיב, שלא ניצל פתחי תשובה שניתנו לו בעבר; וכן נטען, כי יש צורך בהפעלה של עונש המאסר המותנה שכבר הוארך בעבר במצטבר ולא בחופף. (2) לקראת הדיון הוגש לנו תסקיר מעודכן של שירות המבחן, ונמסר כי המשיב, המצוי בבית הסוהר, חש מצוקה ובדידות, בעיקר נוכח חשיפה לצרכני סמים, ועל כן ביקש לעבור לאגף נקי מסמים ובקשתו נתקבלה. הוא הביע חרטה על עבירותיו. שירות המבחן התרשם מנזקקות טיפולית, ועל כן ראה חשיבות כי המשיב ישתלב בתהליך טיפולי במסגרת מאסרו. (3) בפנינו הזכירה באת כוח המדינה את הנזק הכלכלי הנגרם לבעלי הבקר והצאן בעטיין של הגניבות, את הקלות היחסית בביצוע העבירות, את הסבל לבעלי החיים ואת הסכנה לבריאות הציבור בכניסת בקר לשוק בלא פיקוח וטרינרי, מה גם שהמחוקק החמיר בנושא זה. עוד נזכר, כי המדובר בשני אירועים בתוך שתים עשרה שעות, ובשימוש בסכין. כן הזכירה כי לאחרונה הופעל מאסר על תנאי בתיק אחר כלפי המשיב ועניינו נהיגה בשעת פסילה, והוא נדון – במצטבר לתיק דנא – ל-8 חודשי מאסר בפועל. הוגש גם מכתב של אגודת מגדלי הבקר ולצדו סטטיסטיקה באשר לגניבות, בטענה של מכת מדינה. (4) מנגד הטעים בא כוחו המלומד של המשיב את נסיבותיו האישיות, וטען להזנחה מצד מערכת החינוך כיוון שהמשיב לא למד אלא שמונה שנים, ועוד טען – כאמור מעלה – כי למשפחת המשיב עצמו נגנבו והורעלו פרות. המשיב עבר טראומה, שיש להביאה בחשבון. הוצג גם מכתב אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון שתיאר את מצוקת המשפחה, ובמיוחד אם המשיב. ה. (1) לאחר העיון ראינו להיעתר לערעור כפי שיפורט להלן. כבר אמורה מכבר מלתו של בית משפט זה, כי אין מנוס מהחמרה בעבירות של גניבת בקר ומקנה לפי סעיף 393א' לחוק העונשין תשל"ז-1977, וזאת על פי רצונו של המחוקק כמתבטא בתיקון מחמיר של הדין, ונוכח הצורך להתמודד עם התופעה הקשה. בע"פ 2943/06 חילו נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) נסקרו תולדות החקיקה של סעיף 393א', וכן נאמר בין השאר: "תסכולו של החקלאי המוצא בהשכימו בבוקר, ולעתים באמצע היום, כי בקרו או צאנו נגנבו בולט במיוחד, כיוון שלא ניתן תמיד לנעול רכוש חי כזה, הרועה בשדה, באופן הרמטי – וגם הביטוח לכך ככל הנראה יקר". ראו גם האסמכתאות דשם, וכן רע"פ 2806/07 יונס נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופט לוי). בחומר שהוצג לנו נכללות רשימות מפורטות של גניבות בקר – עגלים וכן פרות - בקיבוצים ובמושבים. בתיקים שנדונו בעניין זה נגזרו תקופות מאסר משמעותיות - 18 ו-17 חודש (וכן תקופות קצרות יותר). למשיב, כיום בן 29, עבר פלילי, ראשיתו בגיל 17 בבית המשפט לנוער בעבירות איומים ותקיפה, והמשכו בהזדמנויות שונות שבין 1998 ל-2003 – אף כאן בעבירות תקיפה שונות ואיומים. כאמור, נמסר על הרשעת המשיב בנהיגה בתקופת פסילה ומאסר שהושת עליו, שירוצה במצטבר לענישה בתיק דידן. (2) בכל ההבנה לרקעם של המשיב ומשפחתו ולנסיבות האישיות, מטים את הכף לחומרה עברו, התעוזה שגילה בביצוע העבירות בשני מקרים בתוך 12 שעות, והחזקת הסכין. סברנו כי בית המשפט הקל עם המשיב וראינו לנכון לשוב לבטא גם מצדנו את מחויבותם של בתי המשפט למאבק בתופעה של גניבת בקר. אמנם איננו ממצים את הדין, כי כך דרכה של ערכאת ערעור, ועל כן מצאנו לנכון ליתן ביטוי להחמרה בעונש על-ידי הקביעה, כי מתוך 12 חודשי המאסר המותנה שבית המשפט קמא קבע כי ירוצו בחופף למאסר בתיק זה, ירוצו 10 חודשים במצטבר לעונש בן 13 החודשים שנגזר בתיק זה, וחודשיים ירוצו בחופף. המשמעות היא כי בתיק זה מגיע עונשו הכולל של המשיב ל-23 חודשי מאסר בפועל. (3) במובן זה מתקבל איפוא הערעור. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. אנו מסבים תשומת לב שירות בתי הסוהר לנושא הטיפולי, ולצורך לסייע למשיב בעניין זה במהלך מאסרו. ניתן היום י"ד באב תשס"ז (29.07.2007). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07042660_T03.doc הג + מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il