פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4264/99

אחמד מחמוד נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש מאסר של 3 שנים בגין עבירות הצתה וייצור ונשיאת נשק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/04/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4264/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי - חומרת עונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת עונש מאסר של 3 שנים בגין עבירות הצתה וייצור ונשיאת נשק.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4264/99

אחמד מחמוד נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש מאסר של 3 שנים בגין עבירות הצתה וייצור ונשיאת נשק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של הצתה, ייצור נשק ונשיאת נשק, לאחר שהשליך בקבוקי תבערה לעבר עמדת שומר בבית חולים הדסה הר הצופים. הוא נידון ל-3 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי העונש חמור מדי בהתחשב בנסיבותיו האישיות (מחלת אביו) ובעובדה שהסגיר את שותפו. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי מעשה ההצתה חמור ביותר וטומן בחובו סכנה ממשית לחיי אדם, וכי עברו הפלילי של המערער והכחשתו את חלקו של שותפו בבית המשפט אינם מצדיקים הקלה בעונש.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' חשין, י' טירקל, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אחמד מחמוד

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • חומרת המעשה המהווה סכנה ממשית לחיי אדם.
  • עברו הפלילי של המערער בעבירה של סיכון אדם בנתיב תחבורה.
  • העדר חרטה כנה, שכן המערער הכחיש בבית המשפט את חלקו של שותפו.
טיעוני ההגנה
  • נסיבות אישיות ומשפחתיות (אב חולה נפש).
  • העונש חריג בחומרתו.
  • המערער הסגיר את שותפו לרשויות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעובדות כתב האישום.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 108/99
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • הצתה
  • נשיאת נשק
  • חומרת עונש
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4264/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המערער: אחמד מחמוד נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: י"ג בניסן התש"ס (18.4.00) בשם המערער: עו"ד לאה צמל בשם המשיבה: עו"ד אורי כרמל ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.4.99 בת"פ 108/99 שניתן על-ידי כב' השופטת א' פרוקצ'יה פסק-דין המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של הצתה, ייצור כלי נשק שלא כדין ונשיאת נשק שלא כדין. בית-משפט קמא גזר עליו מאסר בן שלוש שנים ועליו מאסר על-תנאי למשך שנתיים. הערעור הוא על חומרת העונש. העובדות המפורטות בכתב-האישום - ואשר המערער הודה בהן - מספרות לנו, כי בשעות ערב אחד של חודש דצמבר 1998 קשר המערער עם אדם אחר להשליך בקבוקי תבערה. השניים מילאו שני בקבוקים בבנזין ותחבו לפיותיהם של הבקבוקים סמרטוטים ספוגים בבנזין. משהכינו את כלי התבערה, עלו השניים אל גג בית פרטי המשקיף על הכניסה הראשית לבית חולים הדסה הר-הצופים, המערער הצית בקבוק תבערה אחד והשליכו אל עבר עמדת השומר ליד הכניסה הראשית לבית-החולים בהניחו כי אותה עת יושב שומר בעמדת השמירה. הבקבוק התנפץ והתלקח על הקרקע ליד עמדת השומר. משיצא השומר מעמדתו, השליך שותפו של המערער את בקבוק התבערה השני אל אותו מקום. קשה להגזים בחומרת מעשהו של המערער. הבערת אש, אדם יודע תחילתה, סופה אין הוא יודע. נקל לשער מה היה קורה לוּ אחזה אש באותו שומר שהיה בעמדת השמירה, ומה לנו שנאריך. אכן, אדם העושה מעשה קשה כמעשהו של המערער ראוי לו שיישא בעונש קשה. באת-כוחו המלומדת של המערער טוענת כי אביו חולה נפש, כי העונש שהוטל על המערער הינו חריג בחומרתו, וכי היה זה המערער אשר הסגיר את שותפו לרשויות. אפילו היו דברים אלה כולם קושט אומרי אמת, לא היה בהם אלא להקל אך במעט בעונשו הראוי של המערער, לא כל שכן שהמערער הכחיש בבית-המשפט את חלקו של שותפו. יתר-על-כן: למערער הרשעה קודמת בעבירה של סיכון אדם בנתיב תחבורה. גזר-הדין באותה הרשעה הוטל על המערער בחודש ינואר 1996, אך מעשה העבירה שלפנינו, מחודש דצמבר 1998, ילמדנו כי המערער לא סר מדרכו הרעה. לא נמצא לנו כי העונש שהוטל על המערער הינו חמור כדי התערבותנו בו ואנו מחליטים לדחות את הערעור. היום, י"ג בניסן התש"ס (18.4.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99042640.G02