פלוני נ. האפוטרופוס הכללי

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4260/23 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ המערערים: 1. פלונית 2. פלוני נגד המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי 2. פלונית 3. פלוני 4. פלונית 5. פלוני 6. פלונית 7. פלוני 8. פלונית ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 30397-09-20 מיום 28.3.2023 שניתן על ידי כב' השופטת עפרה ורבנר תאריך הישיבה: י"ט חשוון תשפ"ו (10.11.2025) בשם המערערים: עו"ד אורן פרג' בנימין בשם המשיב 1: עו"ד אליעזר פודורובסקי; עו"ד שי קורן; עו"ד עופר חדד פסק-דין 1. המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי תובענה שבגדרה עתרו לקבוע כי הבית בו הם מתגוררים, נבנה על ידי סבא רבא וסבתא רבתא שלהם. זאת, על מנת להתגונן מפני תביעת פינוי שהוגשה כנגדם על ידי המשיב 1, אשר מנהל את הנכסים העזובים של המנוחים עדנה ויוחנן גוש חלב, שהם הבעלים הרשומים של המקרקעין. בית משפט קמא בחן לעומק את המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים ודחה את התביעה. על כך נסב הערעור שלפנינו. 2. לאחר שעיינו בחומר הרב שהניחו הצדדים לפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, מצאנו כי פסק דינו של בית משפט קמא מעוגן בראיות ובמסמכים. אנו מאמצים אפוא את פסק הדין על קרבו ועל כרעיו מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 3. למעלה מן הצורך נציין כי תביעתם של המערערים עומדת בניגוד למסמכים רבים שהוגשו, ומהם עולה כי מורישיהם ראו עצמם לאורך השנים כדיירים מוגנים ולא כבעלים, ואף ניתן להצביע על "הודאת בעל דין" בזמן אמת של מורישתם (חוה נמרוד) במסגרת הליך משפטי שהתנהל בתחילת שנות האלפיים כמפורט בפסקה 41 לפסק דינו של בית משפט קמא. 4. סוף דבר שהערעור נדחה. הרבה לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות. 5. רשמנו בפנינו את הצהרת בא-כוח המשיבים כי בהתחשב בנסיבות המקרה ובכך שמדובר בנכס שהיה ביתם של הקטינים לאורך חייהם יש נכונות לאפשר להם להוסיף לגור בנכס ובלבד שישולמו דמי שימוש ראויים ובהתאם לנהלים. 6. באשר לחובות העבר עשויה להתנהל התדיינות נוספת בין הצדדים וניתן אך לקוות כי יוכלו להגיע לעמק השווה, הגם שהניסיונות לעשות כן טרם צלחו. ניתנה היום, י"ט חשוון תשפ"ו (10 נובמבר 2025). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט