מעבדות ד"ר מלומד בע"מ נ. גלית סובל

החלטה בתיק רע"א 425/11 בבית המשפט העליון רע"א 425/11 בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשים: 1. מעבדות ד"ר מלומד בע"מ 2. דוד מלומד 3. ציפורה מלומד נ ג ד המשיבים: 1. גלית סובל 2. שלמה סובל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת.א. 11797-06-10 מיום 22.12.2010 שניתנה ע"י כב' השופטת נחמה נצר בשם המבקשים: עו"ד אשר אקסלרד בשם המשיבה 1: עו"ד רמי בביאן בשם המשיב 2: בעצמו פסק-דין 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת נ' נצר) בעניין גילוי ועיון במסמכים במסגרת תביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבים. 2. המבקשים הגישו תובענה נגד המשיבים, בִּתם של המבקשים 3-2 ובן זוגה, לבית המשפט לענייני משפחה. התובענה הועברה לבית המשפט המחוזי וביום 25.7.2010 הגישו המבקשים כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה המתוקן נטען, בין היתר, כי המשיבים ביצעו עוולות נזיקיות שונות וכן עוולות לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, ביחס למוצרי קוסמטיקה שמפיצים המבקשים, באמצעות המבקשת 1, בסקנדינביה. המבקשים טענו, כי המשיבים גרמו להם לנזקים בסך 19 מיליון ש"ח, כאשר התביעה הועמדה לצורכי אגרה על סך של 8 מיליון ש"ח. יצוין, כי במסגרת הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, הוטלו עיקולים לטובת המבקשים על מספר נכסים של המשיבים. ביום 7.11.2010 דן בית המשפט המחוזי (בעקבות העברת ההליך אליו) בבקשת המשיבים לבטל את העיקולים האמורים. בית המשפט מצא, כי יש לבטל את העיקולים שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר שניתנו בחוסר סמכות. לצד זאת, ובהתחשב בעובדה שהמבקשים הגישו במקביל לכתב התביעה המתוקן בקשה למתן עיקולים זמניים, הורה בית המשפט המחוזי על מתן צווי עיקול זמניים מצומצמים. יצוין, כי הבקשה למתן עיקולים זמניים נתמכה בחוות דעת של רואה חשבון (להלן - חוות הדעת). בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי דיון בבקשת המשיבים לביטול צווים אלו יתקיים ביום 26.12.2010. באותו מועד, כך נקבע, ייחקר רואה החשבון על חוות הדעת. כן נקבע, כי המבקשים יעבירו למשיבים מסמכים הקשורים לחוות הדעת. הצדדים הגישו בקשות שונות בעניין גילוי ועיון במסמכים אלה לבית המשפט המחוזי. 3. ביום 12.12.2010 הגישו המבקשים בקשה להגשת חוות דעת מתוקנת. המבקשים טענו, כי התיקון נדרש מאחר שחוות הדעת המקורית אינה משקפת עוד את מצב הדברים העדכני. ביום 21.12.2010 דחה בית המשפט את בקשת התיקון והורה על ביטול העיקולים הזמניים שהוטלו. לצד זאת, ציין בית המשפט כי בכוונתו להכריע בכל זאת בשאלת הגילוי והעיון במסמכים. זאת, מן הטעם שהדבר יהיה דרוש במסגרת בירור ההליך העיקרי. ביום 22.12.2010 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ביחס לעיון וגילוי המסמכים. על החלטה זו משיגים המבקשים בבקשה שלפניי. החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. 4. כידוע, הליך גילוי המסמכים, נועד לאפשר לבעלי הדין לנהל את ההליך בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר. זאת, במטרה לנהל את שלב ההוכחות בצורה יעילה, אשר אף תקדם את חשיפת האמת על ידי בית המשפט (ראו למשל, רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, פיסקה 6 (לא פורסם, 14.8.2005) (להלן - עניין פלץ)). המועד הרגיל לקיומו של הליך הגילוי הינו לאחר שהוגשו כל כתבי הטענות על ידי בעלי הדין. זאת, שכן כתבי הטענות הם המגדירים את היקף המחלוקת בין הצדדים ולאורם נבחנת השאלה מהם המסמכים הרלוונטיים שאת גילויים יש לאפשר במסגרת הליכי הגילוי והעיון. המועד המקובל לקיום הליכי גילוי ועיון עולה אף מהוראת תקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. התקנה קובעת, כי בעל דין יהא רשאי לבקש מבית המשפט ליתן צו לגילוי מסמכים רק לאחר שפנה לבעל הדין שכנגד "תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, לפי המאוחר יותר, בבקשה בכתב להשיב בתצהיר על השאלון או לגלות בתצהיר את המסמכים". עוד יוער, כי הליך הגילוי והליך העיון הינם הליכים נפרדים מבחינת תקנות סדר הדין, אף שבמציאות הנוכחית הם מתבררים, בדרך כלל, במסגרת דיונית אחת (ראו עניין פלץ, בפיסקה 5). לענייננו יצוין, כי בעוד שעל החלטה בעניין גילוי כללי של מסמכים לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, הרי שעל החלטה בעניין גילוי מסמך ספציפי ועיון במסמכים ניתן לעשות כן (ראו, צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009). 5. אכן, ייתכנו מקרים בהם יתבצע גילוי המסמכים טרם שהוגש כתב הגנה. כך למשל, בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר, עשוי בית המשפט לאפשר הליך של גילוי לפני הגשתה של בקשת רשות להתגונן וזאת על מנת לאפשר לנתבע להגיש את הבקשה (ראו, רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ.אר למימון והשקעות בע"מ (לא פורסם, 8.11.1990); ע"א 3611/09 אלישיוב נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, 5.1.2011)). כמו כן, הכירה הפסיקה בקיומו של הליך גילוי, אם כי מצומצם, במסגרת הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית (ראו למשל, רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513 (2003); השוו לעניין הליכי גילוי בבקשה לאישור תביעה נגזרת, ע"א 9491/04 שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ, פיסקאות 11-10 (לא פורסם, 23.8.2006)). כן מוכן אני להניח כי ייתכנו אף מקרים חריגים בהם יתקיים הליך של גילוי מסמכים בגדר בירור בקשה לסעד זמני (אפשרות זו מוכרת בדין האנגלי ביחס לסעדים זמניים מסוימים, ראו Paul Matthews and Hodge M. Malek ,Disclosure, 29-36 (3rd edition, 2007)). ואולם, כאמור, מקרים אלה הם חריגים לכלל הנוהג, לפיו מקומו של הליך הגילוי והעיון במסמכים הינו לאחר שבעלי הדין השלימו את הגשתם של כתבי הטענות. מכל מקום, בענייננו לא היה מקום לדון בשאלת גילוי המסמכים לאחר שבפני בית המשפט המחוזי לא עמדה עוד הבקשה למתן סעדים זמניים. זאת, שכן המשיבים טרם הגישו את כתב ההגנה מטעמם וכן בהתחשב בעובדה שבפני בית המשפט המחוזי אף עומדת, ככל הנראה, בקשה למחיקת חלקים מסוימים מכתב התביעה המתוקן. היינו, גדר המחלוקת בין בעלי הדין טרם הובהר. במצב דברים זה, בוודאי משלא עמדה עוד בפני בית המשפט בקשה לסעדים זמניים, לא היה מקום לחרוג מסדר הדברים הרגיל, ועל הליך הגילוי להתנהל לאחר שתושלם ההגשה של כתבי הטענות. למותר לציין, כי אין בדברים אלו כדי להתייחס לקביעותיו של בית המשפט המחוזי לגופם של דברים וביחס להיקף הגילוי. 6. אשר על כן, ערעור המבקשים מתקבל והחלטת בית המשפט המחוזי בעניין גילוי המסמכים מבוטלת. המשיבים יישאו יחד ולחוד בשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ה אדר ב' תשע"א (31.03.2011). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11004250_S03.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il