פלוני נ. מדינת ישראל- משרד הבריאות

בבית המשפט העליון ער"א 4247/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל- משרד הבריאות ערעור על החלטת רשם בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 3567/19 מיום 31.5.2021 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לצירוף מסמך. ביום 5.5.2021 הגיש המערער לבית משפט זה בקשה לצירוף מסמך לערעור שהגיש ביום 27.5.2019 על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"א 13874-05-09). מדובר במסמך שכותרתו "פרוטוקול ועדה רפואית" אשר הוגש לבית המשפט המחוזי כנספח לתגובה שהגיש המערער לבקשה שהגישה המשיבה בהליך שם. המשיבה התנגדה לבקשה, בציינה כי דיון בערעור קבוע ליום 21.7.2021, כאשר הצדדים הגישו זה מכבר סיכומים בכתב ותיקי מוצגים, לרבות סיכומי תשובה מטעם המערער. בנוסף, המערער לא הציג כל טעם ענייני מדוע המסמך לא צורף כראיה לפני בית המשפט המחוזי (אלא רק צורף כתגובה), מדוע לא צורף המסמך לתיק המוצגים בערעור ומדוע הוגשה הבקשה רק בעת הזו. ביום 31.5.2021 דחה הרשם את הבקשה בקבעו כי לא ניתן הסבר מבורר מדוע המסמך הוגש בחלוף למעלה משנה וחצי ממועד הגשת תיק המוצגים, ולאחר שהמשיבה הגישה זה מכבר את סיכומיה. צוין כי היעתרות לבקשה בעיתוי הדיוני הנוכחי עשויה לפגוע בזכויותיה הדיוניות של המשיבה באופן שימנע ממנה להתייחס אל המסמך בסיכומיה. מכאן הערעור שלפנַי במסגרתו טוען המערער כי שגה הרשם בכך שהכריע בבקשה לצירוף המסמך ולא הותיר את הבקשה להחלטת ההרכב שידון בערעור, תוך חריגה מהכלל לפיו יש להביא בקשות מסוג זה לדיון לפני ההרכב. לשם הדוגמה המערער הפנה להחלטה נוספת של הרשם מיום 2.6.2020, במסגרתה נקבע כי בקשה שהגיש המערער להוספת ראיה תובא לדיון לפני ההרכב. עוד נטען כי השמטת המסמך מתיק המוצגים נבעה מטעות טכנית קלה ובהינתן שהמערער אינו מיוצג אין להחמיר עמו בעניין זה. דין הערעור להידחות. ראשית, המסמך שצירופו התבקש לא הוגש כראיה בבית המשפט המחוזי, אלא צורף כנספח לתגובה שהגיש המערער במהלך ההליך, ועל כן אין מדובר בענייננו בבקשה להוספת "ראיה". משכך ניסיונו של המערער להסתמך על החלטות אחרות שבהן רשמי בית המשפט העבירו בקשות להוספת ראיה לבחינת ההרכב שדן בתיק (לרבות בקשה שהגיש המערער עצמו), איננה ממן העניין. שנית ולגופו של עניין, בצדק קבע הרשם, כי גם אם אכן בהחלטות רשמי בית משפט זה הוכרה האפשרות לצרף מסמכים מסוג זה לתיק המוצגים המוגש לערכאת הערעור (ראו למשל: ע"א 1645/15 אדלר נ' לבנת, פסקה 2 והאסמכתאות שם (21.6.2015)), מדובר בסמכות שבשיקול דעת הנתונה בידי הרשם אשר אין להיעתר לה כדבר שבשגרה, אלא רק בהתקיים סיבה מספקת (תקנה 437 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). זאת בהתייחס בין היתר למועד שבו הוגשה הבקשה; לסיבה לאי-צירוף המסמך למוצגים במועד; למידה שבה הגשת המסמך תשרת את יעילות הדיון או מנגד תגרום לעיכובים בבירור ההליך או תפגע בזכויות דיוניות של הצד שכנגד (ראו למשל בהחלטות רשמי בית משפט זה: ע"א 8250/11 קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ (20.12.2012); ע"א 1825/16 פלוני נ' פלונית (23.4.2017)). כפי שציין הרשם, בענייננו לא הובאה סיבה מבוררת מדוע נשמט המסמך מתיק המוצגים, ובפרט מדוע הוגשה הבקשה רק בחלוף למעלה משנה וחצי ממועד הגשת תיק המוצגים ולאחר שהוגשו סיכומי המשיבה כאשר מועד הדיון קרב ובא. בשולי הדברים אעיר כי העובדה שהמערער אינו מיוצג אינה יכולה להעניק לו יתרונות דיוניים. בנסיבות אלו, לא קמה כל עילה להתערבות בהחלטת הרשם. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"א (‏7.7.2021). ש ו פ ט _________________________ 21042470_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il