פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4216/14

צבי גלנט נ. מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי

העותר ביקש להכיר בזכויותיו בקרקע ולבטל תוכנית תכנונית המייעדת את השטח לצרכי ציבור.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 25/06/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4216/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להכיר בזכויותיו בקרקע ולבטל תוכנית תכנונית המייעדת את השטח לצרכי ציבור.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4216/14

צבי גלנט נ. מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי

העותר ביקש להכיר בזכויותיו בקרקע ולבטל תוכנית תכנונית המייעדת את השטח לצרכי ציבור.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, צבי גלנט, הגיש עתירה נגד רשויות התכנון בטענה כי יש להכיר בזכויותיו בקרקע ליד היישוב איתמר ולבטל תוכנית תכנונית המייעדת את השטח לצרכי ציבור. בית המשפט קבע כי העותר לא הוכיח כל זכות קניינית בקרקע ואף הודה כי תפס אותה ללא היתר. בנוסף, נקבע כי החלטות רשויות התכנון סבירות ונועדו לשרת צרכי ציבור, וכי אין מקום להתערבות שיפוטית בהן. העתירה נדחתה על כל ראשיה, תוך ציון כי אם יבוצעו הליכי הפקעה בעתיד, העותר יוכל לטעון לפיצויים במידת הצורך.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, י' אלרון, י' וילנר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • צבי גלנט

נתבעים

  • מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי
  • ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה
  • המועצה האזורית שומרון
  • הועדה המיוחדת לתכנון ובניה שומרון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טוען לזכות קניינית בשטח בו הוא מחזיק
  • העותר מתנגד לתוכנית המייעדת את השטח לצרכי ציבור
  • טענת הפליה ביחס למבני מגורים אחרים באזור
טיעוני ההגנה
  • העותר תפס קרקע ללא היתר חוקי וללא מקור זכות
  • התוכנית משרתת צרכי ציבור ואין בה אי-סבירות
  • השטח אינו צמוד דופן ליישובים
מחלוקות עובדתיות
  • האם לעותר זכות קניינית בשטח
  • האם מדובר ברכוש נטוש או בקרקע פרטית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4216/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4216/14 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותר: צבי גלנט נ ג ד המשיבים: 1. מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי 2. ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה 3. המועצה האזורית שומרון 4. הועדה המיוחדת לתכנון ובניה שומרון עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים תאריך הישיבה: י"ב בתמוז התשע"ח (25.6.2018) בשם העותר: בעצמו בשם המשיבות 2-1: בשם המשיבות 4-3: עו"ד רועי שויקה עו"ד רויטל אפלבוים פסק-דין 1. במסגרת העתירה עבת הכרס שבפנינו על נספחיה ועל שלל הסעדים שנתבקשו בה (וכך גם בעתירה המתוקנת), מבקש העותר כי תוכר זכותו בשטח בו הוא מחזיק, בקרבת היישוב איתמר, וכן כי תתקבל התנגדותו לתוכנית המייעדת את השטח לצרכי ציבור. 2. נאמר בקצרה, כי ספק אפילו אם ניתן לראות את העותר כ"מחזיק" במבנה היביל בו הוא מתגורר לטענתו מעת לעת, או בשטח הסמוך לו. במישור הקנייני, העותר לא הצביע על מקור זכותו וטענתו כי התיישבותו במקום היתה על סמך הנחה שמדובר ברכוש נטוש, סותרת טענות אחרות שהעלה, כמו הטענה כי מדובר בקרקע פרטית. קשה להלום כי בית המשפט יושיט סעד למי שמצהיר בריש גלי כי תפס קרקע שאינה שלו. סיכומו של דבר, שהעותר לא הצביע על כל מקור לזכות קניינית כזו או אחרת לגבי השטח לו הוא טוען לזכות. 3. גם במישור התכנוני לא מצאנו ממש בטענות העותר. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כמתכנן על, ולא מצאנו אי סבירות בתוכנית. כפי שנאמר בהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות, יש הגיון רב בקביעת הייעוד הציבורי באיזור, על פני קיומה של נחלה חקלאית מבודדת או מקום מגורים מבודד, ואין כל היגיון להציב בלב שטח ציבורי, שטח פרטי למגורים. לא למותר לציין כי השטח מושא העתירה רחוק מלב היישוב ואינו צמוד דופן ליישובים. אף לא מצאנו ממש בטענת ההפליה, באשר מבני המגורים שמתוכננים להיבנות בסמוך לשטח, אמורים לשמש את הפנימיה/הישיבה במקום. ובקיצור, העותר בחר לתפוס שטח כלשהו במיקום מסוים, ללא היתר חוקי וללא מקור זכות, ובכך לא סגי כדי שוועדת התכנון תאשר תכנית שנתפרה לצרכיו האישיים של העותר, לעומת צרכי הציבור הכלליים. 4. רשמנו לפנינו כי למרות היעדר זכות לכאורה במישור הקנייני, הרי שאם וכאשר יבוצעו הליכי הפקעה כלשהם, יתאפשר לעותר לטעון כי הוא זכאי לפיצוי כזה או אחר, אם בכלל. 5. אשר לשאלה העקרונית של פיצול תוכניות, הרי שלאור נסיבות העתירה דכאן, איננו רואים להידרש לנושא זה. מכל מקום, רשמנו לפנינו את הצהרת המדינה כי עד להשלמת תיקון חקיקה בנדון, לא יבוצעו פיצולים נוספים בתוכניות מתאר ביו"ש. 6. סופו של דבר שאנו דוחים העתירה על כל ראשיה והסעדים שנתבקשו בה. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בתמוז התשע"ח (‏25.6.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 14042160_E50.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il