בג"ץ 4210-18
טרם נותח

פרזול ג'רסי בע"מ נ. עיריית מעלה אדומים

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4210/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. פרזול ג'רסי בע"מ 2. עמנואל שלם ייצור ומסחר בע"מ 3. אלומניום קונסטרקשן סי.אל.ישראל בע"מ 4. אלי אנגל בע"מ 5. מאיר דוידוב מוסכים בע"מ 6. הצמיג דודי נאסה בע"מ 7. סימפלי סטאר בע"מ 8. בטון עטרות בע"מ 9. גינדי מוצרי אריזה וכלים חד פעמיים בע"מ 10. י.מ סיטי אירועים בע"מ 11. מוטי דפוס צבעי הקשת בע"מ 12. גוד ליינס בע"מ 13. אבי אלקיים נ ג ד המשיבים: 1. עיריית מעלה אדומים 2. ראש עיריית מעלה אדומים 3. ראש המינהל האזרחי באיזור יהודה ושומרון עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ט"ז באייר התשע"ט (21.05.2019) בשם העותרים: עו"ד ישראל ליכטנשטיין; עו"ד יפית אופק בשם המשיבים 2-1: עו"ד גילעד רוגל בשם המשיב 3: עו"ד ערין ספדי עטילה פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. עתירה זו עניינה ביטול העלאת תעריפי אגרת השילוט שנקבעו במסגרת חוק עזר עירוני למעלה אדומים (שילוט), התשע"ו-2016. נטען, בין היתר, כי הסכומים הועלו בצורה קיצונית, בניגוד לדין. שמענו את באי כוח העותרים, עיריית מעלה אדומים והממונה על הרשויות המקומיות באיזור יהודה ושומרון במשרד הפנים. דעתנו היא כי דין העתירה להידחות – מבחינה דיונית ומבחינה ראייתית. 2. דיונית – העתירה לוקה בשיהוי של ממש שאינו מוסבר. באי כוח העותרים לא נתנו מענה לטענה זו, אלא נדמה כי ערערו על עצם כוחה של טענה כזו. ואולם, והדבר אינו בגדר חידוש, שבשדה המינהלי השיהוי הוא עניין של דין ושמירה על סדר המינהל, שמשפיע על תפקוד הרשות וכך גם על אזרחים שאינם צד לעתירה, הפועלים על-פי הדין ומקבלים שירות מכוח החיובים השונים שמוטלים מטעם העירייה כתוצאה מהטלת אגרות. היבט נוסף של הכשל הדיוני הוא אי מיצוי הליכים כנדרש. 3. ראייתית – העתירה אינה מניחה תשתית עובדתית כנדרש. עסקינן בביטול חיוב אגרות. כמובן, ניתן להסתייג מחיוב הרשות ועתירות כאלו התקבלו לא פעם ולא פעמיים, אך לשם כך יש להניח תשתית עובדתית מפורטת וללא טענות כלליות. נתונים מפורטים ולא תקיפה על-ידי הצגת מסקנות שאינן נתמכות בממצאים שבעובדה. יוזכר, כי כפי שהדגישה באת כוח המדינה – טרם קביעת החיוב, בודק משרד הפנים את הקשר בין העלויות ובין האגרה המוטלת ואת סבירות התעריפים שנקבעו. טענה נוספת מפי העותרים, היא שעסקינן בחיוב רטרואקטיבי, אך זהו עניין של עובדה וזמן. מועד פרסום התיקון קדם למועד התגבשות החיוב. הנתונים מגלים אפוא שלא מדובר בחיוב רטרואקטיבי. לסיכום, העתירה כפי שהוגשה לוקה בחסר, באופן שאין מקום לקבלה. העתירה נדחית. לא בלי היסוס, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח באייר התשע"ט (‏23.5.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18042100_Z06.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1