אלי מדר נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בירושלים רע"פ 4204/01 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש המבקש: אלי מדר נגד המשיבה: מדינת ישראל רשות ערעור פלילי על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.5.01 בת.פ. 71333/99 שניתן על ידי כבוד השופטים: ד' בר-אופיר ה' אחיטוב-הרמן ונ' לידסקי תאריך הישיבה: כ' באדר התשס"ב (04.03.02) בשם המבקש: עו"ד בורובסקי יצחק בשם המשיבה: עו"ד יריב אבן-חן פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי שדחה את הערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום שהרשיע את המבקש בעבירות המיוחסות לו. בית המשפט קיבל את הערעור על גזר הדין בהפחיתו את הקנס שהושת על המבקש משבעים וחמישה אלף ש"ח לעשרים אלף ש"ח. בית משפט השלום הרשיע את המבקש בעבירות שונות על פי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) ועל פי חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג - 1963. המבקש נידון ל- 24 חודשי מאסר, מתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל ולקנס על סך 75,000 ש"ח. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אולם פסק דינו בוטל בבית משפט זה לאחר שניתנה למבקש רשות ערעור. בית משפט זה החזיר את העניין לבית המשפט המחוזי על מנת שישמע את ערעור בהרכב אחר. הטעם לכך היה, כי אחד משלושת השופטים שחתמו על פסק הדין, פרש לא מכבר מן השיפוט ולא היה מוסמך לחתום עוד. הערעור נשמע מחדש בפני מותב אחר, שדחה את הערעור על הכרעת הדין וקיבל, באופן חלקי, את הערעור על גזר הדין, בהפחיתו את הקנס ל- 20,000 ש"ח, שייגבו כחוב אזרחי לאחר שהמבקש ישוחרר ממאסרו. בבקשה זו מועלות על ידי בא כוח המבקש טענות שבגינן יש, לטענתו, ליתן רשות ערעור. בין היתר טוען הוא, כי אחד משופטי ההרכב בבית המשפט המחוזי בגלגול השני מצא לנכון להיעזר במהלך פסק דינו, בפסק הדין שנכתב על ידי אחד משופטי ההרכב הקודם (לא השופט שפרש), ובכך חרג ההרכב מסמכותו. אין אנו מוצאים ממש בטענה זו. קראנו את פסק דינו של בית משפט קמא, נשוא בקשה זו, ועולה ממנו בבירור, כי בית המשפט בחן מחדש ובאופן ענייני את כל הטענות שהועלו בפניו והתייחס לכל החומר הרלבנטי והגיע לתוצאה שהגיע באופן עצמאי, כפי שהיה עליו לעשות כבית משפט לערעורים. עיונו של אחד מחברי ההרכב בפסק הדין של אחד מחברי ההרכב הקודם, אינו פוגע באמינות ובמהות הקביעות שבפסק הדין ואינו גורם לעיוות דין. מכאן, שאין מקום לתת רשות ערעור מטעם זה. יתר הטענות המועלות על ידי המבקש, הן טענות לגופו של עניין המתייחסות לחומר הראיות שספק אם בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לערעורים, אמור היה להתייחס אליהן, קל וחומר בית משפט זה בבקשת רשות ערעור לערכאה שלישית. לאור האמור, אין אנו מוצאים שהבקשה מעלה שאלות ממין אלו שראוי לתת בגינן רשות ערעור לערכאה שלישית, לא באשר להכרעת הדין ולא באשר לעונש. יוער, כי עונש כשלעצמו איננו עילה מספקת למתן רשות ערעור לערכאה שלישית, מה עוד שהעונש שהוטל במקרה זה איננו חריג לאור הקביעות שנקבעו על ידי שתי הערכאות הקודמות. הבקשה נדחית. ניתן היום, כ' באדר תשס"ב (4.3.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת עו"ד בורובסקי: מגיש 2 מכתבים. המבקש לומד במכללה, יסיים בסוף אוגוסט. מבקש לאפשר לו לרצות את עונשו מ1.9.02-. ב"כ המשיבה: מסכימים לדחייה עד לאחר חג הפסח. החלטה המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 7.4.02 עד השעה 12:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. הערבויות שהופקדו עד כה תעמודנה בעינן. המבקש רשאי להגיש בקשה נתמכת בחומר נוסף על 2 המכתבים שהגיש כדי לתמוך בבקשתו לאפשר למבקש להתייצב ב1.9.02-. בקשה כזו תומצא תוך 7 ימים. תגובת המשיבה תוך 3 ימים נוספים. התיק יובא בפנינו בחלוף 10 ימים מהיום ויוחלט בדבר הבקשה. ניתנה היום, כ' באדר תשס"ב (4.3.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 01042040.J05 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il