דאבה מינדל בוקשפן נ. עמרם וייספיש

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 4202/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: דאבה מינדל בוקשפן נ ג ד המשיבים: 1. עמרם וייספיש 2. פרימיום קרדיט- מימון והשקעות נדל"ן בע"מ 3. יוחנן בוקשפן 4. עו"ד אהרון ריבלין ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 13.6.2021 בת"א 57154-07-19 אשר ניתנה על ידי סגנית הנשיא ד' פיינשטיין בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (סגנית הנשיא ד' פיינשטיין) מיום 13.6.2021 בת"א 57154-07-19 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת. עניינו של ההליך נושא הערעור דנן בתביעת המערערת למתן צו הצהרתי שלפיו בהתאם להסכם ממון שנחתם בינה ובין בעלה, המשיב 3, היא זכאית לחלק מסכום הכסף שהתקבל בגין מכירת זכויותיו של המשיב 3 בנכס בירושלים. עוד ביקשה המערערת כי בית המשפט יורה למשיב 4 (אשר מחזיק בכספי התמורה) להעביר לה את חלקה בכספים אלו. לפי הנטען בכתב התביעה, הנכס נמכר עקב חובות שצבר המשיב 3 כלפי נושיו, בהם המשיבים 2-1. ביום 22.2.2021 התקיים דיון הוכחות בהליך, שבתחילתו ביקש בא-כוחה של המערערת לדחות את הדיון וציין כי אירעה תקלה בהזמנת עדים מטעמה. בתגובה הורה בית המשפט קמא כי הדיון יתקיים במועדו וציין, בין היתר, "ככל שהייתה תקלה, היה צריך להצהיר עליה אף כי אציין כי ספק בעיני אם הדבר היה מסייע ל[מערערת]". בהמשך נחקרה המערערת, ובתום חקירתה הודיע בא-כוחה כי העדים מטעמה לא יגיעו וביקש שהות להגשת הודעה ביחס "להצעה שהועלתה על ידי ביהמ"ש". בית המשפט קמא דחה את הבקשה וציין בהחלטתו: "כפי שציינתי בעל-פה והדבר לא נרשם, אני מפנה את תשומת לב [המערערת] כי עדותה סתרה לגמרי את התצהירים של העדים מטעמה ועל כן, אני בספק כיצד עדים אלו יסייעו [למערערת]" (עמ' 16 שורות 34-33 לפרוטוקול). בהמשך הדיון נחקר עד מטעם המשיבים 2-1. בא-כוח המשיבים 2-1 התנגד לשאלה מסוימת שהופנתה לעד, אך בית המשפט קבע כי הוא מתיר את השאלה "אף כי ספק בעיניי אם אתייחס אליה בפסק הדין". יוער כי דברים אלו מתועדים בפרוטוקול הדיון מבלי שצוינו בצדם מראי-מקום בדמות מספרי עמודים ושורות, וכעולה מהחלטה שנתן בית המשפט קמא בתום הדיון "כל היום היו תקלות בנט המשפט, וחלק ניכר מהפרוטוקול נמחק וחלק הודפס במסמך וורד". בהמשך הדיון הורה בית המשפט קמא לצדדים לסכם את טענותיהם בעל פה, חרף בקשת בא-כוח המערערת להגיש סיכומים בכתב. בתום הדיון הורה בית המשפט קמא למערערת להודיע אם בכוונתה לזמן את העדים מטעמה, וציין כי על בסיס הודעת המערערת ייקבע מועד נוסף לדיון. ביום 3.3.2021 הגישה המערערת, שלא באמצעות באת-כוחה, בקשה שהופנתה לנשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט א' חן, ובה ביקשה להורות על פסילת המותב הדן בהליך (להלן: בקשת הפסלות הראשונה). בבקשתה טענה המערערת כי במהלך הדיון מיום 22.2.2021 הביע המותב דעה קדומה; אמר לה שהיא משקרת; ואיים עליה כי אם לא תמחק את התביעה יוטלו עליה הוצאות והמותב אף יפגע "בהתמחות[ה] במשפטים, ו[י]כתוב עלי[ה] דברים קשים, שיפגעו ב[ה] בהמשך". עוד ציינה המערערת כי דברים אלו לא תועדו בפרוטוקול אך נשמעו על ידי בא-כוחה, וכי "די במה שנרשם כדי להעיד על הלך הרוח". המערערת הוסיפה והתייחסה בבקשתה לאמירת המותב כי ספק אם יתייחס בפסק הדין לשאלה שהופנתה לעד מטעם המשיבים 2-1. לטענת המערערת, המותב אף אמר שגם אם העדים מטעמה יגיעו דעתו על התיק לא תשתנה – והפנתה בהקשר זה לקביעת המותב כי הוא "בספק כיצד עדים אלו יסייעו [למערערת]". עוד העלתה המערערת השגות על התנהלותו של בא-כוח המשיבים 2-1, ולבסוף טענה כי המותב ניסה למנוע ממנה את יומה בבית המשפט, בין היתר, בכך שמנע ממנה להגיש סיכומים בכתב. בהחלטתו מיום 6.3.2021 קבע הנשיא חן כי הוא אינו רואה להידרש לבקשה לגופה. 4. בהודעה מיום 9.3.2021 הבהיר בא-כוחה של המערערת כי בקשת הפסילה הוגשה שלא על דעתו, וכי הוא לא קיבל מינוי מטעם הסיוע המשפטי לייצוג המערערת בעניין זה. ביום 16.3.2021 הגישה המערערת (שלא באמצעות בא-כוחה) הודעה בה ציינה כי הסיוע המשפטי לא אישר את הרחבת המינוי לצורך ייצוגה בבקשת הפסלות ועל כן היא מייצגת את עצמה בעניין זה. בהחלטה מיום 17.3.2021 קבע בית המשפט קמא כי "צד מיוצג להליך לא יכול להגיש בקשה על דעת עצמו אלא כל בקשה צריכה להיות מוגשת על ידי בא כוחו"; ובהחלטה עוקבת מיום 24.3.2021 הוסיף כי לא ידון בבקשת הפסלות משום שלא ניתן אישור לייצוג בעניין זה על ידי הסיוע המשפטי. ביום 12.5.2021 הגישה המערערת, שלא באמצעות בא-כוחה, בקשה נוספת לפסילת המותב ובה טענות זהות לאלו שהועלו בבקשת הפסלות הראשונה; בית המשפט הורה על מחיקת הבקשה ביום 12.5.2021 מן הטעם שהמערערת אינה יכולה להגיש בקשות ללא עורך דינה. להשלמת התמונה יצוין כי בהמשך להחלטת בית המשפט קמא בדיון מיום 22.2.2021, המערערת הודיעה כי היא מבקשת לזמן עדים נוספים מטעמה ונקבע דיון הוכחות נוסף בהליך ליום 15.6.2021, בשעה 15:00, אך דיון זה בוטל בהחלטת בית המשפט קמא מאותו היום. 5. ביום 8.6.2021 הגישה המערערת בקשת פסלות שלישית במספר, גם הפעם שלא באמצעות בא-כוחה, ובה שבה ועמדה על הטענות שהועלו בבקשת הפסלות הראשונה. בית המשפט קמא הורה לבא-כוחה של המערערת להבהיר אם היא יכולה לייצג את עצמה בעניין זה, תוך שהיא מקבלת ייצוג בתיק מטעם הסיוע המשפטי. בתגובה הודיע בא-כוחה של המערערת ביום 13.6.2021 כי בינו ובין המערערת "קיימת מחלוקת באשר להגשת הבקשה לפסילת שופט", אך "נראה כי אין כל מניעה מהגשת הבקשה על ידי [המערערת] בעצמה". 6. בעקבות זאת דחה בית המשפט קמא את הבקשה לפסילתו ביום 13.6.2021. המותב ציין כי הערתו בדיון מיום 22.2.2021, לפיה ספק אם יתייחס בפסק הדין לשאלה שהופנתה לעד מטעם המשיבים 2-1, אינה מעידה על נעילת דעתו "בנוגע לנוסח פסק הדין" – אלא הייתה בגדר ניסיון למקד את הצדדים בנושאים שרלוונטיים להליך. בית המשפט קמא הוסיף כי אכן ציין בפני הצדדים "מהם הסיכויים של ההליך ומה הסיכומים" (כך במקור), אך "דבר זה נעשה באופן שיגרתי בכל התיקים" ויש בו כדי לחסוך משאבים לצדדים ולבית המשפט. המותב הוסיף בהקשר זה כי התייחס "למעמדו המשפטי של הסדר יחסי ממון אשר אושר רק חמש שנים לאחר כריתתו ורק לאחר שנוצר החוב" וכן "לשאלת הסתירות בעדויות". עוד ציין המותב "קשה לי ל[ה]עלות על דעתי, כי כיניתי את [המערערת] שקרנית, אך בוודאי שהתייחסתי לסתירות בעדותה עצמה, ולתצהיר שהוגש על ידה ולאי התייצבות העדים מטעמה". לבסוף הדגיש בית המשפט את השלב המתקדם שבו מצוי ההליך והבהיר כי ישמע את העדים מטעם המערערת "בלב פתוח ונפש חפצה". 7. מכאן הערעור שלפניי. המערערת, המייצגת את עצמה בערעור, שבה על הטענות שהעלתה בבקשת הפסלות הראשונה וטוענת כי ההתרחשויות בדיון מיום 22.2.2021 מעידות על נעילת דעתו של בית המשפט קמא. בד בבד עם הגשת הערעור הגישה המערערת בקשה לעיכוב ההליך המתנהל בפני בית המשפט קמא, לרבות דיון ההוכחות שהיה קבוע, כאמור, ליום 15.6.2021. 8. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. עיון בפרוטוקול הדיון מיום 22.2.2021 מעלה כי המערערת לא עמדה בנטל להוכחת חשש מעין זה. ראשית יש להדגיש כי רבות מהאמירות שמייחסת המערערת למותב לא תועדו בפרוטוקול הדיון. חלקים מהדיון אמנם לא תועדו בשל תקלה טכנית, אך מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי הפרוטוקול נסרק כמוצג לתיק ביום 22.2.2021 וכי היה ביכולתם של הצדדים לעיין בו. חרף זאת נמנעה המערערת מלהגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול והסתפקה בהגשת בקשה לפסילת המותב. כפי שנפסק בעבר, הליכי פסלות אינם מהווים תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ע"א 1751/20 חאג' נ' אגף המכס והמע"מ - היחידה לפשיעה חמורה‏, פסקה 6 (2.6.2020)), ועל כן אינני רואה מקום להידרש לטענות בעניין התבטאויותיו של המותב אשר לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 22.2.2021. אשר להתבטאויות שאליהן הפנתה המערערת ואשר מתועדות בפרוטוקול: לא שוכנעתי כי אמירות אלו של המותב מעידות על נעילת דעתו או על חשש ממשי למשוא פנים מצדו. בעבר נפסק לא אחת כי אין מניעה שהמותב יתייחס במהלך דיון לחולשות בעמדתו של בעל דין מסוים או יציע לתובע לחזור בו מתביעתו (עע"מ 5381/20 לוין נ' הוועדה הבוחנת למקצוע עריכת דין בישראל, פסקה 6 (2.9.2020)) – ולא שוכנעתי כי התבטאויותיו של המותב אשר פורטו לעיל, מקימות עילה לפסילתו מלדון בהליך. אוסיף ואציין כי השגותיה של המערערת על החלטת המותב שלא לאשר הגשת סיכומים בכתב הן "ערעוריות" באופיין ומקומן אינו בבקשת פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (שם). 9. בשולי הדברים יצוין, עם זאת, כי מוטב היה אילו הבירורים בעניין יכולתה של המערערת להגיש בקשת פסלות שלא באמצעות בא-כוחה היו נעשים על ידי המותב מוקדם יותר, בעת שהוגשה בקשת הפסלות הראשונה. הדבר היה עשוי להוביל למתן הכרעה מהירה יותר בבקשת הפסלות, מבלי שהמערערת הייתה נדרשת להעלות את טענותיה בנושא שוב ושוב. 10. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. משכך מתייתר הצורך להכריע בבקשת המערערת לעיכוב ההליך המתנהל בפני בית המשפט קמא. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י' בתמוז התשפ"א (‏20.6.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21042020_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1