מרדכי מונסונגו נ. משרד הבינוי והשיכון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 42/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב המערער: מרדכי מונסונגו נ ג ד המשיבים: 1. משרד הבינוי והשיכון 2. עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל ערעור על פסק הדין של בית המשפט העניינים מינהליים בירושלים מיום 20.11.2022 ב-עת"מ 8377-08-21 שניתן על ידי השופטת ע' אבמן-מולר תאריך הישיבה: ז' בניסן התשפ"ד (15.4.2024) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב 1: בשם המשיבה 2: עו"ד יעל קולודני עו"ד אושרית מוסקוביץ' פסק-דין ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 20.11.2022, בו נדונו במאוחד, ונדחו, שתי עתירות – עת"מ 40033-01-22, ועת"מ 8377-08-21 (השופטת ע' אבמן-מולר). אביו של המערער היה דייר בדיור ציבורי. בשנת 2008 נפטר האב. רק שנתיים לאחר מכן רשם המערער את כתובת דירת אביו ככתובת מגוריו. מביקורים שנערכו בדירה מדי שנה, וכן ממרשם האוכלוסין ניתן ללמוד שהמערער לא התגורר עם האב בשנים שקדמו לפטירתו. משכך נדחתה בקשתו להכרה כ'דייר ממשיך'. על יסוד כל אלה, ומשלא פינה המערער את דירתו, הגישה עמידר תביעה לסילוק ידו מהדירה. לאחר אי-אלו הליכים שנוהלו, ביום 20.8.2015, ניתן פסק דין המורה על פינויו של המערער מהדירה. די לנו בכך, ואין צורך לפרט באשר ליתר ההליכים שנוהלו. נסתפק בציון העובדה שמאז פסק הדין האמור, המערער מושך זמן, ומנהל את ההליכים בגרירת רגליים משוועת. החוליה האחרונה בשרשרת ההליכים היא פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את כל טענותיו של המערער, והוסיף וציין כי אף לשיטתו-שלו הוא נדרש לפנות את הדירה. בית המשפט המחוזי סיכם: "החלטה על זכאותו של העותר כדייר ממשיך ניתנה עוד בשנת 2015. על החלטה זו לא הוגשה עתירה חרף האפשרות שניתנה לעותר לעשות כן. בעניינו של העותר קיים פסק דין חלוט לפינויו מהדירה, ואין כל פגם בהחלטת המשיב שלא לשוב ולהידרש לעניין". מחמת כל זאת נדחו העתירות, ומכאן הערעור שלפנינו. לאחר עיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, מצאנו כי ראוי הערעור להידחות בהתאם לסמכותנו שלפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ותקנה 34(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. מעבר לכך שבטענותיו הערעוריות אין ממש, עושה המערער דין לעצמו במשך שנים רבות. אין לו זכות בדירה בה הוא מתגורר. מיום פטירת אביו חלפו-עברו 16 שנים; מיום פסק הדין המורה על פינויו מהדירה עבר כמעט עשור. בדיון על-פה שנערך לפנינו היום, ציינה ב"כ המדינה כי ישנם 104 ממתינים בתור למימוש זכאותם לדיור ציבורי, ועל רקע זאת התנהלות המערער חמורה שבעתיים. הגיעה העת לפנות את הדירה. הערעור נדחה אפוא בזאת. ניתן היום, ‏ז' בניסן התשפ"ד (‏15.4.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23000420_O10.docx יס מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il