בסמה אבו ריא קסום נ. תאופיק חסן

2 1 בבית המשפט העליון רע"א 4197/19 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשות: 1. בסמה אבו ריא קסום 2. נבילה טרביה 3. פאטמה גנאים 4. נסרין סייד אחמד נ ג ד המשיבים: 1. תאופיק חסן 2. עלי נמר אבו ריא 3. כונס הנכסים הרשמי בחיפה 4. עו"ד נפתלי נשר - המנהל המיוחד 5. עואד אבו ריא 6. עלי אבו ריא 7. מוחמד אבו ריא 8. מאזן אבו ריא 9. מוטלק אבו ריא 10. אסמעיל אבו סאלח 11. רשות המיסים - משרד מע"מ טבריה 12. מדינת ישראל - לשכת רישום המקרקעין נצרת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.5.2019 בת"א 30373-09-14, שניתנה על ידי כב' השופטת ת' שרון-נתנאל בשם המבקשות: עו"ד רפי אמסלם בשם המשיב 1: עו"ד מחאג'נה מוסטפה בשם המשיב 2: עו"ד דן זוהר בשם המשיב 4: בעצמו בשם המשיבים 9-5: עו"ד ג'אסר אבו ריא בשם המשיב 10: עו"ד מוחמד סולימאן בשם המשיבות 12-11: עו"ד חגית שפיצר פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) בת"א 30373-09-14 מיום 22.5.2019, בגדרה נדחו בקשות המבקשות והמשיב 2 לעיכוב הדיון בתביעה המתנהלת נגד עזבון המנוח נימר עלי אבו ריא ז"ל (להלן בהתאמה: התביעה והמנוח), וזאת עד להכרעה סופית של בית המשפט לענייני משפחה בקריות בנוגע לזהות יורשי המנוח. כמו כן, הורה בית המשפט המחוזי על צירופן של המבקשות כנתבעות נוספות בתביעה, מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת על-מנת לאפשר להן להשמיע את דברן במסגרת ההליך. 2. התביעה המתנהלת בפני בית המשפט המחוזי הוגשה ביום 11.9.2014 נגד המנוח, אשר הלך לעולמו ביום 2.3.2017. ביום 1.3.2018 ניתן צו ירושה, בו הוכרו המבקשות, הטוענות כי הן בנותיו של המנוח, כיורשות אחר עזבונו, וזאת יחד עם יורשים נוספים (להלן: צו הירושה). בהמשך לכך, בהחלטה מיום 10.4.2019 הורה בית המשפט המחוזי על תיקון התביעה כך שיצורפו אליה כלל היורשים שהוכרו על-פי צו הירושה האמור. ביני לביני, הגישו המבקשות 4-2 לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לביטול צו הירושה בטענה שאין להכיר בחלק מן היורשים אשר הוכרו בגדרו. בעקבות זאת, ביום 16.4.2019 ניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה צו המעכב את כניסתו של צו הירושה לתוקף, ואשר "אוסר באופן גורף שימוש מכל מין וסוג שהוא בצו הירושה" עד למתן החלטה אחרת (ת"ע 56610-03-19; כב' השופט נ' זיתוני). עוד יצוין כי ביום 28.4.2019 הגיש המשיב 1 כתב תביעה מתוקן על-פי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.4.2019, בגדרו נתבע עזבון המנוח באמצעות יורשיו, כפי שאלה מופיעים בצו הירושה (להלן: כתב התביעה). בהמשך לכך, הגישו המבקשות והמשיב 2 לבית המשפט המחוזי בקשות לעיכוב הדיון בתביעה, אשר נדחו בהחלטתו שעליה נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי, כאמור לעיל. בצד הבקשה דנן הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי עד למתן הכרעה בבקשת רשות הערעור. בהחלטתי מיום 2.7.2019 ניתן צו ארעי כמבוקש. 3. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי ושוכנעתי כי לא תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן. 4. כידוע, סעיף 1 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כי עם מותו של אדם עובר עזבונו לידי יורשיו, ולפיכך נקבע בפסיקה כי עזבון, כשלעצמו, אינו מהווה אישיות משפטית עצמאית (ראו: רע"א 5059/10 אלום גולד בע"מ נ' דור, פסקה 10 (10.8.2010); רע"א 6590/10 עזבון אשתייה נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, פסקה 5 (28.5.2012); שאול שוחט, מנחם גולדברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון 10 (מהדורה שישית, 2005); מיכאל קורינאלדי דיני ירושה: צוואות, ירושות ועזבונות 4-3 (מהדורה שניה, 2012)). נוכח האמור, קובעת תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי כי משעה שבעל דין הולך לעולמו רשאי בית המשפט להורות, במידת הצורך, כי מנהל העזבון, היורשים, הנאמנים או חליף אחר של אותו בעל דין יהיו לבעלי הדין תחת המנוח (ראו גם: ע"א 1893/15 עזבון אזל נ' הכנס הלאומי רוחני של הבאהים של ארה"ב סניף ישראל, פסקה 4 (22.6.2016); רע"א 943/19 עובדיה נ' עיריית חולון, פסקה 2 (26.2.2019)). 5. הנה כי כן, בענייננו, המשיב 1 אמנם תיקן את התביעה לאחר פטירת המנוח על דרך של צירוף כלל היורשים על-פי צו הירושה, וזאת בהתאם לתקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי (אם כי ראוי היה לצרף את היורשים כצד ישיר לתביעה ולא כמייצגי העזבון – אשר אינו מהווה, כאמור, אישיות משפטית; וראו לעניין זה דברי כב' השופט מ' זילברג בע"א 148/53 פנץ נ' פלדמן, פ"ד ט 1711, 1720-1719 (1955)). ואולם, משצו הירושה הוקפא בהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 16.4.2019, הרי שהלכה למעשה טרם נקבעו יורשי המנוח היכולים לשמש בעלי דין תחתיו - כאמור בתקנה 38 האמורה. די בכך כדי להצדיק את עיכוב הדיון בתביעה עד שתתברר זהות כל הנתבעים (כלומר זהות כל היורשים). אציין עוד כי לא היה צורך בצירוף המבקשות לתביעה, כפי שהורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מושא הבקשה דנן, שכן אלה צורפו ממילא לתביעה המתוקנת כמייצגות ה', ו', י' ו-י"א של העזבון. 6. אוסיף ואציין כי פתרון ראוי במקרים מעין אלה, אשר עשוי לייתר את עיכוב הדיון בתביעה, הוא מינוי מנהל עזבון זמני, אשר יצורף כצד לתביעה ויפעל לשם שמירת האינטרסים של עזבון המנוח עד לקביעת זהותם של כלל יורשיו. כדברי שוחט, גולדברג ופלומין (ראו שם, בעמוד 163): "מינויו של מנהל עיזבון זמני נועד למלא את החלל שנוצר מיום הפטירה ועד לקביעת הזהות של יורשי המנוח, בצו ירושה או בצו קיום צוואה. משנקבעה זהות היורשים כאמור, מסתיים תפקידו של מנהל העיזבון הזמני". (ראו גם: סעיפים 78-77 לחוק הירושה; תקנה 37 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998; שמואל שילה פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 כרך ג 130-127 (2002); וכן ראו והשוו: ע"א 181/52 ברוינר נ' ברוינר, פ"ד ח 224, 225 (1954); ע"א 123/59 שכטר נ' קפלן, פ"ד יג 976, 979 (1959)). 7. בהתאם לכך, בהחלטה מיום 2.7.2019 הוריתי למשיבים להביע עמדתם באשר למינוי מנהל עזבון זמני עד להכרעה בעניין זהות היורשים. למעט המשיב 1, אשר הסכמתו ניתנה לחלופין בלבד ותוך בקשה כי מינוי כאמור ייעשה תוך זמן קצוב, יתר המשיבים נתנו את הסכמתם למינוי של מנהל עזבון זמני. לפיכך, נדמה כי על בית המשפט המחוזי לשוב ולשקול האם יש מקום למינוי מנהל זמני לעזבון המנוח – מינוי אשר ייתר, כאמור, את הצורך לעכב את המשך הדיון בתביעה עד להכרעה בנוגע לזהות היורשים. 8. סוף דבר: הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת. הדיון בתביעה יעוכב עד להכרעה סופית בדבר זהות היורשים. לצד זאת, הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר ישקול האם יש מקום במקרה זה להמשיך ולדון בתביעה בכפוף למינוי מנהל עזבון זמני. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' באלול התשע"ט (‏9.9.2019). ש ו פ ט ת _________________________ 19041970_R09.docx עא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1