פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4194/15

התנועה למען איכות השלטון נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותרת ביקשה להורות למדינה לנמק מדוע טרם מוצו הליכי החקירה הפלילית בפרשת הרפז ולקבוע לוחות זמנים להגשת כתבי אישום.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/10/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4194/15 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פרשת הרפז — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות למדינה לנמק מדוע טרם מוצו הליכי החקירה הפלילית בפרשת הרפז ולקבוע לוחות זמנים להגשת כתבי אישום.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4194/15

התנועה למען איכות השלטון נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותרת ביקשה להורות למדינה לנמק מדוע טרם מוצו הליכי החקירה הפלילית בפרשת הרפז ולקבוע לוחות זמנים להגשת כתבי אישום.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

התנועה למען איכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה שהמדינה תסביר מדוע חקירת 'פרשת הרפז' נמשכת זמן רב כל כך, וביקשה מבית המשפט להורות על קביעת לוחות זמנים להגשת כתבי אישום. המדינה טענה בתגובתה כי מדובר בפרשה מורכבת מאוד שדרשה איסוף חומרים רבים וחקירת חשודים נוספים, וכי החקירה מתנהלת כסדרה. בית המשפט קבע כי אין עילה להתערב בעבודת גופי החקירה והתביעה, שכן לא הוכח כי מדובר בגרירת רגליים מכוונת. כמו כן, צוין כי טרם חלף פרק הזמן המקסימלי הקבוע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לטיפול בתיקים מסוג זה, וכי החלטות צפויות להתקבל בקרוב.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, צ' זילברטל, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • התנועה למען איכות השלטון בישראל

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה
  • פרקליט המדינה
  • בועז הרפז
  • משטרת ישראל
  • מבקר המדינה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הימשכות ההליכים נובעת ממורכבות הפרשה ומהצורך למצות כיווני חקירה נוספים שעלו.
  • החקירה מתנהלת ביעילות ואין מדובר בגרירת רגליים.
  • טרם חלף פרק הזמן הסביר הקבוע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה (18-24 חודשים לעבירות פשע).
  • החלטות צפויות להתקבל בחודשים הקרובים.
טיעוני ההגנה
  • הימשכות החקירה פוגעת בערכי הדין הפלילי ובזכויות החשודים.
  • ההשתהות מנוגדת להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ופוגעת באמון הציבור.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מדובר בהשתהות בלתי סבירה או בניהול חקירה מורכבת כנדרש.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תגובת המדינה המפרטת את מורכבות החקירה והיקף חומרי החקירה.

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • פרשת הרפז
  • חקירה פלילית
  • זמן סביר
  • הנחיית היועץ המשפטי לממשלה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4194/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4194/15 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט מ' מזוז העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליט המדינה 3. בועז הרפז 4. משטרת ישראל (משיבה פורמאלית) 5. מבקר המדינה (משיב פורמאלי) עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אליעד שרגא; עו"ד צרויה מידד-לוזון; עו"ד דניאל דושניצקי בשם המשיבים 2-1: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל; עו"ד יונתן ברמן בשם המשיבה 3: עו"ד יעקב וינרוט; עו"ד ד"ר יחיאל וינרוט; עו"ד עמית חדד פסק-דין השופט צ' זילברטל: בעתירה זו מבקשת העותרת כי נורה למדינה לנמק מדוע טרם מוצו הליכי החקירה הפלילית בפרשה המכונה "פרשת הרפז". לטענת העותרים הימשכות ההליכים בחקירת הפרשה "מנוגדת למטרות ולהצדקות הדין הפלילי ולעקרונות המשפט המנהלי, [ה]פוגעת בערכים המוגנים שהחוק נועד להגן עליהם, כמו גם בחשודים ובזכויותיהם". עוד מבקשת העותרת כי נורה למדינה להציג לוחות זמנים לקבלת החלטות בפרשה, ובכלל זאת, להגשת כתבי אישום. בקצרה ייאמר כי "פרשת הרפז" עניינה במסמך שנחשף בתקשורת ביום 6.8.2010 שעסק בהליכי מינוי הרמטכ"ל. יוצרי המסמך ניסו ליצור רושם שמסמך זה נכתב במשרד פרטי לייעוץ אסטרטגי, אך בעליו של המשרד הכחיש כי המסמך יצא ממשרדו ואף הגיש תלונה במשטרה. בסמוך לאחר חשיפת הפרשה החל משרד המבקר המדינה באיסוף מידע הנוגע ל"פרשת הרפז" והחליט על קיומה של ביקורת בנוגע לפרשה ולהליכי בחירת הרמטכ"ל. ביום 2.5.2012 העביר מבקר המדינה למשיב 1 את תיק הביקורת בציינו, כי התפתחויות שונות הביאו אותו למסקנה שיש להעביר לידיו את התיק - הכולל חשדות למעשים פליליים - עוד בטרם השלמת דו"ח הביקורת הסופי. ביום 29.1.2013 הודיע המשיב 1 על החלטתו לפתוח בחקירה פלילית בפרשה. בחודש אוגוסט 2013 הורה המשיב 1 על הרחבת החקירה הצבאית, שהתנהלה עד אותה עת בפרשה, לחקירה פלילית בהובלת משטרת ישראל. העותרת מלינה על כך שמאז הודעת המשיב 1 מאוגוסט 2013, חקירת הפרשה לא התקדמה. נטען, כי ההשתהות בקבלת החלטה בפרשה אף נוגדת את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.1201 שעניינה ב"משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום" (להלן: הנחיית היועץ המשפטי). בתגובתה, מבקשת המדינה להשלים את התמונה העובדתית ולציין כי בעקבות החלטת המשיב 1 מאוגוסט 2013, הוקם צוות חקירה מיוחד לחקירת הפרשה וכי בעקבות עבודתו נבדקו חשדות לביצוע עבירות נוספות ואף נחקרו חשודים נוספים בפרשה. נאמר גם, כי חומרי החקירה שאסף הצוות המיוחד, הועברו לפרקליטות מחוז תל-אביב בחודש ספטמבר 2014 וכי מאז "נעשה מאמץ אינטנסיבי ללימוד חומרי החקירה". המדינה מוסיפה וטוענת, כי מאז שהועברו חומרי החקירה לפרקליטות התבצעו השלמות חקירה רבות וננקטו פעולות חקירה נוספות. לטענת המדינה דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. תחילה נאמר, כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בעבודת גופי החקירה והתביעה ובשיקול דעתם. כן נטען, כי דין העתירה להידחות גם לגופה. המדינה מזכירה, כי ב"פרשת הרפז" נחקרו חשדות כי גורמים בכירים במערכת הבטחון ביצעו עבירות שונות, לרבות מסוג פשע, ומסבירה כי חקירתן של חשדות אלה אורכת זמן, בין היתר, לנוכח חומר החקירה הרב שהצטבר בפרשה, מאחר שהחקירה כרוכה בביצוע פעולות חקירה מרובות, חלקן מורכבות, ומאחר שנדרש כוח אדם רב למשימה. לטענת המדינה, בנסיבות אלה, הימשכות ההליכים נובעת ממאמצי גורמי החקירה והתביעה, ולא ניתן לומר כי נפל פגם בעבודתם. באשר להנחיית היועץ המשפטי, טוענת המדינה כי טרם חלפו לוחות הזמנים הקבועים בהנחייה, וכי, בכל מקרה, עבודת גורמי החקירה והתביעה נמצאת בשלב "מתקדמים ביותר" וההחלטה בדבר הגשת כתבי אישום צפויה להתקבל בחודשים הקרובים. המשיב 3 טוען בתגובתו, כי מאחר שהעתירה מתמקדת בפגיעה באמון הציבור כתוצאה מהימשכות ההליכים יש לראות בו כמשיב פורמאלי, אך מדגיש כי הוא עצמו נפגע מהימשכות ההליכים נוכח חוסר הוודאות השוררת בעניינו במשך תקופה ארוכה. דיון והכרעה לאחר העיון, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. כאמור, העותרת טוענת כי המשיב 1 משתהה בקבלת החלטה בדבר הגשת כתבי אישום ב"פרשת הרפז" וכי השתהות זו מנוגדת להנחיית היועץ המשפטי ופוגעת באמון הציבור ועל כן נדרשת התערבותו של בית משפט זה. אכן, כפי שטוענת העותרת, קיימת חשיבות שהחלטות המשיב 1 בדבר הגשת כתבי אישום והעמדה לדין תתקבלנה בתוך פרק זמן סביר. עם זאת, וכפי שנקבע בבג"ץ 7323/08 התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה (28.8.2008), הנזכר בתגובת המדינה, הקביעה מהו "זמן סביר" תלויה, במידה רבה, במערכת הנסיבתית האופפת את המקרה: "אין חולק, כי החלטה של רשות מינהלית, וזו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר העמדה לדין בכלל זה, אמורה להינתן תוך פרק זמן סביר, כחלק מהחובה הכללית לנהוג בסבירות ובהגינות בביצוע התפקיד המינהלי. אולם המושג 'זמן סביר' אינו נתון קבוע, אלא הוא גורם משתנה, שתוכנו נקבע בהתאם לתנאים ולנסיבות המיוחדים לענין העומד לדיון. מורכבותה של החלטה שיש לקבל, והשלכותיה רחבות ההיקף והטווח עשויות להקרין על משך הזמן הסביר הנדרש לצורך הליך קבלתה". כעולה מתגובת המדינה לעתירה, הפרשה שבמוקד העתירה - "פרשת הרפז" - היא פרשה מורכבת ורגישה שחקירתה מצריכה גיוס משאבי זמן וכוח אדם. כמפורט בתגובת המדינה, מאז החלטת המשיב 1 על הרחבת החקירה הפלילית נאספו חומרי חקירה נוספים ורבים, שמעבר לכך שנדרש זמן לעבדם, חומרים אלה הובילו לכיווני חקירה נוספים שנדרש היה למצות. מכאן, שעל-פי תגובת המדינה, ובניגוד לטענת העותרת, הימשכות ההליכים בטיפול בפרשה אינה נובעת מ"בלימת החקירה" או מ"גרירת רגליים" מצד גורמי החקירה והתביעה, אלא דווקא מן הצורך לחקור את הפרשה המורכבת ולמצות את כל היבטיה. אין משמעות הדבר כי לצורך כך יש להעמיד לרשות גורמי החקירה והתביעה פרקי זמן בלתי מוגבלים, וניתן ללמוד על משך "הזמן הסביר" הנדרש לעבודתם מהנחיית היועץ המשפטי הקובעת פרקי זמן לעבודת התביעה. עם זאת, וכמפורט בתגובת המדינה, בענייננו טרם חלף פרק הזמן הקבוע בהנחיית היועץ המשפטי: על-פי סעיף 3 להנחייה, בעבירות מסוג פשע, הרלבנטיות לענייננו, לרשויות התביעה עומדת תקופה של בין 18 ל-24 חודשים כדי לקבל החלטה, וכי יש להתחיל למנות תקופה זו מ"יום קליטת התיק בתביעה". בענייננו, "התיק" נקלט אצל גורמי התביעה בספטמבר 2014 ואילו העתירה הוגשה בחלוף 9 חודשים בלבד. בנסיבות האמורות, איני סבור כי לעת הזו עלה בידי העותרת לבסס עילה להתערבותו של בית משפט זה. לא עלה בידי העותרת לבסס את טענתה כי חלוף הזמן מאז החלטת המשיב 1 על הרחבת החקירה בפרשה נובע מ"גרירת רגליים" או מפגם אחר אשר יש בו להצדיק התערבות בעבודת גורמי החקירה והתביעה או בשיקול דעתם. כמו כן, נראה כי גם על-פי הנחיית היועץ המשפטי, שעליה מתבססת העותרת, לרשות גורמי התביעה עומד פרק זמן נוסף עד לקבלת החלטה בפרשה. לבסוף, יש להזכיר את האמור בתגובת המדינה שלפיה ממילא בחודשים הקרובים צפויות להתקבל החלטות בנדון. סוף דבר. העתירה נדחית. בנסיבות, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה בתשרי התשע"ו (‏8.10.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15041940_L04.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il