גנאדי סקוסירב נ. משרד הפנים

החלטה בתיק בג"ץ 4190/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4190/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. גנאדי סקוסירב 2. ילנה סקוסירב נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד לורה מקסיק בשם המשיב: עו"ד ורד חלאוה פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי נורה למשיב להסדיר את מעמדה של העותרת 2 בישראל מכוח נישואיה לעותר 1, שהינו תושב ואזרח ישראל. עוד התבקשנו ליתן צו ביניים המורה למשיב להימנע מהרחקת העותרת 2 אל מחוץ לגבולות ישראל עד להכרעה בעתירה. משכך, הורינו ביום 12.5.2008 על מתן צו ביניים – ארעי, לפיו על המשיב להימנע מהרחקת העותרת 2 אל מחוץ לגבולות המדינה, וזאת עד למתן החלטה אחרת. העותרים הינם בני זוג, אשר נישאו בנישואים אזרחיים בבאקו, אזרביג'אן, ביום 28.10.2006 ואשר חיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף החל ממועד נישואיהם. אלו הם נישואיו השניים של המבקש, אשר היה נשוי בעבר לאישה יהודיה (להלן: האשה הראשונה). בשנת 1991, הגיע העותר 1 ארצה יחד עם בנו ואשתו הראשונה, ובהסתמך על מסמכיה בדבר יהדותה הוענקה לעותר 1 אזרחות ישראלית. החל משנת 2001, חיו העותר 1 ואשתו הראשונה בנפרד, אם כי מעולם לא התגרשו. בשנת 2006, אחר פטירת אשתו הראשונה, שב העותר 1 לבקר בבאקו, אזרביג'אן, ארץ מוצאו, שם פגש בעותרת 2, אהבת נעוריו, והשניים נישאו בנישואין אזרחיים, כאמור לעיל. בהתאם לנוהלי המשיב, שב העותר 1 לישראל והזמין את העותרת 2 ארצה. ביום 13.5.2007, הגיעה העותרת 2 לישראל, כאשר במועד זה הוענקה לה ויזת תייר לתקופה בת 6 חודשים. בהמשך, הוענקה לעותרת 2 אשרת עבודה מסוג ב/1 שתוקפה עד ליום 28.12.2007. לאחר שפנו העותרים למשיב בבקשת התאזרחות עבור העותרת 2, הוברר להם על ידי לשכת הקשר, כי ראשית עליהם להציג מסמכים בדבר מוצאה היהודי של אשתו הראשונה של העותר 1 וכי בהעדר מסמכים אלו תאלץ העותרת 2 לעזוב את ישראל. מכאן העתירה בפנינו, בגדרה טוענים העותרים כי החלטת המשיב נגועה בחוסר תום לב והתקבלה בחריגה מסמכות ובהעדר כל דיון ענייני בבקשתם. לגישת העותרים אין מקום לחייב את העותר 1 בהמצאת מסמכים, אשר הומצאו בעבר למשיב ואשר על בסיסם הוענקה לעותר 1 אזרחותו בעבר. כן מציין העותר 1 כי אין באפשרותו להמציא בשנית מסמכים אלו, באשר במועד פטירת אשתו הראשונה כבר היו השניים פרודים וחפציה לא היו עוד ברשותו. דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. עניינה של העתירה בהחלטת רשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, סוגיה הנתונה כיום בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, מכוח הוראות סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000 (להלן: החוק) בצירוף פרט 12(2) לתוספת הראשונה לחוק (כנוסחו העדכני אחר תיקון תשס"ח, אשר נכנס לתוקפו ביום 2.3.2008. משעומד לעותרים סעד חלופי (בדמות פניה בעתירה מתאימה לבית המשפט לעניינים מנהליים), הלכה היא כי לא יזקק בית המשפט הגבוה לצדק לעתירתם (וראו בג"ץ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229 (1993)). אשר על כן, העתירה נדחית. צו הביניים – הארעי, אשר ניתן ביום 12.5.2008, מבוטל בזאת. ניתן היום, כ"ו בסיון התשס"ח (29.6.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08041900_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il