פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 419/97

בנק הפועלים בע"מ נ. שפע בר- מכון תערובת בבאר יעקב -אגודה שי

ערעור על גובה שכר טרחת עורך דין שנפסק לטובת המשיב לאחר מחיקת תביעת המערערים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 03/06/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 419/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שכר טרחת עורך דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על גובה שכר טרחת עורך דין שנפסק לטובת המשיב לאחר מחיקת תביעת המערערים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 419/97

בנק הפועלים בע"מ נ. שפע בר- מכון תערובת בבאר יעקב -אגודה שי

ערעור על גובה שכר טרחת עורך דין שנפסק לטובת המשיב לאחר מחיקת תביעת המערערים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הגישו תביעה כספית נגד המשיבה, אך בהמשך ביקשו למחוק אותה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המחיקה וחייב את המערערים לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ש"ח. המערערים ערערו לבית המשפט העליון בטענה כי הסכום גבוה מדי וכי בית המשפט קמא לא התחשב בנסיבות המקרה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי ככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בנושא הוצאות משפט ושכר טרחה, אלא במקרים חריגים בלבד. בית המשפט מצא כי הסכום שנפסק אינו חורג מהמידה הראויה.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן, ד' ביניש, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • בנק הפועלים בע"מ
  • בנק לאומי לישראל בע"מ
  • המשביר המרכזי ייבוא מספוא

נתבעים

  • שפע בר - מכון תערובת בבאר יעקב - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • סכום שכר הטרחה שנפסק גבוה מדי.
  • בית המשפט התעלם מכך שהמחיקה נעשתה מרצון חופשי ובשלב מוקדם יחסית.
  • בית המשפט התעלם מגובה שכר הטרחה שנפסק בתיק דומה (ע"א 1288/94).
  • אין הצדקה לנימוקי בית המשפט קמא בנוגע לאי-גילוי התובענה המקבילה.
טיעוני ההגנה
  • אין ערכאת ערעור מתערבת בשאלת הוצאות משפט אלא במקרים חריגים.
  • לא התקיימו טעות משפטית או פגם בשיקול הדעת של הערכאה הראשונה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערערים חזרו בהם מהתביעה רק כשלא הייתה להם ברירה.
  • האם היה צורך לגלות את דבר קיומה של התובענה המקבילה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 380/90
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב
תקדימים משפטיים
  • ע"א 733/78 שלום חייט נ' ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ
  • בש"א 195,198/88 מדינת ישראל נ' קרן הופר
  • ע"א 378/78 קלינגר נ' מנהל מס עיזבון
  • ע"א 77/85 חברת החשמל מחוז ירושלים נ' חברת החשמל לישראל
הפניות לפסקי דין אחרים
  • ע"א 1288/94 בר לחי, מכון תערובת במשואות יצחק, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' המשביר המרכזי, יבוא מספוא, חברה משותפת של המשביר המרכזי וארגוני הקניות האזוריים בע"מ

תגיות נושא

  • שכר טרחת עורך דין
  • הוצאות משפט
  • מחיקת תביעה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

7500

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 419/97 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד המערערים: 1. בנק הפועלים בע"מ 2. בנק לאומי לישראל בע"מ 3. המשביר המרכזי ייבוא מספוא נגד המשיבה: שפע בר - מכון תערובת בבאר יעקב - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 11.12.96 בת.א. 380/90 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' סירוטה תאריך הישיבה: ג' בשבט תשנ"ט (20.1.99) בשם המערערים: עו"ד אייל סודאי בשם המשיבה: עו"ד משה אור פסק-דין השופט י' אנגלרד: הערעור שבפנינו סב על גובה שכר הטרחה בו חויבו המערערים לטובת המשיב בבית משפט קמא, לאחר שהתובענה שהגישו נגד המשיב נמחקה בהתאם לבקשתם. 1. ביום 14.2.90 הגישה מערערת מס' 3 תובענה כנגד המשיב על סך 1,420,040 ש"ח נכון ליום הגשת התובענה, בגין אי תשלום עבור מוצרים שסיפקה המערערת מס' 3 למשיב. ב6.3.94- הומחו זכויותיה של המערערת 3 למערערים 1 ו2-. ביוני 1996 הוגשה תביעה דומה על ידי המערערת 3 (ע"א 1288/94 בר לחי, מכון תערובת במשואות יצחק, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' המשביר המרכזי, יבוא מספוא, חברה משותפת של המשביר המרכזי וארגוני הקניות האזוריים בע"מ, תק-על 96(1)722). ביום 11.12.96 נעתר בית המשפט קמא לבקשת המערערים ומחק את התובענה תוך חיובם בתשלום הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך 100,000 ש"ח + מע"מ. 2. המערערים טוענים לפנינו, כי הסכום שנפסק נגדם כשכר טרחת עורך-דין שגוי בהיותו גבוה מדי. לטענתם, בית המשפט התעלם מכך שבקשת המחיקה הוגשה מרצונם החופשי, זמן רב לפני סיום התיק. כן טענו המערערים, כי בית המשפט התעלם מגובה הוצאות שכר טרחת עו"ד בהם חויבו המערערים בבית המשפט העליון בקשר לתובענה הדומה הנזכרת. שם נפסקו 50,000 ש"ח. בנסיבות אלה, טוענים המערערים, יש להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא. 3. מנגד טוען המשיב, כי כלל הוא, שאין בית משפט של ערעור מתערב בהחלטתה של הערכאה הראשונה בדבר שכר טרחת עו"ד, אלא אם כן התגלתה טעות משפטית או פגם או פסול בשיקול הדעת של בית המשפט קמא. במקרה זה, טוען המשיב, לא התקיימו החריגים האמורים ואין מקום להתערב. 4. דין הערעור להידחות. בית משפט זה כבר פסק לא אחת בעבר כי: כלל נקוט הוא בידינו כי "אין, בדרך כלל, מקום לערעור, שנושאו הוא שיעור ההוצאות בלבד" וכי "אין ערכאת ערעור נוהגת להתערב בשאלת הוצאות משפט אלא במקרים חריגים בלבד". (ע"א 733/78 שלום חייט נ' ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ, פ"ד מג(4)768). (ראה גם: בש"א 195,198/88 מדינת ישראל נ' קרן הופר, פ"ד מב(3)32, 41, ע"א 378/78 קלינגר נ' מנהל מס עיזבון פ"פ לג(1)509). 5. על פי תקנות 511 ו512- לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, נתונה קביעת סכום ההוצאות לשיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת שיקוליו לעניין החיוב בהוצאות, על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בשווי הסעד המבוקש, בדרך ניהול המשפט, בכמות ובמהות העבודה שהושקעה ובנסיבות אחרות שיש בהן כדי להשפיע על גובה ההוצאות הנפסקות. כן נקבע בפסיקה, כי בהעדר נסיבות מיוחדות, אין צידוק לכך שבעל דין שזכה במשפט ייצא בחסרון כיס ויישא בעצמו אפילו מקצת ההוצאות שנאלץ להוציאן (ראה ע"א 77/85 חברת החשמל מחוז ירושלים נ' חברת החשמל לישראל פ"ד לט(2)592, וכן י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, ש' לוין עורך, 1995)544-545). 6. בשוקלו את גובה שכר טרחת עו"ד התייחס בית המשפט קמא, בין היתר, לעובדה, כי המערערים לא גילו את דבר קיומה של התובענה המקבילה. כן גרס בית המשפט, כי המערערים חזרו בהם מתובענתם רק בשלב שלא היתה להם עוד כל ברירה. עם זאת, התחשב בית המשפט בעובדה כי המערערים ביקשו את מחיקת התובענה בתום פרשת התביעה וחסכו על-ידי כך את שלב ההגנה. על רקע נימוקים אלה הגיע בית המשפט למסקנה כי, בהתחשב בכל הנסיבות, מן הראוי להפחית משכר הטרחה המוסכם בין המשיב לעורך-דינו מסך של 164,000 ש"ח (שהוא 5% מסכום התובענה, לאחר שיערוך ליום הגשת בקשת המחיקה) ולהעמיד אותו על 100,000 ש"ח. 7. לפנינו קבלו המערערים על כך, כי בשני הנימוקים הנזכרים לא דק בית המשפט פורתא. לטענתם, לא היה צורך לגלות את דבר התובענה המקבילה בשל העדר שייכות. יתרה מזו, טענה זו הם העלו במפורש באחת מהמרצותיהם שלא הגיעה לכלל הכרעה. כן חלקו המערערים על הנימוק, כי חזרו בהם רק לאחר שלא היתה להם כל ברירה. 8. גם אם הצדק עם המערערים בשתי נקודות אלה - ואין אני רואה צורך להכריע בהן - הרי שכר טרחת עו"ד שנפסק על-ידי בית משפט קמא נראה מתאים לנסיבות העניין. על כל פנים, אין הוא חורג מן המידה הראויה, חריגה אשר תצדיק התערבות מצידנו. אי לכך, הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיב הוצאות ושכר טרחת עו"ד סך 7,500 ש"ח. ש ו פ ט השופטת ט' שטרסברג-כהן: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ד' ביניש: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט אנגלרד. ניתן היום, י"ט בסיון תשנ"ט (3.6.99). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97004190.Q05 /שב