מ.ו השקעות בע"מ נ. רשות המיסים בישראל - משרד האוצר

פסק-דין בתיק בג"ץ 419/10 בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק בג"ץ 419/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' עמית העותרת: מ.ו השקעות בע"מ נ ג ד המשיבה: רשות המסים בישראל - משרד האוצר עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד נידאל דאוד פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בין העותרת לבין המשיבה נתגלעה מחלוקת בדבר חבותה של הראשונה במסי מקרקעין. מחלוקת זו נדונה בבית-משפט זה במסגרת שני הליכי ערעור נפרדים, אשר הוכרעו בסופו של דבר לטובת המשיבה (ע"א 5192/06 וינברג ואח' נ' מנהל מס שבח מחוז תל-אביב (17.3.2008); ע"א 345/04 וינברג ואח' נ' מנהל מס שבח מחוז תל-אביב (22.9.2008)). עוד קודם לכן, הגישה העותרת עתירה למתן צו המורה למשיבה להימנע מלנקוט נגדה הליכי גבייה עד להכרעה בערעורים, וזאת על-פי סעיף 91(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, אך אותה עתירה נדחתה מן הטעם כי הסוגיה כבר עמדה לדיון במסגרת שתי בקשות לעיכוב, שנלוו לערעורים הנ"ל (בג"ץ 101/07 וינברג ואח' נ' רשות המיסים בישראל (26.3.2007)). לאחר שנדחו הבקשות כמו גם הערעורים, הגישה העותרת עתירה נוספת לבית-משפט זה – זהה לקודמתה, אך הפעם דחה בית-המשפט את העתירה מתוך שנקבע כי היא עולה כדי שימוש לרעה בהליכים, ובעקבות כך אף הושתו על העותרת הוצאות בסך 35,000 ש"ח. בפסק-הדין קבעה השופטת א' פרוקצ'יה: "לאחר כל ההליכים הללו, שבו העותרים והגישו עתירה זו, שמטרתה זהה בתכלית למכלול ההליכים והבקשות שיזמו לעיכוב ביצוע גביית חובות המס שהוטלו עליהם עד להשלמת הליכי הערעורים בבית המשפט העליון. אין משמעות להליך אלא כמעשה עקיפה ברורה של שרשרת הליכים הכוללת עתירה קודמת לבג"צ ומספר הליכים לעיכוב ביצוע החלטות הערכאות קמא, החוזר על עצמו בנסיון עקבי להביא להפסקת הליכי הגבייה כלפי העותרים, תוך הטרדה חוזרת ונישנית של ערכאות המשפט בבקשות זהות בתוכנן, תוך שינוי פורמלי של מסגרתן הדיונית החיצונית, ואגב התעלמות מוחלטת מהחלטות שניתנו בהן" (בג"ץ 75/08 חברת מ.ע.ג.ן ואח' נ' רשות המיסים בישראל (לא פורסם, 18.11.2009)). 2. אך העותרת מיאנה לקבל עליה את הדין, ולאחר שנדחו אף בקשותיה לעיון חוזר בפסק-הדין, שבה והגישה את העתירה שבפנינו, תוך שהיא מדגישה כי בעתירותיה הונחה שאלה עקרונית לפתחו של בית-משפט זה, אשר לא נדונה כלל ועיקר. טענה זו לא אוכל לקבל. ענינה של העותרת – שממילא הפך תיאורטי עם מתן פסקי-הדין בערעורים שהוגשו, נבחן לגופו בהליכים השונים אשר התנהלו בעניינה עד כה, וניסיונה העיקש לשוב ולהעלותו באצטלות שונות לא יוכל לצלח. 3. לפיכך, העתירה נדחית על הסף. העותרת תשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך של 35,000 ש"ח. ניתן היום, י"א בשבט התש"ע (26.01.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10004190_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il