ראמי חיאדרי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4187/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4187/05 ע"פ 5050/05 ע"פ 5172/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער בע"פ 4187/05: המערער בע"פ 5050/05: המערער בע"פ 5172/05: ראמי חיאדרי ח'אדר שלאעטה אמין חסן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.4.2005, בת"פ 318/03, שניתן על ידי כבוד השופטים: א' רזי, ב' בר-זיו וי' אלרון תאריך הישיבה: כ"ג בתשרי התשס"ו (26.10.2005) בשם המערער בע"פ 4187/05: בשם המערער בע"פ 5050/05: בשם המערער בע"פ 5172/05: בשם המשיבה: בשם שרות המבחן: עו"ד ראפי מסאלחה; עו"ד טאהא חיאדרה עו"ד שאהין מחמוד עו"ד ראפי מסאלחה עו"ד זיו אריאלי גב' שושנה אלימלך פסק-דין הנשיא א' ברק: ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13/04/2005, בת"פ 318/03, שניתן על ידי כבוד השופטים א' רזי, ב' בר-זיו וי' אלרון. 1. המערערים הורשעו – לאחר שהודו בעובדות כתב האישום המתוקן – בעבירות שונות שעניינן פגיעה בביטחון המדינה. ח'אדר שלאעטה (המערער בע"פ 5050/05, להלן: המערער 1) הורשע בקשירת קשר לסייע לאויב במלחמה (סעיפים 92 ו-99 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין")), מגע עם סוכן חוץ (סעיף 114 לחוק העונשין) ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת (סעיף 85(ג) לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945 (להלן: "תקנות ההגנה")). נגזרו עליו 10 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו ושנתיים מאסר על תנאי. אמין חסן (המערער בע"פ 5172/05, להלן: המערער 2) הורשע בקשירת קשר לסייע לאויב במלחמה (סעיפים 92 ו-99 לחוק העונשין) ובמגע עם סוכן חוץ (סעיף 114 לחוק העונשין). נגזרו עליו שש וחצי שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו ושנה וחצי מאסר על תנאי. ראמי חיאדרי (המערער בע"פ 4187/05, להלן: המערער 3) הורשע בקשירת קשר למתן שירות להתאחדות בלתי מותרת (סעיף 85(ג) לתקנות ההגנה) ובאי מניעת פשע (סעיף 262 לחוק העונשין). נגזרו עליו שנתיים וחצי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו ושנה מאסר על תנאי. במשך משפטם היו המערערים 1-2 עצורים עד תום ההליכים. המערער 3 היה נתון במעצר למשך 13 חודשים, עד ששוחרר ביום 19/08/04 בעקבות החלטת בית משפט זה (בש"פ 4519/04, בש"פ 4509/04), ולאחר שנקבעו לו תנאי שחרור למעצר בית (ב"ש (חיפה) 4760/04). ביצוע גזר הדין לגביו עוכב עד להכרעה בערעורו (ע"פ 4187/05). שלושת הערעורים הינם על חומרת העונש. 2. תמצית העובדות לפי כתב האישום המתוקן הן אלו. המערער 1 היה החל משנת 1998 סטודנט להיסטוריה באוניברסיטת אלירמוך בירדן. במהלך שהותו שם יצר קשרים עם אחד איאד ספריני, פעיל בארגון החמאס. ספריני זה מימן את עלייתו לרגל לסעודיה של המערער 1, גייס אותו לחמאס והשיג את הסכמתו לסייע לארגון באיסוף מידע על מקומות ציבוריים בישראל. בשנת 2003 אף עבר המערער 1 קורס ביטחוני בן שבוע, שכלל בין היתר אימון באמצעי לחימה שונים, התמודדות עם שיטות חקירה וזיהוי מעקבים. כן ניסה, בהכוונת ספריני, לגייס פעילים נוספים לארגון החמאס, תוך מתן עדיפות לסטודנטים ישראלים הלומדים בירדן. במסגרת זו פעל לגיוסו של המערער 3 ואחרים לחמאס. המערער 2 היה בשנים 2001-1998 סטודנט לסוציולוגיה באוניברסיטת אלירמוך בירדן. בדומה לחברו, המערער 1, גם המערער 2 היה מצוי בקשר עם פעיל החמאס ספריני והתוודע לשייכותו של זה לארגון. במסגרת קשר זה הסכים להתגייס לארגון החמאס ולסייע בהעברת ספרים ואשגרים מירדן לישראל ובהסעת אנשים בתוך ישראל. כן עבר, במהלך עליה לרגל לסעודיה שמומנה בידי ספריני, הדרכה בנושאים כגון מילות קוד לתקשורת, העברת מסרים מירדן לישראל, שיטות למעקב ולזיהוי מעקב, שימוש בטלפונים ואיסוף מידע על מקומות ציבוריים בישראל. המערער 3 היה החל מסוף שנת 2002 סטודנט לרוקחות באוניברסיטת אל עולום וטכנולוג'י בירדן. בחודש יוני 2003 הוא נפגש עם המערער 1, אשר חשף בפניו את השתייכותו לחמאס וסיפר לו על הקורס הביטחוני שעבר. במסגרת המפגש בינהם, הביע המערער 3 הסכמה לסייע לחמאס בדרכים שונות, כגון תצפית על אוטובוסים בישראל, והוצע לו לעבור קורס בטחוני בירדן ולעלות לרגל לסעודיה לטובת גיוסו. מספר שבועות לאחר מפגש זה, בשעה שהמערער 3 היה בישראל, הודיע למערער 1 כי לא יוכל לעלות לרגל לסעודיה, משיקולים כלכליים. 3. המערערים מערערים בפנינו על חומרת העונש שנגזר עליהם. לשיטתם, בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לנסיבותיהם האישיות כפי שהשתקפו בתסקיר שירות המבחן, כמו גם להעדר עבר פלילי מצידם ולעובדה כי המעשים לא התממשו לכדי גרם נזק בפועל. כן הועלו בפנינו טיעונים הנוגעים לאחידות הענישה והאינטרס השיקומי ביחס לאנשים בתחילת דרכם. שקלנו טענות אלה. ביחס למערערים 1-2, נחה דעתנו כי דין הערעור להדחות. העבירות בגינם הורשעו המערערים 1-2 הן חמורות ביותר. הם ביקשו להפוך עצמם לידו הארוכה של האויב. רבים היו עשויים להיפגע כפועל יוצא של מעשיהם. בנסיבות אלו, העונשים שהוטלו עליהם אינם חמורים כלל ואינם מצדיקים את התערבותנו. ביחס למערער 3, מצאנו כי בנסיבות העניין יש מקום להקל בעונשו. במסגרת זו נתנו משקל לגילו הצעיר בעת ביצוע העבירות וריחוקו מסביבה תומכת באותה עת, כמו גם לתפקודו וההתקדמות שעשה מאז ביצוע אותן עבירות, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. כן נתנו משקל למעורבותו הקצרה בפרשה כולה ולאופי המעשה והמחדל בגינם הורשע. לפיכך, אנו מעמידים את תקופת מאסרו בפועל על תקופת המעצר שכבר רוצתה (13 חודשים). ערעורם של המערערים בע"פ 5050/05 ובע"פ 5172/05 נדחה. ערעורו של המערער בע"פ 4187/05 מתקבל במובן זה שתקופת מאסרו בפועל תועמד על תקופת המעצר שכבר רוצתה. העונש על תנאי שהושת עליו יעמוד בעינו. ה נ ש י א השופטת ד' ביניש: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק. ניתן היום, א' בשבט התשס"ו (30.1.2006). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05041870_A04.doc/דז/ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il