פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ע"א 4175/22
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערערת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
7. פלוני
8. פלונית
9. פלונית
10. פלונית
11. פלוני
12. פלוני
13. פלונית
14. עו"ד נילי גורביץ
15. עו"ד אילן פורת
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה מיום 7.6.2022 בתמ"ש 62971-09-14 שניתנה על ידי כבוד השופטת י' שקדי שץ)
בשם המערערת:
עו"ד חנן כהן
פסק-דין
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (השופטת י' שקדי שץ) מיום 7.6.2022 בתמ"ש 62971-09-14 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.
הצדדים להליך הם יורשי בני זוג (להלן: המנוחים) שהיו ממקימי אחת המושבות במחוז חיפה בתחילת המאה הקודמת. בין הצדדים נתגלע סכסוך הנוגע למקרקעין שהורישו המנוחים, אשר הוליד מספר רב של הליכים משפטיים.
אחד מן ההליכים בין הצדדים נפתח כבר בשנת 2001 (תמ"ש 6030/01; להלן: ההליך הראשון), ופסק דין ניתן בו ביום 30.1.2007 (השופטת ש' גליק; להלן: המותב הראשון). על פסק הדין הוגש ערעור, אשר התקבל חלקית ביום 24.9.2008 (ע"מ 535/07; השופטים ש' שטמר, י' עמית וי' וילנר), וההליך הראשון הוחזר למותב שדן בו לבחינת שני נושאים שקבעה ערכאת הערעור, ובהתאם ניתן פסק דין חדש בהליך הראשון ביום 5.10.2010 ופסק דין משלים ביום 15.5.2012 (להלן ביחד: פסקי הדין הקודמים).
בהמשך לפסקי הדין מונו שלושה כונסי נכסים למימוש נכסי העיזבון, וביום 29.9.2014 נפתח ההליך נושא הערעור דנן, שבו טענה אחת מכונסי הנכסים כי אחד הכונסים האחרים אינו משתף פעולה, ובית המשפט התבקש להורות על ביטול מינויים של שלושת כונסי הנכסים ועל מינוי כונס נכסים "חיצוני".
ההליך נותב לטיפולו של השופט ט' פפרני וניתנו בו החלטות רבות, ובחודש מרץ 2021 הועבר ההליך לטיפולו של המותב הנוכחי.
ביום 17.4.2022 ניתנה החלטה בבקשות שהגישו כונסי הנכסים בין היתר לשחרר ליורשים את כספי המכר שהתקבלו ממכירת חלק מן המקרקעין שבמחלוקת וכן לאפשר מכירת מקרקעין אחרים. בהחלטה צוין כי המערערת התנגדה לבקשות וטענה כי יש להקפיא את ההליך "בשל פעולות שפיטה הנגועות במרמה, קנוניה בין הערכאות הדיוניות לערכאות הערעור; עבירות פליליות של קבלת דבר במרמה בסיוע, גיבוי והכשר של בתי המשפט". כמו כן צוין כי בתגובה נוספת מטעמה טענה המערערת שיש להקפיא את ההליך "מאחר וענייני התיק מצויים בבירור אצל גורמי האכיפה ונציב התלונות על השופטים". המותב קבע כי טענות המערערת אינן מצדיקות את עיכוב מכירת המקרקעין שהתבקשו, מאחר ש"כל טענותיה של [המערערת] מופנות כלפי החלטות חלוטות, אשר בשלב זה, בית המשפט אינו יכול לשוב ולהידרש להם – שעה שנבחנו והוכרעו על ידי בתי המשפט במסגרת ההליכים הקודמים". המותב הטעים כי ההליך מסדיר את חלוקת העיזבון לאחר שהתקבלו כבר החלטות בעניין זהות היורשים והיקפו של העיזבון, ולפיכך טענות הנוגעות לערכאות הקודמות שנדרשו למחלוקות בין הצדדים ולהחלטות שניתנו, אינן יכולות להצדיק את מניעת מכירת המקרקעין בשלב זה.
ביום 25.4.2022 הוגשה בשם המערערת בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין. בבקשה נסקרו החלטות שהתקבלו בנוגע למחלוקות בין הצדדים לאורך עשרות שנים, ובהן גם במסגרת ההליכים שהוצגו לעיל, ונטען כי ההליך הוא "ביטוי תוצאתי של פעולות שפיטה נגוע[ות] במרמה ויחסי קנוניה בין ערכאה דיונית לבין ערכאת הערעור הראשונה לבין ערכאת הערעור השישית". נטען כי חלק מן הערכאות שדנו בהליכים התעלמו מטענות ומסמכים שהוגשו, ובפרט בפסקי הדין הקודמים שבהם המותב הראשון קיבל גרסאות בעל-פה בניגוד למסמכים בכתב; ביסס את פסק הדין על עדויות שמיעה של צדדים שהעידו על אירועים שאירעו לפני שנולדו; מנע סריקת מסמכים לתיק ו"השמיד ראיות"; ועוד כיוצא בזאת. כמו כן, נטען כי השופט פפרני, שטיפל בתחילה בהליך, והמותב הנוכחי שאליו הועבר ההליך, פעלו ב"דרכי מרמה" כדי לטייח את המעשים הפליליים שהיא טוענת שבוצעו.
בנוגע למותב הנוכחי בפרט, הוצגה בבקשה שורה של החלטות שיפוטיות שנתן מאז שהועבר אליו ההליך בחודש מרץ 2021, ונטען כי עולה מהן שהמותב ממשיך "במסע ההתנכלות וההתעללות ב[מערערת ובבא-כוחה], אגב ביצוע פעולות שפיטה נגוע[ות] במרמה".
ביום 7.6.2022, ולאחר שהצדדים הגישו התייחסויות לכך שבקשת הפסלות הוגשה ללא תצהיר ולכך שבהמשך צורף תצהיר מטעם אחי המערערת, דחה המותב את בקשת הפסלות. המותב קבע כי מרבית המחלוקות בין הצדדים הוכרעו בהליכים קודמים, וההליך עניינו אך במתן הוראות בדבר אופן ביצוע פסק הדין. המותב ציין כי חלק נכבד מבקשת הפסלות עוסקת בהליכים קודמים ובהתנהלות מותבים אחרים שדנו בהם, וכי הבקשה אינה מצביעה על "התנהלות או נסיבות המבססות את הטענה כי גובשה עמדה על ידי בית המשפט ביחס להליך באופן שאין טעם בהמשך ניהולו". המותב הוסיף כי המערערת מפנה להחלטות שונות שנתן, אך אין באלה כדי להקים עילת פסלות וככל שהמערערת סבורה כי נפלה בהן טעות – "ההליך המתבקש הוא הגשת ערעור". כמו כן ציין המותב כי העובדה שהבקשה הוגשה ללא תצהיר שתומך בה ובהמשך הוגש תצהיר מטעם אדם שאינו בעל דין, מהווה אף היא טעם לדחיית הבקשה.
מכאן הערעור שלפניי, שגם אליו מצורף תצהיר מטעם אחיה של המערערת, שאינו בעל דין בהליך אך לטענתו "הייתי ועודני מעורב בתיק החל מתחילת שנות התשעים". במסגרת הערעור מועלות שוב הטענות שהועלו בבקשת הפסלות וכן נטען, בין היתר, כי ההחלטה בבקשת הפסלות "מתמקדת בהיבטים פרוצדורליים של מועדי הגשה טפלים ולא במהות"; כי המותב השמיט טענות רבות וחשובות, לא דן בכולן והציג את חלקן באופן "מגמתי"; וכי המותב דחה את הבקשה בין היתר בשל אי-הגשת תצהיר אף שהוסבר שהמערערת לא הגישה תצהיר בשל מצבה הרפואי.
דין הערעור להידחות. הערעור דנן מייחס למותבים רבים שדנו בסכסוך בין הצדדים מעשים פליליים וחמורים, ללא בדל של ראיה לכך, מעבר לעובדה שההחלטות שנתנו לא נשאו חן בעיני המערערת ובא-כוחה. לא אחת נפסק כי הדרך להשיג על החלטות שיפוטיות היא בהליכי הערעור המתאימים ולא בהליכי פסלות שופט (ראו: ע"א 2217/22 מזרחי נ' עו"ד לונדנר, פסקה 9 (24.5.2022)), וכל שכן לא בדרך של הטחת האשמות חמורות ללא כל בסיס במותבים השונים שדנו בעניינם של הצדדים. הטענות המועלות בערעור, שרובן כלל לא ניתנו על-ידי המותב שפסילתו התבקשה, עוסקות בהחלטות שיפוטיות ובהן כאלה שעליהן כלל לא ננקטו הליכי ערעור ואשר ניתנו זמן רב לפני הגשת הבקשה. די בכך כדי להביא לדחיית הערעור.
בנסיבות אלה, ומשדין הערעור להידחות מן הטעמים שפורטו לעיל, איני רואה מקום להידרש לסוגיית התצהיר שצורף לבקשת הפסלות ולערעור.
אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת, שבשמה הוגש הערעור המשתלח והמבזה מותבים הרבים שדנו בהליך, ללא כל בסיס, תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ש"ח.
ניתן היום, ט' בחשון התשפ"ג (3.11.2022).
ה נ ש י א ה
_________________________
22041750_V13.docx רי
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il