יהודה שריג נ. משה זיידי

פסק-דין בתיק רע"א 4172/05 בבית המשפט העליון רע"א 4172/05 בפני: כבוד השופט א' ריבלין המבקש: יהודה שריג נ ג ד המשיב: משה זיידי בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין 1. אלו בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל ובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' שטופמן). 2. כנגד המבקש הוגשה תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה (כבוד השופט א' קסירר). בפסק דינו מיום 18.1.2001 חייב בית המשפט לתביעות קטנות את המבקש לשלם למשיב סכום כולל של 7,215 ש"ח בתוספת הוצאות משפט, בגין נזקים שהסב המבקש למשיב בתאונת דרכים. פסק הדין ניתן בהיעדר המבקש ומבלי שהגיש כתב הגנה. ביום 5.2.2004 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו. בית המשפט קבע, כי הבקשה הוגשה "לאחר עבור כל מועד דרוש ובשיהוי ניכר, ללא בקשה להארכת מועד, ללא העתרות לה וללא בסיס והצדקה של ממש..." משכך, לא ראה בית המשפט לתביעות קטנות להיעתר לבקשה. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפני בית המשפט המחוזי. בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה נכתב: "אינני סבורה כי נפלה טעות כלשהי בהחלטת בית המשפט קמא משלא ביטל את פסק דינו, שניתן למעלה משנתיים קודם לכן, ביום 18.01.01, משהוכח כי נמסרה האזהרה למבקשה, עו"ד [צ.ל. עוד, א.ר.] ביום 12.1.03, ובכל זאת לא טרח המבקש לפנות בבקשה לביטול פסק הדין, במשך למעלה משנה." לאור הקביעות הללו, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור. כמו כן, דחה בית המשפט המחוזי בקשה נוספת מטעם המערער, בה ביקש לבטל את פסק הדין ולאשר בקשת רשות ערעור מתוקנת. 3. המבקש טוען, כי בית המשפט שגה עת מצא אותו אחראי לגרימת הנזקים למשיב. המבקש אף מטיל ספק בהתכנות קביעה מעין זו, וזאת לאור העובדה שטענת האחריות נסמכה על עדותו של עד יחיד ומבלי שנתלוו לה כל תימוכין. עוד טוען המבקש, כי המשיב מסר תצהירים כוזבים על-מנת לחפות, כלשון המבקש, על המסד הראיתי החסר, שעמד בפני בית המשפט לתביעות קטנות ובפני בית המשפט המחוזי. במסגרת טיעוניו מפרט המבקש את הסיבות השונות שהביאו לכך שלא התייצב או הגיש כתב הגנה בפני בית המשפט לתביעות קטנות. בין השאר טוען המבקש, כי לא נמסרה לו הזמנה כראוי. עוד טוען המבקש, כי לנוכח הסיכויים הטובים שיש לו בהוכחת צדקתו בבית המשפט לתביעות קטנות, הרי שראוי לאפשר לו להגיש כתב הגנה ולהציג את ראיותיו בפניו. עיקר טענתו של המבקש במסגרת בקשתו לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל נוגעת לנזקים "הבלתי הפיכים", כלשונו, שייגרמו לו באם ימומשו העיקולים שהוטלו על רכושו. 4. דין הבקשות להדחות. עיינתי בטענות המערער, ובהחלטות בתי המשפט קמא ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 21.3.2005. התנהלות המבקש בהליכים הנוגעים לבקשה שלפנינו התאפיינה בשיהוי ניכר. הבקשה שהוגשה בפני בית המשפט לתביעות קטנות לביטול פסק הדין, הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, כמו גם בקשת רשות הערעור והבקשה לביטול ההחלטה שנידונו בבית המשפט המחוזי הומצאו כולן בחלוף חדשים רבים ממועד מתן פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות. המערער בטענותיו אף מציין כי ידע על קיומו של פסק הדין מיום 13.1.2003, כיוון שבמועד זה נמסרה לידיו אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, אך, כלשונו, "לא ידע על פסק הדין גופו" כיוון שזה לא צורף לאזהרה. כאמור, בית המשפט המחוזי לא קיבל טענה זו. אף אני סבור, כי אין בטענה זו, או בטענות האחרות שהובאו על-ידי המערער הסבר שיש בו כדי לרפא את השיהוי הרב שאפיין את התנהלותו של המערער. למותר לציין, כי הזמן הרב שחלף למן מועד מתן פסק הדין ועד שיזם המבקש הליכים מטעמו אינו עולה בקנה אחד עם סדרי הדין הקבועים בחוק. אשר-על-כן, דין הבקשה לעיכוב ביצוע והבקשה למתן רשות ערעור להדחות. משלא נדרשה תגובה לבקשות, איני עושה צו להוצאות. מן הראוי עם זאת כי המשיב, לפנים משורת הדין, ייתן דעתו ולבו למצוקתו האישית של המבקש, ככל שהדבר ניתן. ניתן היום, ט' באייר תשס"ה (18.5.05). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05041720_P01.docהג מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il