אורן חנוני נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 4171/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4171/14 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. אורן חנוני 2. איתן כהן 3. אסף קורניצר ועוד 71 שוטרים וקצינים אחרים 4. דליה אלחרר 5. דוד ארואס 6. מרסלו פלסלר ועוד 26 שוטרים וקצינים נוספים 7. משה אריה 8. שלומית נתן 9. עדי אלגרנטי ועוד 31 שוטרים וקצינים נוספים נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים 2. משטרת ישראל 3. המשרד לבטחון פנים 4. משרד האוצר עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אלי בכר; עו"ד עדי אזולאי פסק-דין השופטת א' חיות: 1. לאחר עבודת מטה ממושכת שקיימה משטרת ישראל בשנים האחרונות בכל הנוגע לתוספות פעילות לשוטרים ואנשי משמר הגבול, נקבעה "טבלת שקילה" חדשה, וכתוצאה ממנה הוחלט מחד גיסה להפחית באופן משמעותי את רמת הפעילות הצמודה למאות שוטרים ואנשי משמר הגבול המשרתים באזור יהודה ושומרון ומאידך גיסה הוחלט להעלות מיידית את שכרם של למעלה מאחד עשר אלף שוטרים אחרים. נוכח ההפחתה בשכרם, פתחו העותרים בעתירה דנן - כמאה וארבעים שוטרים המשרתים במשטרת ישראל ובמשמר הגבול באזור יהודה ושומרון - בהליכים נגד המשיבים 4-2 בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (פ"ה 74665-01-14; פ"ה 10659-04-14; פ"ה 3679-04-14) ועתרו כי יוצהר שמשטרת ישראל אינה רשאית להפחית משכרם וכן עתרו לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבים 4-2 להפחית משכרם עד להכרעה בתובענה. בית הדין האזורי דחה את הבקשה לסעד זמני ביום 22.5.2014, וקבע כי הבקשה לוקה בשיהוי ניכר שכן ההחלטה בעניין טבלאות השקילה נתקבלה כשנתיים לפני הגשת התובענה ומכל מקום, כך נקבע, מדובר בסעד כספי והמקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים בהם יינתן סעד זמני שעניינו חיוב כספי. העותרים הגישו ביום 26.5.2014 בקשה דחופה למתן רשות ערעור על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה ועיקר טענותיהם באותה הבקשה התמקדו בסיווג הסעד אותו ביקשו כסעד כספי על ידי בית הדין האזורי בעוד שלשיטתם מדובר בסעד הצהרתי עם נגזרות כספיות. עוד טענו העותרים כי הורדת התוספת והטבת המס הצמודה לה באופן מיידי תשפיע עליהם לרעה ותגרום להם נזק בלתי הפיך. בית הדין הארצי לעבודה (כב' השופטת ל' גליקסמן) דחה את הבקשה ביום 29.5.2014 וקבע כי בית הדין האזורי צדק בקובעו כי הסעד הזמני המבוקש הוא במהותו סעד כספי, וכי נסיבות המקרה אינן מצדיקות חריגה מן הכלל שלפיו לא יינתן סעד זמני כזה. בית הדין הארצי הוסיף, כי אמנם להפחתת השכר השלכות רבות ומשמעותיות על העובד ומשפחתו, אולם נוכח האמור בתגובת המדינה לעניין שיעור הפגיעה בשכר לגבי חלק גדול מהמבקשים, לא מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות מתן סעד זמני. בית הדין הארצי הוסיף עם זאת כי יש מקום להורות שההליך יידון בלוח זמנים מואץ, וכך אף קבע בית הדין האזורי בהחלטתו. 2. מכאן העתירה שלפנינו בה מבקשים העותרים כי נורה לבית הדין הארצי לעבודה ליתן טעם מדוע לא ייתן להם רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי ולמשיבים 4-2 מדוע לא יסירו את התנגדותם לסעד הזמני המבוקש. כמו כן, מבקשים העותרים כי יינתן צו ביניים המורה למשיבים 4-2 לא להפחית משכרם של העותרים עד לסיום הדיון בעתירה זו. לטענת העותרים, היה על בית הדין הארצי לעבודה לקבוע הלכה ברורה לפיה הפחתת שכר חד צדדית נגועה בחוסר סבירות קיצוני ומצדיקה מתן סעד זמני. עוד טוענים העותרים כי אין לסווג את בקשתם כבקשה ל"סעד כספי" אלא כ"סעד הצהרתי" המצהיר על זכותם לא להיפגע מהחלטות חד צדדיות של מעסיקתם וכי הסיווג השגוי של הסעד הביא לפגיעה בעקרונות הצדק והמשפט. העותרים מוסיפים כי בנסיבות המיוחדות של שוטרים שאינם רשאים להתארגן, יש לתת סעד זמני שיאזן את חוסר השוויון המובנה ביחסי העבודה שלהם. לשיטת העותרים על בית משפט זה להתערב בהחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה, משום שלשאלת סיווג הסעד כסעד כספי או הצהרתי ישנן השלכות מעבר להליך זה והעניין מצריך ליבון ובירור משפטי. 3. דין העתירה להידחות. כפי שנקבע לא אחת, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין לעבודה, וההתערבות בהחלטותיהם מצומצמת למקרים בהם נפלה טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב את התערבותו של בית משפט זה לתיקונה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 5958/05 עו"ד ארבל נ' בית הדין הארצי לעבודה (14.2.2006)). עוד נפסק כי אמת מידה מרכזית להתערבותו של בית משפט זה בפסיקת בתי הדין לעבודה, היא החשיבות הציבורית הכללית של העניין או היותה של הסוגיה שמעלה העתירה עקרונית ובעלת השלכות רוחב (בג"ץ 5393/12 ביטון נ' בית הדין האזורי לעבודה חיפה (5.8.2012)). ההחלטות שכנגדן מכוונת העתירה דנן הן החלטות ביניים של בתי הדין לעבודה הנוגעות לסעד זמני ובעניינים אלה נפסק לא אחת כי נכונותו של בית משפט זה להתערב היא מצומצמת אף יותר (בג"ץ 8506/09 דיגיטל ווריפקישיין (2007) בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (27.10.2009); בג"ץ 1741/06 אילן נ' עיריית תל אביב (9.4.2006)). העותרים אינם מעלים בעתירתם טעם של ממש המצדיק סטייה מכללי אי ההתערבות אשר פורטו לעיל והעובדה שמדובר בסעד זמני ולא בפסק דין חלוט ובהליך שיישמע בבית הדין האזורי באופן מואץ, מחזקת אף היא את המסקנה כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק את התערבותנו. העתירה נדחית, אפוא. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח בסיון התשע"ד (‏16.6.2014). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14041710_V01.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il