נהאד אסמאעיל נ. משרד הפנים חדרה

פסק-דין בתיק בג"ץ 4171/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4171/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת א' חיות העותרים: 1. נהאד אסמאעיל 2. ליאלי אסמאעיל נ ג ד המשיב: משרד הפנים חדרה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ת'רות מדלג בשם המשיב: עו"ד אבינעם סגל-אלעד פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. לפנינו עתירה כנגד החלטת המשיב, אשר דחה את בקשת העותרים להעניק לעותרת מעמד בישראל במסגרת איחוד משפחות, וזאת מן הטעם שהיא אינה עומדת בגדרי החריגים הקבועים בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, כפי שתוקן באוגוסט 2005 (להלן: "החוק"). 2. העותר, אזרח ישראל, נשוי משנת 1999 לַעותרת שהיא תושבת האזור. העותרת חיה בישראל מאז שנת 2000. לבני הזוג שלושה ילדים והם חיים יחד בבאקה אל גרביה. ביום 13.8.05 פנו העותרים אל המשיב בבקשה להעניק לעותרת מעמד בישראל במסגרת איחוד משפחות. ביום 7.2.06 נמסר לעותרים כי בקשתם נדחתה, כיוון שהעותרת אינה עומדת בגדרי החריגים הקבועים בחוק. עוד נמסר להם, כי על העותרת לצאת את הארץ לאלתר, ואם לא תעשה כן יוצא כנגדה צו הרחקה. כנגד החלטה זו של המשיב מכוונת העתירה. 3. לטענת העותרים, ההחלטה אינה מגובה בראיות, משוללת יסוד עובדתי ומשפטי, אינה סבירה, מפלה את העותרים לרעה ופוגעת בזכויותיהם לאיחוד משפחות על פי דין. 4. דין העתירה להידחות על הסף, באשר העותרים לא הצביעו על עילה טובה להתערבות בהחלטת המשיב. סעיף 2 לחוק קובע, כי כל עוד החוק עומד בתוקפו, לא יעניק שר הפנים לתושב האזור אזרחות לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, או רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ומפקד האזור לא ייתן לתושב כזה היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור. סעיף 3 לחוק קובע חריג לכלל זה, ומעניק לשר שיקול דעת לאשר בקשה של תושב למתן היתר שהייה בישראל בידי מפקד האזור, בין היתר, לגבי תושבת איזור שגילה מעל 25 שנים, לשם מניעת הפרדתה מבן זוגה השוהה כדין בישראל (סעיף 3(2) לחוק). העותרת בענייננו הינה ילידת 18.1.82 ולפיכך ימלאו לה 25 שנים ביום 18.1.07. לאור זאת, בשלב זה היא אינה עומדת בתנאי הקבוע בחריג לחוק לשם קבלת מעמד במסגרת איחוד משפחות. יוצא, איפוא, כי החלטת המשיב מעוגנת בהוראות החוק וניתנה במסגרתו. 5. טענותיהם של העותרים כנגד החלטה זו, המחוייבת לפי לשון החוק, הינן טענות כלליות שאין בהן כדי להתגבר על ההסדר החקיקתי הברור, ועל המדיניות אותה הוא משקף. אשר לטענה בדבר אי חוקתיותו של החוק עקב פגיעתו בזכויות העותרים, גם לכך לא ניתן לתת משקל נכון לעת זו, מאחר שרק בעת האחרונה הכיר בית משפט זה, ברוב דעות, בחוקתיותו של החוק, וקבע כי הוא עומד במבחן הביקורת החוקתית על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (בג"ץ 7052/03 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, טרם פורסם). לאור האמור, אין מנוס מדחיית העתירה, משהיא אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטת הרשות המוסמכת. 6. מעבר לנדרש, ראוי לציין, כי בתוך מספר חודשים, לאחר ה-18.1.07, תיפתח הדרך בפני העותרים לחדש את בקשתם לאיחוד משפחות, וזאת עם הגיע העותרת לגיל 25, שאז תמלא אחר התנאי האמור בחריג לחוק. אומר בהקשר זה, כי לאור סמיכות הזמן עד להבשלת מילוי תנאי החריג בידי העותרת, טוב היה עושה המשיב אילו איפשר לה לשהות עוד מספר חודשים בישראל בלא להרחיקה, כדי להקל על המשפחה ולמנוע את פירודה, וכדי להניח לו בתוך זמן לא רב לשקול בקשה חדשה, אשר אפשר שתיענה בחיוב על פי תנאי החריג. העתירה נמחקת, איפוא, בלא צו להוצאות. ניתן היום, י"ט באב תשס"ו (13.8.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06041710_R06.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il