גיא זרובצ'יק נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4165/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4165/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות המערער: גיא זרובצ'יק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.3.05 בת.פ. 339/03 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' בר זיו תאריך הישיבה: ט"ו בחשון תשס"ו (17.11.05) בשם המערער: עו"ד גלעד משה, עו"ד מוראל כרמל בשם המשיבה: עו"ד בת-עמי ברוט בשם שירות המבחן: גב' אדווה פרוינד פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו) לפיו נגזר על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל ו- 20 שנות פסילת רשיון נהיגה. זאת, בעקבות הרשעתו, על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן שייחס לו עבירות של הריגה, אי ציות לתמרור, נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה במהירות בלתי סבירה ואי חגירת חגורת בטיחות. 2. על פי עובדות כתב האישום בהן הודה המערער, הוא נהג ברכבו לקראת צומת מרומזרת במהירות מופרזת, עקף רכבים שנסעו לפניו משמאלו ומימינו, נכנס לצמת במהירות גבוהה עת שאור אדום דלק ברמזור והתנגש במונית שנכנסה לצומת כחוק, הדף אותה וגרם לה לפגוע ברכב מסחרי שעמד ממול. כתוצאה מהתאונה נגרם מותו של נהג המונית, שמעון אוחנה ז"ל, ושל נער בן 17, דוד דהאן ז"ל. כן נחבלו בתאונה נוסעת ברכבו של המערער ונהג הרכב המסחרי. 3. ב"כ המערער מיקד טיעונו בפנינו לשניים: תקופת המאסר ותקופת פסילת הרישיון שנגזרו על מרשו. לטענתו, נגזרה על המערער תקופת פסילת רישיון ארוכה יתר על המידה והיה מקום לנכות ממנה את תקופת הפסילה בפועל, מאז אירעה התאונה. אשר לעונש המאסר טען, כי אף שהקטל בדרכים הוא רעה חולה בכל העולם, הרי שעונש מאסר ממושך אינו מעלה תרומה להרתעה או להפחתת מחיר הדמים בכבישי הארץ. עונש מאסר ממושך אין בו גם כדי ליתן נוחם למשפחות הקרבנות אך יש בו לפגוע במידה ניכרת בעברייני התנועה שברובם הינם אנשים נורמטיביים. עוד טען, כי הודאתו של המערער יש בה משום הבעת חרטה והיא חשובה במיוחד כלפי משפחות הקורבנות. הסנגור תמך טענותיו לעניין משך תקופת המאסר בפסיקה שהציג בפנינו. באת כוח המדינה הדגישה את חומרת תוצאות נהיגתו של העורר והחשיבות שבהעלאת רף הענישה אשר אולי יהיה בה משום הרתעה. 4. לאחר שעיינו בנימוקי הערעור ושמענו את טיעוני הצדדים באנו לידי דעה כי דין הערעור להידחות. בית המשפט המחוזי בחן ושקל את מכלול היבטי הענישה במקרה זה, ובכלל זאת היבטים כלליים של אינטרס ציבורי והיבטים קונקרטיים הנוגעים למערער. בית המשפט המחוזי בחן את נסיבות המקרה, את נסיבותיו האישיות של המערער, את היותו בן למשפחה נורמטיבית שסיים לימודי תיכון ושירות צבאי והתכונן ללימודים גבוהים, את הקשיים האישיים שעימם הוא מתמודד בעקבות התאונה, כמו גם את החרטה שהביע בפני שירות המבחן ובפני משפחות הנפגעים. מנגד הדגיש בית המשפט המחוזי את התנהגותו הפרועה של המערער, את עברו התעבורתי המכביד - שמונה ההרשעות הקודמות שלחובתו חרף גילו הצעיר, ומעל הכל את התוצאות הרות האסון שנגרמו בעטיה של התאונה וכאבן חסר המרפא של משפחות הקרבנות. שניים לא חזרו אל ביתם בעקבות נסיעתו הפרועה של העורר. נהג המונית, אב למשפחה, ונער שנסע במונית על מנת לא לנהוג בדרכו חזרה הביתה מבילוי. אכן, כאבן של המשפחות השכולות לא ימצא מזור. יחד עם זאת, אין בכך כדי להביא להקלה בעונש, אשר בנסיבות המקרה אינו ברף המחמיר של הענישה. נהיגתו של המערער מבטאת נורמות התנהגות שאין להן מקום על הכביש ושיש לעשות כל מאמץ לשרשן על מנת להבטיח את ביטחון הנוסעים והולכי הרגל בדרכים. ענישה הולמת במקרים מעין אלה היא ענישה מרתיעה, שכן יש בה – כך יש לקוות – כדי להשפיע על התנהגותם של נהגים בכביש וכן יש בה להעביר מסר לפיו מי אשר נוהג נהיגה פרועה ומשולחת רסן, ישא באחריות למעשיו. העונש שהושת על ידי בית המשפט המחוזי הינו מאוזן ויש חשיבות למסר שביקש להעביר באמצעות גזר הדין, מסר מרתיע לציבור הנהגים בכלל והצעירים שבהם בפרט, באמצעות ענישה מחמירה. יחד עם זאת, ראינו לנכות מתקופת הפסילה הארוכה שהושתה על המערער את תקופת הפסילה שבה כבר נשא, באופן שתקופת הפסילה של 20 שנה תחל מיום שנפסל רשיונו של המערער בפועל, דהיינו מיום שהפקיד את רשיונו. בכפיפות לעניין אחרון זה, הערעור נדחה. ניתנה היום, ט"ו בחשון תשס"ו (17.11.05). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05041650_B01.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.