מדג'ר ואח' נ' לעבודה בירושלים ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4165-04-25 לפני: כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט אלכס שטיין העותרים: 1. מדג'ר חליאט 2. אלי חננאל 3. מאיר סטלה 4. מאיר אמיל נגד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים 2. VIORICA ZBIRNEA עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: בעצמם פסק-דין השופט נעם סולברג: עתירה נגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, מיום 18.3.2025, בע"ע 63415-09-24, שעל-פיו נדחה ערעור העותרים על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, שבו נתקבלה בחלקה תביעה שהגישה המשיבה נגד העותרים. המשיבה, עובדת זרה בעלת אזרחות מולדובית, הועסקה כמטפלת סיעודית של העותרת 1. לאחר סיום העסקתה הגישה המשיבה תביעה נגד העותרים. התביעה נדחתה ברובה, למעט מספר רכיבים: פיצויי פיטורין וחלף הפקדות לפנסיה, חלף הודעה מוקדמת, והוצאות משפט. העותרים ערערו לבית הדין הארצי, אך ערעורם נדחה. מכאן העתירה שלפנינו. לאחר שנתתי דעתי על טענות העותרים, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה – להידחות על הסף, זאת בהעדר עילה להתערבותנו. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. כידוע, "התערבות שיפוטית בהכרעותיו של בית הדין הארצי לעבודה שמורה למקרים חריגים בלבד, אשר מתקיימים בהם שני התנאים המצטברים הבאים: נתגלתה בהכרעה טעות משפטית מהותית; ונסיבות העניין מחייבות התערבות שיפוטית משיקולי צדק. תנאים אלו מפורשים על-פי-רוב באופן מצמצם. בית משפט זה לא יידרש לכל טעות או שאלה שמתעוררים מפסק דינו של הדין הארצי לעבודה, ובעניין זה נודע משקל רב גם לחשיבות הסוגיה שעל הפרק ולהשלכות הרוחב שיש לה על עובדים וזכויותיהם" (בג"ץ 4609/17 גרינברג נ' בית הדין הארצי לעבודה (16.7.2017); בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986)). הטענות המועלות בעתירה הן טענות ערעוריות מובהקות. הן אינן עומדות באמות המידה שנקבעו; הרחק מכך. אשר על כן, העתירה נדחית בזאת על הסף. משלא נתבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"א ניסן תשפ"ה (09 אפריל 2025). נעם סולברג שופט דפנה ברק-ארז שופטת אלכס שטיין שופט