אלעזרא נ' הארצי לעבודה ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 41576-01-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת רות רונן העותר: דרור אלעזרא נגד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. בית הדין האזורי לעבודה 3. מדינת ישראל – המכרז הרפואי שיבא 4. קרן מחקרים רפואיים, פיתוח ותשתיות ושירותי בריאות – ליד המרכז הרפואי שיבא 5. צבי סימון עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד מורן סבוראי פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 2.12.2024 (ע"ע 40332-04-24, הנשיאה ו' וירט-ליבנה, השופטות ל' גליקסמן ו-ס' דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור מ' רובינו ו-ד' רם). בית הדין הארצי לעבודה קיבל באופן חלקי ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו מיום 19.3.2024 (סע"ש 36420-03-20, סגן הנשיאה ד' ספיבק ונציגי הציבור א' רזניק ו-י' מלי). 2. העותר עבד כפיסיקאי ראשי במכון לרדיותרפיה במרכז הרפואי שיבא, הוא המשיב 3, החל משנת 1998 ועד לפיטוריו בשנת 2019. מבלי לפרט, ביום 17.3.2020 הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה שבה טען כי פוטר שלא כדין. כמו כן, העותר טען כי מנהלו, המשיב 5, הוציא את דיבתו. התביעה נדחתה ברובה, פרט לרכיב שנסב על לשון הרע. בסיכומו של דבר, נפסקו לעותר פיצויים בסך של 5,000 שקלים בגין רכיב זה, לצד חיובו בתשלום הוצאות משפט בסך כולל של 24,000 שקלים. 3. העותר הגיש ערעור על כך לבית הדין הארצי לעבודה. מפרוטוקול הדיון עולה כי במהלכו הוצעה לצדדים פשרה לפיה פסק דינו של בית הדין האזורי יישאר בעינו למעט בכל הנוגע לחיובו של העותר בהוצאות משפט, כך ש"ההוצאות שנפסקו בסך 24,000 ₪ יוחזרו ל[עותר] וסכום של 5,000 ₪ יישאר בידיו. סך כל הפיצוי ל[עותר] – 29,000 ₪". העותר קיבל את ההצעה האמורה. בהמשך לכך, המשיבים 4-3 הסכימו אף הם להצעת הפשרה, אך ביקשו כי ייקבע שעליהם לשלם לעותר פיצוי בסך של 5,000 שקלים, ו"החזר הוצאות" בסך של 24,000 שקלים (ולא "פיצוי" בסך כולל של 29,000 שקלים). בהתאם לכך פסק בית הדין הארצי לעבודה כי "ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים, ככל שאלה כבר שולמו, יושבו ל[עותר]"; וכי ל[עותר] ישולם סך של 5,000 ש"ח". 4. העתירה דנן מכוונת כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. העותר שב על עיקרי טענותיו כנגד הליך הפיטורים, כפי שאלו הועלו בפני הערכאות הקודמות, וכן מלין כי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אף שהוצג כפסק דין שמבטא פשרה, לא ניתן בהסכמתו. 5. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, כך שהתערבותו בפסיקתם שמורה למקרים חריגים במיוחד של טעות משפטית יסודית ששורת הצדק מחייבת את תיקונה (ראו למשל: בג"ץ 20640-08-24 סופרקום נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 11 (1.12.2024)). די בכך כדי לדחות את העתירה. בבחינת למעלה מן הצורך נציין כי לכאורה פרוטוקול הדיון משקף את ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים ושעוגנו בפסק הדין, מבלי שהובעה להן התנגדות מצד העותר במהלך הדיון. 6. סוף דבר: העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ג טבת תשפ"ה (23 ינואר 2025). דפנה ברק-ארז שופטת אלכס שטיין שופט רות רונן שופטת