פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4157/21

היאם סואעד נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין עבירות חטיפה, כליאת שווא ותקיפה בנסיבות מחמירות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/02/2022 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4157/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות אלימות וחטיפה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין עבירות חטיפה, כליאת שווא ותקיפה בנסיבות מחמירות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4157/21

היאם סואעד נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין עבירות חטיפה, כליאת שווא ותקיפה בנסיבות מחמירות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערת הורשעה, על פי הודאתה, בחטיפה, כליאת שווא ותקיפה בנסיבות מחמירות של אחייניתה, על רקע סכסוך משפחתי. המערערת ושותפיה חטפו את הנפגעת, כלאו אותה, תקפו אותה וגרמו לה חבלות. בית המשפט המחוזי גזר עליה 21 חודשי מאסר. בערעורה טענה המערערת נגד חומרת העונש ונגד אופן ניהול ההליך בערכאה הראשונה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי העונש אינו חמור וכי המעשים מחייבים החמרה בשל הפגיעה הקשה באוטונומיה של הנפגעת והצורך לעקור תופעות של אלימות בשם 'כבוד המשפחה'.

השלכות רוחב

הדגשת החומרה שבה רואה בית המשפט עבירות אלימות המבוצעות בשם 'כבוד המשפחה' והצורך בענישה מרתיעה.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים נ' הנדל, נ' סולברג, ע' ברון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • היאם סואעד

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר מצוי בתחתית מתחם הענישה.
  • חלק המערערת בפרשה משמעותי.
  • נדרשת הרתעה פרטנית בשל העדר הכרה של המערערת בזכות הנפגעת לאוטונומיה.
  • יש לעקור מהשורש תופעות של אלימות בשם כבוד המשפחה.
טיעוני ההגנה
  • טענות לעניין אחידות הענישה ביחס לנאשמים אחרים בפרשה.
  • טענות פרוצדורליות בדבר ניהול הליך בלשכת השופט ללא נוכחות הנאשמים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערערת בעובדות כתב האישום המתוקן.
  • תסקיר שירות המבחן.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 34499-01-20
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי חיפה

תגיות נושא

  • חטיפה
  • כליאת שווא
  • אלימות במשפחה
  • ענישה פלילית

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
21
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4157/21 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון המערערת: היאם סואעד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 05.05.2021 בת"פ 34499-01-20 שניתן על ידי כבוד השופט א' פורת תאריך הישיבה: ה' בחשון התשפ"ב (11.10.2021) בשם המערערת: עו"ד שמואל ברזני בשם המשיבה: עו"ד אופיר ביתן בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין המשנה לנשיאה נ' הנדל: מונח לפנינו ערעור על חומרת עונש המאסר בפועל שנגזר על המערערת – תקופה של 21 חודש. 1. על פי עובדות כתב האישום המתוקן שבו הודתה המערערת, היא החליטה לחטוף את אחייניתה בכוונה לכלוא אותה שלא כחוק, וזאת על רקע סברתה כי האחיינית – שהתגרשה מבן זוגה – פוגעת בכבוד המשפחה. להחלטה זו היו שותפים גם הגרוש של האחיינית ואביה. נגד השלושה הוגש כתב אישום משותף יחד עם דוד נוסף. האב והגרוש שכרו חוקר פרטי שאיתר את האחיינית בעיר אילת, ויחד עם המערערת נסעו למקום מגוריה של האחיינית, והכניסו אותה בכוח לתוך הרכב בעודם נועלים את דלתותיו. במהלך הנסיעה לעיר שבה מתגוררת המערערת, החזיקה האחרונה את אחייניתה בכוח בידיה ובראשה, תקפה אותה בכך שהכתה בראשה, קיללה אותה, וניסתה להשקות אותה בכוח בנוזל שטיבו אינו ידוע. לאחר נסיעה של מספר שעות הגיעו הנאשמים יחד עם הנפגעת לבית הדוד, שאז עזב הגרוש את המקום. המערערת ואביה של הנפגעת הכניסו אותה לבית במטרה לכלאה שם. הם דרשו מהנפגעת לפתוח את מכשיר הטלפון שלה, והאב והדוד ניסו להשקות אותה בנוזל שטיבו אינו ידוע. לאחר מכן תקפו האב והדוד את הנפגעת בנוכחותה של המערערת, הכו אותה בפניה וגרמו לה חבלות של ממש בפניה. הם אזקו את ידיה מאחורי גבה וכן את רגליה, במטרה למנוע ממנה להתנגד ולהימלט. בהמשך לכך דרשו המערערת, האב והדוד מהנפגעת לעדכן את חברתה כי היא נסעה לבקר את אימה החולה, ואיימו עליה כי ישפכו עליה חומצה אם לא תעשה כן. בהתאם, המערערת הורשעה בחטיפה לשם כליאה בצוותא, כליאת שווא בצוותא ותקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות בצוותא. 2. נוכח המעשים הקשים שבהם הודתה המערערת, אין מקום להתערב בעונש. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, חלקה של המערערת בפרשה ממשי. עסקינן בעשיית דין עצמי, פשוטו כמשמעו, תוך רמיסת זכותה של נפגעת העבירה לאוטונומיה, כיצור חופשי ובעל בחירה. שירות המבחן עמד על מורכבות הסיפור. ברם, אין להשלים עם תופעות של אלימות וכליאת שווא בשם "טובת המשפחה" כפי שהמערערת מבינה אותה. הערכים המוגנים שבהם פגעה המערערת – אלה שמתמקדים בפרט ואלה שנושאים עיניהם אל החברה כולה – מגוונים וברורים. כפי שציין בית משפט קמא, אלימות נגד נשים בשם "כבוד המשפחה" היא תופעה שיש לעקור משורש. במובן זה, המעשה מחייב החמרה. חרף האמור, בית המשפט המחוזי לא החמיר באופן מיוחד עם המערערת. יצוין כי עונש המאסר שנגזר עליה מצוי כמעט בתחתית מתחם הענישה שקבע בית המשפט המחוזי. נשקל גם הנתון של העדר הרשעות קודמות. בד בבד התסקיר שנערך למערערת אינו חיובי. עולה ממנו כי היא עדיין אינה מכירה בזכות נפגעת העבירה לעצמאות ולבחירה חופשית. נדרשת אפוא גם הרתעה פרטנית, ולא רק כללית. 3. אשר לטענות שעניינן עקרון אחידות הענישה: בפרשה היו מעורבים 4 נאשמים. מקומה של המערערת בהיררכיית הענישה נראה סביר, ובכל מקרה – בניגוד לנאשמים אחרים עניינה לא הסתיים בהסדר טיעון שכלל רכיבים עונשיים. עוד נטען לפנינו בהקשר זה כי בית משפט קמא ניהל בלשכתו "הליך" עם הסנגורים של הנאשמים האחרים בפרשה, בלא נוכחות הנאשמים וללא רישום בפרוטוקול, ובעקבות זאת הגיעו הצדדים להסדר. ככל שהדבר נכון – ואיננו קובעים מסמרות בעניין הואיל והסוגיה לא נבחנה אל מול בית משפט קמא – ועל רקע טענות דומות שנשמעו לאחרונה במסגרת גזרי דין אחרים נבהיר את זאת: הגישור הפלילי הוא כלי חשוב שהוכיח את עצמו במבחן הנסיון. זאת, כאשר הגישור מתנהל בפני שופט שאינו דן בהליך העיקרי ואינו גוזר את דינו של הנאשם. אשר לשופט שמנהל את ההליך העיקרי – יש לשמור על הקו שמפריד בין ניהול ההליך ובין ניהול מעין "גישור-שאינו-גישור". הכללים לניהול גישור נקבעו זה מכבר בפסיקה ואין צורך לחזור עליהם כאן. אך ראוי לשוב ולחדד את הצורך להקפיד על שמירת הכללים בנדון. אשר לתיק זה – גזר דינו של בית משפט קמא בעניינה של המערערת ענייני, מנומק ומתייחס לכל השיקולים הרלוונטיים. העונש, כאמור, אינו חמור. התוצאה היא שאין מקום להתערב בעונש. 4. הערעור נדחה. על המערערת להתייצב לתחילת ריצוי עונשה בבימ"ר קישון, ביום 1.3.2022 לא יאוחר מהשעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותה תעודת זהות או דרכון. על המערערת לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336. ניתן היום, ‏ל' בשבט התשפ"ב (‏1.2.2022). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 21041570_Z02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il