פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 4156/03

רחל ארז נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

המערערת ביקשה להצהיר על בעלותה במחצית דירה הרשומה על שם בן זוגה, כדי למנוע מימוש משכנתא על חלקה בדירה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/07/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 4156/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני משפחה ומקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערערת ביקשה להצהיר על בעלותה במחצית דירה הרשומה על שם בן זוגה, כדי למנוע מימוש משכנתא על חלקה בדירה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 4156/03

רחל ארז נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

המערערת ביקשה להצהיר על בעלותה במחצית דירה הרשומה על שם בן זוגה, כדי למנוע מימוש משכנתא על חלקה בדירה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערת טענה כי היא זכאית למחצית מהזכויות בדירה הרשומה על שם בן זוגה (המשיב 2), וזאת מכוח היותם ידועים בציבור או בשל השתתפותה הכספית ברכישת הדירה. כתוצאה מכך, ביקשה למנוע מהבנק (המשיב 1) לממש משכנתא על הדירה כולה. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה בקובעו כי לא הוכחה חזקת שיתוף וכי לא הובאו ראיות לתשלום הכספי הנטען. בערעור לבית המשפט העליון, נקבע כי אין עילה להתערב בממצאים העובדתיים של הערכאה הראשונה. בית המשפט ציין כי המערערת לא הוכיחה את תרומתה הכספית וכי לא ניתן לקבל את טענתה לגבי היקף המשכון, שכן בן זוגה לא ערער על פסק הדין. הערעור נדחה והמערערת חויבה בהוצאות.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' ריבלין, מ' נאור, א' רובינשטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • רחל ארז

נתבעים

  • בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
  • עוזי הללי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערערת היא ידועה בציבור של המשיב 2 ולכן זכאית למחצית הדירה מכוח חזקת השיתוף.
  • המערערת השתתפה בפועל ברכישת הדירה באמצעות תשלום של 200,000$.
  • המשכון שרשם הבנק נועד להבטיח רק את הלוואת הרכישה ולא את כלל חובות המשיב 2.
טיעוני ההגנה
  • הבנק פעל כדין ברישום המשכנתא על הדירה כולה.
  • לא הוכחה טענת השיתוף או תרומה כספית מצד המערערת לרכישת הדירה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערערת היא ידועה בציבור של המשיב 2.
  • האם המערערת שילמה 200,000$ לרכישת הדירה.
  • היקף החוב המובטח במשכנתא.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת המערערת בדבר תשלום 200,000$ לרכישת הדירה (בהעדר ראיות תומכות).

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת.א. 190/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב

תגיות נושא

  • ידועים בציבור
  • חזקת השיתוף
  • משכנתא
  • מקרקעין

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

20000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 4156/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4156/03 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין המערערת: רחל ארז נ ג ד המשיבים: 1. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 2. עוזי הללי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בת.א. 190/98 מיום 3.3.2003 שניתן על ידי כבוד השופט ג' קלינג תאריך הישיבה: א' באב התשס"ד (19.07.04) בשם המערערת: עו"ד טאוסיג מיכאל בשם המשיב מס' 1: עו"ד גלבוע אבי בשם המשיב מס' 2: עו"ד בן-צבי פנחס פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. קראנו את סיכומי הצדדים ושמענו על-פה את סיכומי בא-כוח המערערת ואת סיכומי בא-כוח המשיב 2, ולא מצאנו עילה להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד"ר ג' קלינג) דחה את תביעתה של המערערת להצהיר כי מחצית הדירה הרשומה על שם בן זוגה לחיים – שלה–היא, ועל כן משכנתא שרשם הבנק המשיב 1 על הדירה כולה אינה חלה על חלקה בדירה. 2. המערערת טענה לבעלות במחצית הדירה מכוח שתי טענות חלופיות: האחת – היותה ידועה בציבור של המשיב 2; השניה – השתתפות בפועל ברכישת הדירה על-ידי תשלום של 200,000$. לטענת המערערת היא החזיקה סכום זה (אותו קיבלה לטענתה מבעלה לשעבר ממנו התגרשה 12 שנים לפני רכישת הדירה) בכספת בדירתה בחולון. 3. בית המשפט דחה את טענות המערערת והמשיב 2 לפיהן בעת רכישת הדירה בשנת 1994 חלה על בני הזוג חזקת השיתוף. אף שמסתייגים אנו מהנמקה של הערכאה הראשונה שהסתמכה בין השאר על כך שהמשיב 2 היה נשוי בעת רכישת הדירה לאחרת, ממנה התגרש רק ב-1996, אין אנו מוצאים מקום להתערב בקביעה שאין ידיעתם של עובדי הבנק שהמערערת היא חברתו של התובע, כידיעה שהיא ידועתו בציבור. 4. גם את טענתה הבלתי מוכחת של המערערת לפיה תרמה 200,000$ לרכישת הדירה דחה בית המשפט, ואכן לא הובאה כל ראיה תומכת לעובדות להן טענה המערערת בעניין זה, ואף בפנינו לא הצביעה המערערת על ראיה כזאת. 5. טענה נוספת שהועלתה היתה שהמשכון שרשם הבנק נועד אך ורק להחזרת הלוואה שקיבל המשיב 2 מהבנק לצורך רכישת הדירה ולא – כטענת הבנק – שהמשכון בא להבטיח את כל חשבונותיו של המשיב 2. בית המשפט דחה גם טענה זו. המשיב 2 שהיה אחד התובעים בערכאה הראשונה לא הגיש ערעור והטענה אינה יכולה להישמע, בנסיבות העניין, מפי המערערת. 5. בסופו של יום, אנו נקראים להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הראשונה, ולכך לא מצאנו מקום, כאמור. 6. הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיב 1 הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסכום כולל של 20,000. ניתן היום, ‏א' אב, תשס"ד (19.7.2004) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03041560_C19.docעע מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il