פאיז ח'לאילה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4153/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4153/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: פאיז ח'לאילה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 28.3.07, בתיק פל. 5106/06 , שניתן על ידי כבוד השופט ע' גרשון תאריך הישיבה: כ"ב באב התשס"ז (06.08.07) בשם המערער: עו"ד ח'ורי מואנס בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד פסק-דין השופט א' א' לוי: בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו ובגדרו של הסכם טיעון, בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית וסחר בו. מכוח אותו הסדר עתרה המשיבה לגזור למערער שנתיים מאסר, מאסר על-תנאי, קנס, וכן להפעיל מאסר מותנה בן 12 חודשים שעמד נגדו, מחציתו במצטבר. המערער היה רשאי לטעון כי אין מקום לחייבו בקנס. בית המשפט המחוזי אימץ את הצעת הצדדים לעונש, וגזר למערער גם קנס בסך 15000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו. הערעור שבפנינו מופנה כנגד רכיב הקנס. נטען, כי בפסיקתו זו חרג בית משפט קמא מהכלל בדבר אחידות הענישה, באשר שותפו לעבירות נדון לקנס בסך 10,000 ש"ח בלבד. כמו כן, נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לכלל השיקולים הדרושים לעניין – נסיבותיו האישיות של המערער, מחד, והקשיים הראייתים שעמדו בדרכה של המשיבה, מאידך. לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש. מעיון בעובדות אשר שימשו בסיס להרשעה, נראה כי המערער היה הרוח החיה בביצוען של העבירות, בעוד שהנאשם האחר סייע בידו. מכאן שההבחנה בין השניים היתה במקומה. כך או כך, מקובלת עלינו השקפתו של השופט המלומד של בית משפט קמא, לפיה העונש שהוצע לו נוטה חסד למערער, ועל כן לא ראינו מקום ללכת לקראתו עוד. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ב באב התשס"ז (06.08.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07041530_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il