בג"ץ 4148-02-25
טרם נותח
בן שבת נ' מדינת ישראל
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4148-02-25
לפני:
כבוד השופט יוסף אלרון
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופט חאלד כבוב
העותרת:
חוה בן שבת
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרת:
בעצמה
פסק-דין
השופט אלכס שטיין:
בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת, שאינה מיוצגת, כי יותקנו תקנות למימוש סעיף 290א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן גם: החוק).
בשנת 2021 הוסף לחוק הביטוח הלאומי סעיף 290א שעניינו תשלום גמלאות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת (להלן: התיקון). סעיף 290א(א)(1) לחוק קובע כי "בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר [שר העבודה והרווחה – א.ש. (להלן: השר)]". סעיף 290א(ג) לחוק מוסיף וקובע כי תקנות לפי סעיף זה תקבענה בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת (להלן: הוועדה).
העותרת טוענת כי טיוטת התקנות, אותה עתיד המוסד לביטוח לאומי להביא לאישור השר והוועדה, אינה תואמת את הסיכומים שהתגבשו בעניין זה במהלך הדיונים בוועדה במסגרת הליכי חקיקתו של התיקון. כמו כן, מלינה העותרת על העובדה כי בחלוף כ-4 שנים מחקיקת התיקון טרם הותקנו תקנות למימושו.
עם כל ההבנה לכאבם ולמצבם של העותרת ובני משפחתה, דין העתירה להידחות על הסף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
הלכה היא עמנו כי בית משפט זה לא יידרש לעתירה לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה סופית לגוף העניין (ראו, למשל: בג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 והאסמכתאות שם (2.1.2020)). סטייה מכלל בסיסי זה תתאפשר רק במקרי קצה חריגים שבחריגים, והמקרה דנן איננו כזה. העותרת מבקשת לתקוף את תוכנן של תקנות שטרם הותקנו, ודומה כי אף טרם הובאו לאישורם של הגורמים המוסמכים. בנסיבות אלו, ברי הוא שלא ניתן לדון בעתירה זו בשל היותה מוקדמת.
נוסיף ונעיר, כי מקום בו מאן דהוא סבור כי הרשות גוררת רגליים בקבלת החלטה – כפי שנטען בעתירה דכאן – רשאי הוא לפנות לבית משפט זה ולבקש סעד מתאים (ראו: בג"ץ 5872/07 איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל נ' הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, פסקה 19 (27.10.2010)). ברם, בקשה כזאת יכולה להישמע רק לאחר מיצוי הליכים מול הרשות השלטונית המוסמכת. במסגרת החובה למצות הליכים, נדרש העותר לפנות לגורם הרלבנטי, לשטוח בפניו את טענותיו וליתן לו שהות מספקת לבחון את הנושא, לגבש את תשובתו ולהשיב לפנייה (ראו, מיני רבים: בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 (18.3.2020); בג"ץ 6682/22 והגר נ' משרד הבריאות - מינהל הסיעוד, פסקה 4 (25.10.2022)). כפי שעולה מהעתירה ומנספחיה, העותרת הפנתה את בקשתה בעניין התקנת התקנות לוועדה, וזאת השיבה לה כי הגורם המוסמך להגיש את התקנות לאישור הוועדה הוא השר (ואף הוסיפה כי ככל שהשר יגיש לוועדה את התקנות, הוועדה תפעל לאישורן במהירות הראויה). השר הוא הגורם המוסמך להתקין תקנות לפי סעיף 290א לחוק. משכך הוא, היה על העותרת לפנות בפנייה מקדימה אל השר, או לגורמים המתאמים במשרדו, בטרם הגשת עתירה לבג"ץ. פנייה כאמור לא צורפה לעתירה, ואף מטעם זה דין העתירה להידחות.
העתירה נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ו' שבט תשפ"ה (04 פברואר 2025).
יוסף אלרון
שופט
אלכס שטיין
שופט
חאלד כבוב
שופט