פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4147/98 - א'
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט ח' אריאל
העותרים: פלונים
נגד
המשיבים: 1. ראש ממשלת ישראל
2. שר הביטחון
3. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה: י"ד באב תשנ"ח (6.8.98)
בשם העותרים: עו"ד צבי ריש
בשם המשיבים: עו"ד שי ניצן
פ ס ק - ד י ן
בהודעת המדינה נאמר:
"מדינת ישראל שבה והבהירה כי היא רואה עצמה מחויבת לדאוג לביטחונם ולשלומם של חיילי צד"ל ושל תושבי 'אזור הבטחון', לאחר שכוחות צה"ל ייסוגו מדרום לבנון, ואין היא זקוקה להטפות המוסר ולאסמכתאות שהביא ב"כ העותרים בהקשר זה, המלמדות על 'מחויבותה המוסרית' בנדון.
די אם נציין, כי מחויבות זו באה לידי ביטוי מובהק בהחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון, מיום 1.4.98 המצ"ב כנספח מש2/, בה החליטה ועדת השרים לעניני ביטחון לאומי לקבל את החלטת מועצת הבטחון מס' 425, 'כך שצה"ל יצא מלבנון עם הבטחת הסדרי בטחון מתאימים...'.
בסעיף 4 של ההחלטה, מיד לאחר הקריאה שהופנתה לממשלת לבנון לפתוח במשא ומתן על פי החלטת מועצת הביטחון מס' 425, נאמר כדלקמן:
'ישראל רואה בהבטחת ביטחונם ושלומם של תושבי 'אזור הבטחון' בדרום לבנון ושל חיילי צבא דרום לבנון חלק בלתי נפרד מיישום החלטת מועצת הבטחון של האו"ם 425, ומכל הסדר להשבת הביטחון בגבולנו עם לבנון'.
זוהי מדיניות הממשלה מאז ומתמיד והממשלה מצאה לנכון לעגן מדיניות זו בהחלטה פורמאלית ופומבית".
משרשמנו בפנינו דברים אלה, לא מצאנו בעתירה עילה להוצאת צו שיחייב את המשיבים לפעול על-פי המבוקש באיזה משני ראשיה של העתירה.
אשר על כן אנו דוחים את העתירה .
ניתן היום, יד' באב תשנ"ח (6.8.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98041470.F03