מכבי שירותי בריאות נ. תנועת הצופים העבריים בישראל

החלטה בתיק רע"א 4146/16 בבית המשפט העליון רע"א 4146/16 לפני: כבוד השופט צ' זילברטל המבקשים: 1. מכבי שירותי בריאות 2. ד"ר שמואל פרנקו נ ג ד המשיבים: 1. תנועת הצופים העבריים בישראל 2. כלל חברה לביטוח בע"מ 3. המוסד לביטוח לאומי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.4.2016 ומיום 5.5.2016 בת"א 30414-07-14 שניתנו על ידי כב' סגן הנשיא יצחק כהן בשם המבקשים: בשם המשיבות 2-1: בשם המשיב 3: עו"ד דורון איצקוביץ'; עו"ד רתם פלג עו"ד שלמה ברקוביץ עו"ד אמיר מחאמיד פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטותיו מיום 14.4.2016 ומיום 5.5.2016 של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 30414-07-14 (כב' סגן הנשיא י' כהן). רקע עובדתי בתמצית 1. ביום 9.10.2006 השתתף א.ק., יליד 1992 (להלן: א.ק. או הניזוק), בהפלגה מהרצליה לחיפה שנערכה על-ידי המשיבה 1 (להלן: התנועה), במסגרת חברותו בה. במהלך ההפלגה נפל א.ק. מהסירה, ולאחר שנמשה מן המים חש ברע. לאחר כשש שעות מעת הנפילה האמורה, עם ההגעה לנמל חיפה, הובהל א.ק. לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה. בבית החולים אובחן כסובל מהיפונתרמיה, ולמרבה הצער, נגרמו לו נזק מוחי ונכויות קשות כתוצאה מכך. בהמשך, הגיש א.ק. למשיב 3 (להלן: המל"ל) תביעה לקצבת נכות כללית לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), ונכותו הצמיתה הועמדה על-ידי הוועדה הרפואית מטעם המל"ל על שיעור של מאה אחוזים. בעקבות זאת החל המל"ל לשלם לניזוק תשלומים על-פי החוק. לשלמות התמונה יצוין, כעולה מן הבקשה והתשובות לה, כי א.ק. הגיש תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו נגד התנועה ומבטחתה, המשיבה 2 (להלן ביחד: המשיבות), ונגד המבקשים, אשר הסתיימה לבסוף בהסדר פשרה (ת"א 16920-01-09). 2. בהמשך, הגיש המל"ל נגד המשיבות את ההליך מושא הבקשה דנא – תביעת שיבוב בגין התגמולים אותם שילם וישלם לניזוק. המשיבות מצדן שלחו הודעת צד ג' למבקשים בגדרה טענו כי אם תתקבל התביעה נגדן, יהא על המבקשים לשפותן במלֹא הסכום בו יחויבו, או למצער בחלקו. בהודעה הובהר, כי השתתפותו של א.ק. בהפלגה הותנתה בהמצאת אישור רפואי מתאים אשר ניתן לו על-ידי המבקש 2, רופא הילדים של הניזוק, ובו נכתב כי זה האחרון "בריא בדרך כלל ולא סובל מכל בעיה מגבילה". נטען, כי האישור הרפואי האמור היה רשלני וחסר, כיוון שלא פורט בו עברו הרפואי של הניזוק, לרבות אירוע היפונתרמיה קודם, באופן שמנע מן התנועה לשקול האם לשתף את א.ק. בהפלגה או להתיר את השתתפותו בכפוף למתן הנחיות מתאימות. המבקשים מצדם הגישו בקשה לסלק את ההודעה לצד ג' על הסף, בגדרה נטען כי בהתאם להסדר החקיקתי, אין באפשרות המל"ל לחזור בתביעת שיבוב אל קופות החולים ועובדיהם, כפי שנקבע בסעיף 328(ג)(2) לחוק, בצירוף הוראת סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי). לפיכך נטען, כי הגשת הודעה לצד ג' על-ידי המשיבות מהווה למעשה ניסיון ליצור "מסלול עוקף" להוראות החוק. 3. בהחלטתו מיום 14.4.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים. תחילה הובהר, כי בבסיס הוראות החוק אליהם הפנו המבקשים עמד רצון המחוקק למנוע התדיינויות בין קופות החולים לבין המל"ל כאשר עילת התביעה היא טיפול רפואי שניתן על-ידי קופת החולים. צוין, כי המדינה משלמת תשלום קבוע למל"ל חלף זכות השיבוב שנשללה ממנו כלפי קופות החולים ומוסדות רפואיים אחרים. עם זאת נקבע, כי לא הייתה כל כוונה להחיל הוראות חוק אלו מקום בו לתמונת ההתדיינות נכנס גורם שאינו מוסד רפואי, כדוגמת המשיבות במקרה דנא. בהמשך פנה בית המשפט לבחון באופן פרטני את נפקותה של כל אחת מהוראות החוק אליהן הפנו המבקשים במקרה הנוכחי. תחילה נקבע, כי אין כל תחולה לסעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במקרה דנא. אשר לסעיף 328 לחוק – צוין כי זכותו של המל"ל לחזור על המזיק בתביעה לפיצוי בגין התגמולים שנאלץ וייאלץ לשלם לניזוק עקב הפגיעה, מסויגת מקום בו עסקינן בתביעה שעילתה בטיפול רפואי שניתן על-ידי קופת חולים או עובד מטעמה. בהקשר זה נקבע, כי במקרה דנא המל"ל כלל לא תבע את המבקשים, ועל כן ממילא לא התגבשה התשתית במסגרתה יכולים האחרונים לטעון לחסינות מפני תביעות שיבוב של המל"ל. מכל מקום נקבע, כי הפקת האישור הרפואי על-ידי המבקש 2 אינה מהווה "טיפול רפואי", כמשמעותו בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה). לפיכך הובהר, כי לכאורה גם אם המל"ל היה מגיש תביעתו ישירות נגד המבקשים, לא היו זכאים האחרונים לחסות בצל החסינות הקבועה בסעיף 328(ג)(2) לחוק, שכן אין מדובר ב"תביעה שעילתה היא טיפול רפואי". לבסוף נקבע, כי אף אם האישור הרפואי שהפיק המבקש 2 מהווה טיפול רפואי, אין בכך כדי למנוע מן המשיבות לשלוח הודעת צד ג' למבקשים. בעקבות החלטה זו הגיש המל"ל בקשה לתקן את כתב תביעתו כך שהמבקשים יוספו כנתבעים ישירים בתובענה. ביום 5.5.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה, על בסיס קביעותיו בהחלטתו מיום 14.4.2016. טענות הצדדים 4. כלפי שתי ההחלטות המתוארות הגישו המבקשים את הבקשה דנא, בגדרה נטען כי ההסדר הקבוע בסעיף 328(ג)(2) לחוק מונע מן המל"ל לחזור בתביעת שיבוב על קופות החולים ועובדיהם, ומשכך - ברי כי אין מקום לאפשר משלוח הודעת צד ג' למבקשים על-ידי המשיבות באותה העילה, כאשר מדובר בהליך עיקרי שיזם המל"ל. עוד נטען, כי הפקת האישור הרפואי מהווה "טיפול רפואי", וכי הותרת החלטות בית המשפט המחוזי על-כנן תיצור חוסר ודאות ותגרום ליצירת חריג אשר ירוקן מתוכן את ההסדר החקיקתי הקבוע בסעיף 328(ג)(2) לחוק. המבקשים הוסיפו וטענו, כי יש לדון בהשגותיהם באשר לסוגיה המובאת בבקשה כבר בשלב זה, על-מנת למנוע ניהול הליך סרק. 5. המשיבות טענו בתשובתן כי עילת התביעה של המל"ל נגד המבקשים אינה מבוססת על רשלנות במתן טיפול רפואי כי אם על רשלנות בהפקת אישור להשתתף בהפלגה. עוד נטען, כי המבקשים מפרטים בבקשתם באריכות מדוע למל"ל לא עומדת זכות תביעה נגדם, אך לא מעלים כל נימוק מספק שבגינו יש לקבוע כי המשיבות מנועות מלשלוח להם הודעת צד ג'. בהקשר זה נטען, כי גם אם יקבע שסעיף 328(ג)(2) מונע מן המל"ל לתבוע את המבקשים, מניעות זו מצומצמת למערכת היחסים שבין המל"ל לבין קופות החולים ואין לה כל תחולה על המשיבות, כאשר מערכת היחסים בין המשיבות למבקשים מוסדרת בסעיפים 83 ו-84 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. עוד הובהר, כי אם המל"ל היה מצהיר שמכל סכום שייפסק לחובת המשיבות ינוכה שיעור רשלנותם של המבקשים, לא היה צורך במשלוח הודעת צד ג', אך צוין כי המל"ל סרב לעשות כן. נטען, כי אין כל מקום שהמשיבות יישאו במלֹא שיפוי המל"ל אך בשל ההסדר בין המל"ל לקופות החולים. 6. המל"ל מצדו טען, כי האישור הרפואי שהנפיק המבקש 2 ל-א.ק. אינו בגדר "טיפול רפואי" בהתאם להגדרת המושג בחוק זכויות החולה, שכן הוא מהווה סיכום של מצבו הרפואי של הניזוק, ללא ביצוע אבחון או בדיקה רפואית. לגישתו, "טיפול רפואי" "צריך להיות מעשה אקטיבי של הרופא כלפי החולה". על כן נטען, כי המקרה דנא אינו חוסה תחת סעיף 328(ג)(2), וכי למל"ל עומדת זכות תביעה נגד המבקשים. דיון והכרעה 7. לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה, ובהתאם להסכמת הצדדים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פיה. סבורני, כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כפי שיובהר להלן. 8. סעיף 328 לחוק, העומד בבסיס הסוגיה המשפטית שבפנינו, מורה, בחלקיו הרלוונטיים, כדלקמן: זכות לתביעה 328. (א) היה המקרה שחייב את המוסד [המל"ל – צ.ז.] לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור. [...] (ג) ... (2) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים; [...] (4) בסעיף קטן זה – "טיפול רפואי" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; (ד) משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת שבלוח ט"ז, לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); ... הנה-כי-כן, בהתאם לסעיף זה, מקום בו שילם המל"ל גמלה לפי החוק לנפגע, והמקרה שחייב את המל"ל בתשלום הגמלה מהווה עילה גם לחייב מזיק בתשלום פיצויים לאותו נפגע, עומדת למל"ל הזכות לחזור בתביעת שיבוב על המזיק בגין התגמולים ששולמו וישולמו. ואולם, המל"ל מנוע להגיש תביעת שיבוב כגון-דא נגד קופות חולים ועובדיהן כאשר עילת התביעה היא טיפול רפואי. לפיכך, בענייננו, תחילה יש לבחון האם הנפקת האישור הרפואי מטעם המבקש 2 ל-א.ק. מהווה טיפול רפואי. במידה שהתשובה לכך שלילית, לכאורה לא מתעוררת כל בעייתיות בהוספת המבקשים כנתבעים ישירים לתביעה מושא הבקשה דנא, או במשלוח הודעת צד ג' למבקשים מטעם המשיבות. 9. כאמור, לשם הגדרת המושג "טיפול רפואי" מפנה החוק לסעיף 2 לחוק זכויות החולה המורה כדלקמן [ההדגשה אינה במקור – צ.ז.]: "טיפול רפואי" – לרבות פעולות איבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי; דומני כי לפי הגדרה זו, האישור הרפואי להשתתף בהפלגה, שניתן לניזוק על-ידי המבקש 2, מהווה "טיפול רפואי" לכל דבר ועניין. למעשה, לשם מתן אישור רפואי להשתתפות בפעילות ספורטיבית או פיזית כזו או אחרת, או להימצאות בתנאים שאינם תנאי שיגרה, נדרש הרופא המטפל לאבחן האם מצבו הרפואי של המטופל מאפשר לו לקחת חלק באותה הפעילות. אישור כגון-דא ניתן למטופל במסגרת תפקידו של הרופא, לאחר הפעלת שיקול דעת מקצועי. לא מדובר באקט טכני, שאך מסכם את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, כי אם בבחינה מהותית של השאלה, האם בהסתמך על עברו ועל מצבו העדכני, ניתן למסור בידיו את האישור הרפואי האמור, שכן מצבו הגופני-רפואי מאפשר למטופל לקחת חלק בפעילות האמורה, פעילות שכרוך בה מאמץ גופני או שאינה בגדר הפעילות הרגילה והיום-יומית של המטופל. לא-זו-אף-זו, דומה כי עמדה אחרת עשויה לעקר את התכלית העומדת בבסיס הדרישה להמצאת אישור רפואי כתנאי להשתתפות בפעילויות מסוימות, ולהפכה לדרישה פורמאלית גרידא שאין מאחריה הפעלת שיקול דעת מקצועי-רפואי. ענייננו בפעולת איבחון רפואי לכל דבר – האם המטופל כשיר מבחינה רפואית להשתתף בהפלגה, אם לאו. איבחון זה יכול שייעשה רק על-יסוד ההיסטוריה הרפואית של המטופל, ויכול ויצריך בדיקה, הכל בהתאם לנסיבות הקונקרטיות. לא בכדי האישור אמור להינתן על-ידי רופא ולא על-ידי גורם מינהלי או פרא-רפואי. מדובר, אפוא, ב"טיפול רפואי" כמובנו בסעיף 2 לחוק זכויות החולה. נוכח קביעתי זו, ובהתחשב בהוראת סעיף 328(ג)(2) המצוטט לעיל, אין, להשקפתי, להותיר את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.5.2016 על-כנה, באופן שיאפשר למל"ל לתבוע ישירות את המבקשים בגין התגמולים ששילם וישלם לניזוק ודין הערעור בנקודה זו להתקבל. 10. בצד זאת, ככל שאכן הן המשיבות והן המבקשים נושאים באחריות לנזק שארע לניזוק, בגדר מעוולים במשותף, סוגיה שתתברר במסגרת התביעה מושא הבקשה דנא, אין מקום שהמשיבות לבדן תפצנה את המל"ל בגין מלֹא התגמולים ששילם ויישלם האחרון לניזוק, בהתעלם משיעור אחריותן לנזק שנגרם לזה האחרון ביחס לשיעור אחריותם של המבקשים, וזאת אך בשל ההסדר הייחודי שנקבע בחקיקה לגבי היחסים שבין המל"ל לבין מוסדות רפואיים לעניין תביעות שיבוב מעין אלה. ודוק – בבסיס ההסדר שבסעיף 328(ג)(2)-(ד) עמד רצון המחוקק למנוע ריבוי התדיינויות "בין המוסד לביטוח לאומי לבין מערכת הבריאות הציבורית, בשל טענות לאחריות מקצועית בגלל טיפול רפואי" שניתן על-ידי זו האחרונה, כאשר מנגד משלמת המדינה למל"ל מידי שנה סכום קבוע (דברי ההסבר להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007, ה"ח הממשלה 335, 117-116). משמע, סעיף 328(ג)(2) לחוק נועד להסדיר את מערכת היחסים שבין המל"ל לבין מערכת הבריאות הציבורית, וביניהם בלבד, ועל כן מקום בו הן קופת חולים והן מזיק נוסף נושאים באחריות לנזק שבגינו משלם ויישלם המל"ל תגמולים, אין בהסדר זה כדי להשפיע על היקף חבותו של המזיק הנוסף ביחס לחבות יתר המעוולים, כאשר, בסופו של יום, לאחר קביעת שיעור ההשתתפות בין המעוולים ונשיאת כל מעוול באחריותו לנזק, יישא המזיק הנוסף בנזק, גם כלפי המל"ל, על-פי שיעור אחריותו לנזק שארע, הא-ותו-לא (אין בכך כדי לשלול מהמל"ל, המצוי בנעלי הניזוק, את הזכות לתבוע מעוול אחד בלבד, שכן חבות כל מעוול כלפי המל"ל היא "ביחד ולחוד" עם יתר המעוולים). משכך, בדין שלחו המשיבות הודעת צד ג' למבקשים, וזאת על-מנת שיתאפשר להן לטעון לעניין שיעור אחריותן לנזק שנגרם ל-א.ק. וביחס לשיעור אחריותם של המבקשים לנזק זה. בהקשר זה, אין הבדל בין תובענה שמגיש המל"ל נגד מעוול אחד בלבד לבין תובענה כאמור המוגשת על-ידי הניזוק עצמו. בשני המקרים רשאי המעוול-הנתבע לשלוח הודעת צד ג' נגד שותפו למעשי העוולה כלפי הניזוק, ואין לשלול זכות זו רק משום שביחסים שבין המעוול הנוסף לבין התובע פטור המעוול מחובת הפיצוי או השיפוי. עם זאת, פטור זה אינו חסר משמעות, כפי שיפורט מיד להלן. כיוון שיש ליתן תוקף לרצון המחוקק כמפורט בסעיף 328(ג) לחוק, יש להימנע מתוצאה שמשמעותה תהא חיוב המבקשים בשיפוי המל"ל בגין אותם התגמולים האמורים המבטאים את שיעור אחריותם של המבקשים לנזק שנגרם ל-א.ק., בין אם באופן ישיר כנתבעים בתובענה מושא הבקשה דנא ובין אם באופן עקיף כצדדים שלישיים לתובענה. בהקשר זה יש למצוא את הקונסטרוקציה המשפטית הראויה להבטחת קיום הוראות הסעיף, למשל על-ידי משלוח הודעת צד ד' מטעם המבקשים למל"ל או על-ידי הסכמה מראש בין הצדדים כי המשיבות תשלמנה פיצוי למל"ל בגין התגמולים ששולמו וישולמו לנפגע רק עד גבול שיעור אחריותן לנזק שנגרם לו, ככל שתמצאנה אחראיות. 11. סוף דבר, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פיה. דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כך שתבוטל החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 5.5.2016. בנוסף, יש לפעול על-פי יתר הקביעות וההנחיות שבפסק דין זה. בנסיבות העניין, יישא המל"ל בהוצאות המבקשים בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"א בתשרי התשע"ז (‏13.10.2016). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16041460_L04.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il