תומר ווקנין נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק רע"פ 4142/12 בבית המשפט העליון רע"פ 4142/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל המבקש: תומר ווקנין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 2.5.2012 בעפ"ג 23454-03-12 שניתן על ידי כבוד השופטים מ' פינקלשטיין, ר' אמיר וה' עובדיה תאריך הישיבה: י' באב התשע"ג (17.7.2013) בשם המבקש: עו"ד ירון פורר בשם המשיבה: עו"ד סיגל בלום בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: רקע והליכים עד כה 1. לפנינו בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (עפ"ג 23454-03-12, השופטים מ' פינקלשטיין, ר' אמיר ו-ה' עובדיה) אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (ת"פ 10731-12-09, סגן הנשיא א' הימן). 2. המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של התפרצות למגורים, עבירה על פי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); גניבה, עבירה על פי סעיף 384 לחוק העונשין. במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי המשיבה תגביל עצמה לעונש מאסר בפועל עד 12 חודשים. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המבקש יחד עם נאשם נוסף, התפרצו לדירת מגורים וגנבו ממנה 4,000 ש"ח במזומן, מחשב נייד ותכשיטים. שוטר הגיע לדירה שעה שהשניים עדיין היו בה, והם החלו לברוח מן המקום בעוד שהשוטר קורא להם לעצור. 3. בית משפט השלום גזר את דינו של המבקש ביום 19.2.2012, והשית עליו 12 חודשי מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירות מסוג פשע נגד רכוש; 5 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון; 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה נגד שוטרים, ופיצוי למתלונן בסך 3,000 ש"ח. 4. המבקש ערער על גזר הדין. ביום 2.5.2012, הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה על פיה המבקש יירצה עונש מאסר של 6 חודשים על דרך של עבודות שירות, ויתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם, בכפוף לתשלום הפיצוי למתלונן. עם זאת, בו ביום, ניתן פסק הדין בערעור, במסגרתו דחה בית המשפט את הסכמת הצדדים, והותיר את גזר הדין שהטיל בית משפט השלום על כנו. 5. מכאן הבקשה שלפנינו. במסגרתה, טוען המבקש כי העונש שנגזר עליו חורג באופן קיצוני ממתחם הענישה, נוכח נסיבותיו האישיות, תסקירי המבחן החיוביים שהוגשו בעניינו והעדר עבר פלילי. עוד טען כי החלטת בית המשפט המחוזי לסטות מן ההסדר שהושג בין הצדדים אינה סבירה. המשיבה, מנגד, טענה במסגרת תגובתה כי דין הבקשה להידחות, והבקשה אינה מעלה כל סוגיה החורגת מעניינו הפרטי של המבקש. 6. ביום 15.8.2012, הוחלט כי הבקשה תידון בפני הרכב. ביום 29.4.2013 התקיים דיון ראשון, לאחריו הורנו על הגשת תסקיר מבחן משלים בעניינו של המבקש. מתסקיר המבחן עולה כי המבקש לוקח חלק פעיל ובאופן קבוע במספר קבוצות טיפוליות, מראה התפתחות רבה ונמצא "בתהליך של שינוי משמעותי בעל השלכות חיובית על מצבו הרגשי והתפקודי כיום" (עמוד 2 לתסקיר המבחן המשלים מיום 5.6.2013). לסיכום, המלצת שירות המבחן (כמו גם בתסקירי המבחן הקודמים שהוגשו בפני בית משפט השלום) הייתה לקצר את עונש המאסר בפועל ולהמירו בעבודות שירות. 7. ביום 17.7.2013 קיימנו דיון נוסף שבמהלכו הביעה המשיבה עמדה, על פיה בנסיבות המיוחדות של המבקש מסכימה היא להמיר את עונשו בשישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. ביום 25.8.2013 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות שירות, אשר מצאה את המבקש מתאים לביצוען. דיון והכרעה 8. החלטנו לתת רשות ערעור כמבוקש, ולדון בבקשה כבערעור לגופו. 9. לאחר שעיינו בפסקי הדין של הערכאות הקודמות, בבקשה ובתגובה על נספחיהם, יחד עם תסקיר המבחן המשלים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להתקבל. 10. מקרהו של המבקש קשה, ונסיבותיו האישיות לא יפורטו נוכח צנעת הפרט. לכך יש להוסיף כי תסקיר המבחן המשלים מלמד כי הוא עובר תהליך שיקומי מוצלח, ונראה כי הוא הצליח לשנות את דרכיו ולעלות על דרך הישר. 11. סוף דבר ובהסכמת המשיבה כאמור לעיל, עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש יועמד על 6 חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. המבקש יתייצב ביום 9.10.2013 ב"מרכז לתשושי נפש" ברח' האורנים 12 ראשון לציון, לשם תחילת ריצוי עונשו. 12. עותק מפסק דין זה יועבר ל"ממונה על עבודות השירות". ניתן היום, ז' בתשרי התשע"ד (11.9.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12041420_H06.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il