פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4141/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי 2. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד רועי אמר פסק-דין השופט י' אלרון: עתירה לביטול החלטת בית הדין הרבני האזורי בחיפה (להלן: בית הדין האזורי) בתיק 564270/7 מיום 13.9.2016, בגדרה נדחתה תביעת העותר לאכיפת הסכם גירושין אשר כלל התחייבויות הדדיות באשר לחלוקת רכושם של העותר ושל המשיבה 3 (להלן: המשיבה); וכן לביטול החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים בתיק 12016751/1 מיום 2.4.2019, בגדרה הוחלט שלא להעניק לעותר רשות ערעור על החלטות קודמות של בית הדין האזורי בעניינו. ביום 26.2.2009 אישר בית הדין האזורי את הסכמת העותר והמשיבה להתגרש, וניתן תוקף של פסק דין להסכם גירושין שנכרת על ידם ביום 25.1.2009 וכלל הסכמות שונות באשר לחלוקת רכושם. כעולה מהעתירה ומנספחיה, וכן מהודעת המשיבה, הסכמות השניים באשר לחלוקת רכושם עודכנו במסגרת הסכמים נוספים שנכרתו ביניהם בתאריכים 18.9.2012 ו-4.2.2016, אשר חלקים מהם אף קיבלו תוקף של פסק דין בהחלטת בית הדין האזורי מיום 30.3.2017. בקשת העותר לאכיפת הסכם הגירושין המקורי נדחתה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 13.9.2016, בגדרה נקבע בין היתר כי יש לכבד את הסכמות הצדדים שהתקבלו לאחר שניתן להסכם הגירושין תוקף של פסק דין. בקשת העותר לעיון מחדש בהחלטה זו נדחתה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 21.9.2016. בחלוף למעלה משנתיים, ביום 5.11.2018, הגיש העותר לבית הדין האזורי בקשה "לבטל את החלטתו מיום 13.9.2016" וזאת "מטעמים של חוסר סמכות והשתק", כהגדרתו. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית הדין האזורי עוד באותו יום, בציינו כדלקמן: "כמובן שלאור חלוף הזמן, ולאחר יותר משנתיים ימים, לא יהיה ניתן לקבל בקשות לביטול החלטה [...] ככל שערכאת הערעור תיאות לקבל טענות אודות החלטה חלוטה מלפני שנתיים". בקשה לנימוק החלטה אחרונה זו נדחתה אף היא בהחלטת בית הדין האזורי מיום 12.11.2018. העותר סירב להשלים עם החלטות אלה, והגיש לבית הדין הרבני הגדול ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום 5.11.2018. בהחלטתו מיום 20.1.2019 קבע בית הדין הרבני הגדול כי אף שאין לעותר זכות ערעור, תוענק לו רשות לערער על החלטת בית הדין האזורי באם יפקיד ערבות בסך 30,000 ש"ח עד ליום 15.2.2019. משלא הופקדה הערבות במועד, קבע בית הדין הרבני הגדול כי לא תינתן לעותר רשות ערעור בהחלטתו מיום 2.4.2019. העותר מיאן להשלים אף עם החלטה זו והגיש את העתירה שלפנינו, בגדרה נטען כי בית הדין האזורי פעל בחוסר סמכות; כי נפלו פגמים מהותיים באופן ניהול ההליך בבית הדין האזורי; כי העותר לא היה מיוצג כראוי בהליך בפני בית הדין האזורי; וכי החלטת בית הדין הרבני הגדול שלא להעניק לו זכות ערעור לוקה בחוסר סבירות וחוסר מידתיות. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים. כידוע בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, ויימנע מהתערבות בהחלטותיהם אלא במקרים חריגים המצדיקים זאת, כדוגמת החלטות אשר התקבלו תוך חריגה מסמכות או שיש בהן כדי להביא לפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי (בג"צ 613/19 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (21.1.2019)). עניינו של העותר אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. לעותר עמדה האפשרות לערער על החלטת בית הדין האזורי מיום 13.9.2016, אולם הוא לא עשה כן במועד מטעמיו. חרף זאת, בחלוף כשנתיים נאות בית הדין הרבני הגדול להעניק לו רשות לערער על החלטות בית הדין האזורי ובלבד שיפקיד ערובה. העותר אף לא עמד בתנאי זה, וכעת מעלה טענות דומות לאלו שהוגשו בערעור לבית הדין הרבני הגדול במסגרת עתירתו לבית משפט זה. בנסיבות אלה נדמה כי העתירה נועדה בעיקרו של דבר לשמש כמעין ערעור על החלטותיהם הקודמות של בתי הדין הרבניים – ומשכך דינה להידחות. ניתן היום, ‏כ' בסיון התשע"ט (‏23.6.2019). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19041410_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il