יגאל סרי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4135/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון העותר: יגאל סרי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. בית הדין הארצי לעבודה עתירה למתן צו על תנאי העותר: בעצמו פסק-דין השופט י' אלרון: 1. בעתירה שלפנינו מבוקש הסעד של ביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטים ס' דוידוב-מוטולה, ח' אופק-גנדלר, ומ' שפיצר) בע"ע 30684-10-18 מיום 13.5.2019, אשר מחק, בהסכמת הצדדים, ערעור שהגיש העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (סגנית הנשיא ש' ברוינר ישרזדה ונציגי הציבור ח' דסקל ו-א' סלנט) בפ"ה 51772-04-15 מיום 30.8.2018. 2. במוקד המחלוקת בין העותר למשיבה ניצבת קביעתה של דרגת הפרישה לה זכאי העותר, שעבד במשרד האוצר (המדפיס הממשלתי) עד לפרישתו לגמלאות ביום 31.5.2014. העותר הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בה טען כי דרגת הפרישה לה הוא זכאי היא 42+ בדירוג המח"ר, וזאת בהתאם לוותק ולזכאותו לתואר שני, בעוד שדרגת הפרישה שנקבעה לו בפועל נמוכה יותר. בפסק דין מנומק דחה בית הדין האזורי לעבודה את התביעה. 3. העותר הגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, אשר שמע את טענות הצדדים בדיון שנערך לפניו, ולאחר מכן הציע לצדדים כי: "בשלב זה מוצע לצדדים כי הערעור ימחק ועם זאת, בית הדין יפסוק הוצאות לזכות המערער [העותר – י' א'] הן בהתחשב בכך שהמדינה לא שקלה בזמן אמת את אפשרות הארכת שירותו וכן בהתחשב בכך שלא העמידה עד היום הזה תזה בהירה ועקבית בעניין חישוב הוותק" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 13.5.2019). הצדדים הסכימו להצעת בית הדין, ובעקבות זאת נפסק כי: "נוכח הסכמת הצדדים דלעיל, ולאחר שעיינו בטענות הצדדים בכתב ובעל פה ובכלל המסמכים שבתיק, הרינו מורים על מחיקת הערעור, כמו גם על פסיקת הוצאות לטובת המערער [העותר – י' א'] בסך של 8,000 ש"ח". 4. בעתירה שלפנינו שב העותר על טענותיו שנדונו והוכרעו בפני בית הדין האזורי לעבודה. העותר הוסיף וטען, כי יש לבטל את פסק דינו של בית הדין הארצי, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, שכן בית הדין הארצי "לא איפשר לו בחירה הוגנת", והסכמתו "ניתנה מחוסר ברירה ממשית" (סעיף 1 לעתירה). לטענת העותר, הוא הבין שטענותיו לא היו מקובלות על בית הדין הארצי והסכים להצעת בית הדין שהוצעה במהלך הדיון משום שסבר שאחרת יידחה הערעור מבלי שתפסקנה הוצאות לטובתו. 5. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו בפסקי דין אלו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מתגלה בפסק הדין טעות מהותית בסוגיה עקרונית וכללית הנושאת השלכות רוחב, או בהתקיים נסיבות שבהן שיקולי הצדק מחייבים התערבותו של בית משפט זה (ראו למשל: בג"ץ 2767/19 לוי נ' בית הדין הארצי לעבודה (18.06.2019)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדרם של מקרים אלה. טענותיו של העותר ביחס לקביעותיהם של הערכאות הקודמות הן בעלות אופי ערעורי מובהק, הנטועות בתשתית העובדתית שעניינה בעותר בלבד. כמו כן, לא מצאנו כי פסק דינו של בית הדין הארצי לוקה בטעות משפטית או מסב לעותר אי-צדק חמור המצדיק את התערבותנו. די בכך כדי לדחות את העתירה. 6. למעלה מן הצורך, יצוין כי עיון בפרוטוקול הדיון שנערך בבית הדין הארצי מלמד כי העותר אכן הסכים להצעת בית הדין, ללא הסתייגות. בנסיבות אלה, ומשהעותר תיאר בעתירתו כי הסכים להצעת בית הדין הארצי לאחר ששקל בדבר והעריך כי בית הדין אינו מקבל את טענותיו העובדתיות והמשפטיות, לא מצאנו כי נפל פגם בפסק דינו של בית הדין הארצי המצדיק את התערבותנו. 7. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ' בסיון התשע"ט (‏23.6.2019). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19041350_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il