פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4128/06

אביבית גור מחלוף נ. משרד המשפטים פרקליטות המדינה

העותרת ביקשה מבית המשפט להורות לפרקליטות המדינה להעמיד לדין אדם שתקף אותה, לאחר שהפרקליטות סגרה את התיק מחוסר עניין לציבור.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 16/11/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4128/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה העמדה לדין פלילי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה מבית המשפט להורות לפרקליטות המדינה להעמיד לדין אדם שתקף אותה, לאחר שהפרקליטות סגרה את התיק מחוסר עניין לציבור.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4128/06

אביבית גור מחלוף נ. משרד המשפטים פרקליטות המדינה

העותרת ביקשה מבית המשפט להורות לפרקליטות המדינה להעמיד לדין אדם שתקף אותה, לאחר שהפרקליטות סגרה את התיק מחוסר עניין לציבור.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת הגישה עתירה לבג"ץ נגד החלטת פרקליטות המדינה לסגור תיק חקירה נגד אדם שהעותרת טענה כי תקף אותה. הפרקליטות סגרה את התיק בנימוק של 'חוסר עניין לציבור', לאחר שמצאה כי מדובר בסכסוך הדדי ולא בתקיפה חד-צדדית, וכי הראיות אינן חד-משמעיות. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף משני טעמים: ראשית, העותרת לא צירפה את האדם נגדו התלוננה כמשיבה לעתירה, דבר המהווה פגם פרוצדורלי. שנית, לגופו של עניין, נקבע כי בית המשפט מתערב בהחלטות רשויות התביעה רק במקרים נדירים של חוסר סבירות קיצוני או עיוות מהותי, וכי במקרה זה ההחלטה לסגור את התיק הייתה סבירה ומבוססת על חומר הראיות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, א' ריבלין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אביבית גור מחלוף

נתבעים

  • משרד המשפטים - פרקליטות המדינה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת הפרקליטות מבוססת על בחינת חומר החקירה.
  • לא ניתן לקבוע שמדובר בתקיפה חד-צדדית.
  • לא ניתן לשלול את גרסת הנילונה להגנה עצמית.
  • השיחה המוקלטת אינה בעלת משקל ראייתי בשל מצבו של הקטין.
  • גביית עדות מהקטין עלולה להזיק לו.
  • מדובר בסכסוך אישי שאינו מתאים להליך פלילי.
טיעוני ההגנה
  • העותרת טענה כי הותקפה על ידי הנילונה.
  • העותרת הציגה קלטת ותמליל התומכים בגרסתה.
מחלוקות עובדתיות
  • נסיבות אירוע התקיפה.
  • האם מדובר בתקיפה חד-צדדית או בסכסוך הדדי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חומר החקירה המשטרתי.
  • המלצת פקידת הסעד שלא לזמן את הקטין לעדות.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • הקלטת ותמליל השיחה שהגישה העותרת (לא ניתן להם משקל ראייתי).

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל אי-צירוף הנילונה כמשיבה.
  • העתירה נדחתה בהיעדר עילה להתערבות בשיקול דעת רשויות התביעה.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"צ 6271/96 בארי נ' היועמ"ש
  • בג"צ 935/89 גנור נ' היועמ"ש

תגיות נושא

  • העמדה לדין
  • סגירת תיק פלילי
  • שיקול דעת התביעה
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4128/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4128/06 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרת: אביבית גור מחלוף נ ג ד המשיב: משרד המשפטים - פרקליטות המדינה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: לעצמה בשם המשיב: עו"ד הרן רייכמן פסק-דין 1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת כי בית משפט זה יתערב בהחלטתה של מנהלת תחום עררים בפרקליטות המדינה, ויורה על העמדתה לדין של הגב' שרה חמאני צמח (להלן: הנילונה). 2. העותרת והנילונה היו בעבר חברות. ביום 27.08.04 נקרא השוטר רס"ר שלומי טולדו (להלן: השוטר) לאזור ביתה של העותרת. השוטר פגש במקום את העותרת, שמסרה לו כי הנילונה תקפה אותה בכך שמשכה אותה בשערותיה, שרטה אותה והפילה אותה על הרצפה. השוטר זיהה על המתלוננת סימני אלימות קלים. בשלב מאוחר יותר תחקר השוטר את הנילונה בשטח. זו מסרה לו את גרסתה, לפיה העותרת תקפה כשבועיים לפני הארוע את אחיינה. ביום הארוע, כך טענה הנילונה, היא חלפה עם בן אחיה ליד בית העותרת, וזו ניסתה לתקוף את הילד פעם נוספת. הנילונה, כך על פי גרסתה, נחלצה להגנתו של בן אחיה והחזיקה את העותרת בידה, ואילו העותרת מצידה תקפה אותה. השוטר זיהה אף על הנילונה סימני אלימות קלים. בעקבות התלונה הובאו העותרת והנילונה לתחנת המשטרה ונחקרו באזהרה. השתיים חזרו על עיקרי גרסתן: העותרת טענה כי הנילונה מלמדת את בן אחיה לקלל אותה וכי היא הותקפה על ידה. העותרת לא פרטה כיצד החל האירוע, הכחישה כי תקפה את בן אחיה של הנילונה ומסרה כי "דחפה את הילד אך לא הרביצה לו". הנילונה מצדה שבה וטענה כי הגנה על אחיינה. היא טענה כי הילד אינו לגמרי "בסדר", כי הוא כינה את העותרת בהזדמנות קודמת בשם גנאי, ולכן העותרת הכתה אותו. 3. העותרת המציאה למשטרה קלטת ותמליל הקלטה בינה לבין בן האח, התומכים, לטענתה, בגרסתה. ההקלטה, כך הוברר, מקוטעת ומחולקת על פני מספר שיחות. בנוסף, הודיעה המשטרה לפרקליטות המדינה, במסגרת הטיפול בערר, כי היה בכוונתה לזמן את הילד למסירת הודעה, אך מבירור שנערך עם פקידת הסעד המטפלת בילד עלה כי מדובר בקטין נזקק, הסובל מבעיות נפשיות, ילד חרדתי אשר היה בעבר מאושפז בבתי חולים פסיכיאטריים והשוהה בפנימייה. פקידת הסעד המליצה, אפוא, שלא לזמן את הקטין לתחנת המשטרה. עוד נמצא כי לנילונה, כמו גם לעותרת, אין הרשעות קודמות. לאור האמור החליטה המשטרה לסגור את התיק בשל "חוסר עניין לציבור". 4. העותרת הגישה לפרקליטות המדינה ערר כנגד החלטת המשטרה. לאחר בחינת התיק על ידי הגורמים המוסמכים בפרקליטות המדינה, החליטה מנהלת תחום עררים בפרקליטות המדינה לדחות את הערר. במכתבה לעותרת ציינה היא, בין השאר, כי: "מהממצאים שבתיק החקירה עולה לכאורה כי לא ניתן לקבל את טענתך לפיה המדובר במצב מובהק של תקיפה חד צדדית. לא ניתן לשלול את סבירות גרסת הנילונה, לפיה היא תפסה בידך כדי למנוע ממך להכות את הילד. בנסיבות העניין לא נוכל לייחס משקל ראייתי לשיחה המוקלטת שערכת, וזאת בשל מצבו של הקטין. על פי המלצת פקידת סעד המטפלת בעניינו של הקטין, גביית גרסתו לאירוע עלולה להזיק לו ולכן לא נגבתה. במצב דברים זה ובמכלול נסיבות העניין, אנו סבורים כי מדובר בסכסוך אשר ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה ליישובו". העותרת שבה ופנתה לפרקליטות המדינה כדי לשנות מההחלטה, אך גם פנייתה זו נדחתה. מכאן העתירה שלפנינו. 4. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא כי על המגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק לצרף כמשיבים את מי שעלולים להיפגע מן ההחלטה. במקרה דנן, לא צירפה העותרת לעתירתה את הנילונה כמשיבה, הגם שזו עלולה היתה לעמוד לדין פלילי אם היתה העתירה מתקבלת. זאת ועוד. דין העתירה להידחות אף בהיעדר עילה. כידוע, מידת התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעת רשויות אכיפת החוק והתביעה הינה מצומצמת ביותר. בית המשפט יתערב בהחלטה שלא להעמיד נילון לדין פלילי רק במקרים נדירים ביותר, בהם לוקה ההחלטה ב"עיוות מהותי" או ב"חוסר סבירות קיצוני" (ראו למשל: בג"צ 6271/96 בארי נ' היועמ"ש, פ"ד נ (4) 425, 430; בג"צ 935/89 גנור נ' היועמ"ש, פ"ד מד (2) 485, 523). במקרה דנן, החליטה מנהלת תחום עררים בפרקליטות המדינה כי אין מקום לנקוט בהליך פלילי. החלטתה מבוססת על בחינת חומר החקירה, ממנו עולה כי אין מדובר באירוע תקיפה מובהק, כטענת העותרת, אלא בסכסוך הדדי, על רקע אישי, כשחומר הראיות אינו מצביע באופן חד משמעי על נסיבותיו. בנסיבות אלה, בהתחשב בגרסאותיהן הסותרות של העותרת ושל הנילונה, בפגיעות הקלות וההדדיות, ובהעדר רישום פלילי לחובת מי מן השתיים – לא נפל כל פגם בהחלטה שלא להעמיד את הנילונה לדין. ברי כי אין מדובר באחד מאותם מקרים נדירים, בהם יש מקום להתערבות בית משפט זה בהחלטת רשויות התביעה. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ה בחשוון התשס"ז (16.11.06). ה נ ש י א ה המשנה-לנשיאה ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06041280_P04.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il