גולנרה חיימובה נ. אלכסנדר אלקין

פסק-דין בתיק בג"ץ 4122/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4122/05 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור העותרת: גולנרה חיימובה נ ג ד המשיבים: 1. אלכסנדר אלקין 2. מרינה אלקין 3. בית הדין אזורי לעבודה - חיפה 4. פורמלי בית הדין הארצי לעבודה - ירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד ע' נג'ם פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. המשיבים 1 ו-2 (להלן - המשיבים) הם בני זוג שעבדו בחנות ספרים שנוהלה על ידי העותרת. ביום 28.7.04 קיבל בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (המשיב 3) את תביעותיהם של המשיבים נגד העותרת, שהוגשו בהליך של דיון מהיר, לתשלום שכר עבודה עבור שלושה חודשים בשנת 2001. העותרת חויבה לשלם לכל אחד מן המשיבים סך של 9614 ש"ח ברוטו כשכר עבודה וסך של 392 ש"ח ברוטו בגין פדיון חופשה. העותרת ביקשה להגיש ערעור על פסק הדין האמור לבית הדין הארצי לעבודה (המשיב 4) ביום 23.9.04. הדבר לא נסתייע שכן, כפי שהתברר באותו יום לבא כוח העותרת, נדרשת קבלת רשות לשם הגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה שניתן בהליך של דיון מהיר (סעיף 31(ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969). בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור הוגשה על ידי העותרת רק ביום 19.10.04. בקשה זו נסמכה, בין היתר, על טענות באשר לאי ציון המועד להגשת בקשת רשות ערעור בפסק דינו של בית הדין האזורי, טעות בנוגע למשך תקופת הפגרה וחופשת מחלה של העותרת. הבקשה להארכת מועד נדחתה על ידי רשמת בית הדין הארצי לעבודה ביום 19.12.04. ערעור על החלטת הרשמת נדחה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין מיום 28.3.05. עתירה זו מופנית נגד פסק דינו של המשיב 3 והן נגד פסק דינו של המשיב 4. 2. דין העתירה להידחות על הסף. הטענות נגד פסק דינו של המשיב 3 סובבות בעיקר על אי קבלתן של ראיות מסוימות. גם הטענות נגד פסק דינו של המשיב 4 הינן בעלות אופי דיוני מובהק. כידוע, בית משפט זה איננו יושב כערכאת ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה. במקרה דנא לא מצויה כל טעות משפטית מהותית בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ואין מדובר במקרה שהצדק מחייב את התערבותו של בית משפט זה (ראו: בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673; בג"צ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל - ועד כבאים נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810). זאת ועוד, עסקינן בשאלות דיוניות ובמיוחד בשאלות כאלה לא ייטה בית משפט זה להתערב, אלא במקרים נדירים וקיצוניים (ראו: בג"צ 3400/98 בן עזרא נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם); בג"צ 3471/00 צויזנר נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם); בג"צ 10938/04 קרן השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ נ' נשיא בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם)). למותר לומר, שמקרה זה איננו אחד מאותם מקרים. 3. לפיכך, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין והואיל והעתירה חסרת כל יסוד, מצאנו לנכון לחייב את העותרת בתשלום הוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, כ"ד בניסן תשס"ה (3.5.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05041220_S02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/